הפרעת קשב או פרודיה על ההפרעה

זהבה נ

New member
הפרעת קשב או פרודיה על ההפרעה

את הפעילות הציבורית שלי התחלתי בנושא הפרעת הקשב ומשם הדרך לשינויי חקיקה ופעילות וולונטרית הייתה כבר קצרה. מאחר וכך קבלתי היום במייל מסמך שאני באמת לא יודעת מי כתב אותו ובחרתי להביאו לכם כי הוא כל כך מזכיר את הנושא מנקודת מבט כל כך מצחיקה של מי שכתב אותו ומי שיש לו נגיעה להפרעת קשב יוכל אפילו בזוית החיוך
להזדהות. A.A.A.D.D. Age Activated Attention Deficit Disorder. לאחרונה , אובחנתי כסובלת מ- A.A.A.D.D – הפרעת קשב וריכוז עקב גיל מתקדם. כך מתבטאת הפרעה זו: אני מחליטה להשקות את הגינה. בעודי פותחת את הברז בחצר , אני מביטה לעבר מכוניתי ומחליטה שהיא זקוקה לשטיפה. כאשר אני פונה אל החניה אני מבחינה שיש דואר על שולחן המרפסת , אותו הבאתי מתיבת הדואר קודם לכן. אני מחליטה לעבור על הדואר לפני שטיפת המכונית. אני מניחה את מפתחות המכונית על שולחן המרפסת, זורקת את דואר הזבל אל הפח שמתחת לשולחן, ושמה לב שהפח מלא. לכן, אני מחליטה להחזיר את החשבונות לשולחן ולרוקן תחילה את הפח. אבל אז אני חושבת, מכיוון שאני ממילא עומדת להיות ליד תיבת הדואר כאשר ארוקן את הפח, אז מוטב שאשלח את תשלומי החשבונות תחילה. אני לוקחת את פנקס הצ'קים מהשולחן ורואה שנותר רק צ'ק אחד ! שאר הצ'קים הם בשולחן הכתיבה שבחדר העבודה, לכן, אני נכנסת פנימה אל שולחן הכתיבה שם אני מוצאת פחית קולה שקודם שתיתי ממנה. אני מתכוונת לקחת את הצ'קים , אבל תחילה עליי להניח בצד את פחית הקולה כדי שלא אשפוך אותה חלילה בטעות. אני מבחינה שהקולה כבר מתחממת, אז אני מחליטה להכניס אותה למקרר. בעודי ניגשת למטבח עם הפחית, עיניי קולטות אגרטל פרחים על הדלפק- יש להשקות אותם. אני מניחה את הפחית על הדלפק ואני מגלה שם את משקפי הקריאה שלי אותם חיפשתי כל הבוקר. אני מחליטה שמוטב שאחזיר אותם אל שולחן הכתיבה שלי, אך תחילה עליי להשקות את הפרחים. אני מחזירה את המשקפיים לדלפק, ממלאה כד מים ולפתע מבחינה בשלט של הטלוויזיה . מישהו השאיר אותו על שולחן המטבח. אני קולטת שהערב כאשר נשב לצפות בטלוויזיה , אני אחפש את השלט, אבל לא אזכור שהוא במטבח, אז אני מחליטה להחזיר אותו למקום שלו, אך תחילה אשקה את הפרחים. אני שופכת קצת מים לפרחים אבל מעט מהם נשפך על הרצפה. לכן, אני מחזירה את השלט לשולחן, לוקחת מטליות ומנגבת את השלולית. ואז אני חוזרת אל הפרוזדור ומנסה להיזכר מה עמדתי לעשות. בסוף היום: המכונית אינה שטופה, החשבונות לא שולמו, יש פחית קולה חמה על הדלפק, לפרחים אין מספיק מים, עדיין יש רק צ'ק אחד בפנקס הצ'קים שלי , אני לא מוצאת את השלט, אני לא מוצאת את המשקפיים שלי, ואני לא זוכרת מה עשיתי עם מפתחות המכונית. ואז כאשר אני מנסה להבין מדוע לא הצלחתי לעשות שום דבר היום, אני די מבולבלת מכיוון שאני יודעת שהייתי עסוקה לאורך כל היום ואני באמת מאוד עייפה! עשו לי טובה, טוב? העבירו מסר זה לכל מי שאתם מכירים, מכיוון שאני לא זוכרת למי הוא נשלח. ואל תצחקו! אם זה עדיין לא אתם- יומכם יגיע!!!
אודה לכם באם מישהו מכיר או יודעאת כותב המובאה ויוכל לתת כאן לאותו כותב/ת אנונימי/ת את הקרדיט המגיע .
 

זהבה נ

New member
אגדה סינית

אגדה סינית - האם זה טוב או רע? כנראה שלעולם לא נדע בכפר קטן היה פעם זקן סיני ולו בן צעיר וסוס . יום אחד ברח הסוס מהאורווה. באו אנשי הכפר ואמרו לסיני הזקן, " אוי כמה שזה רע." שאל אותם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" למחרת חזר הסוס, יחד עמו הגיעו סוסי בר רבים, האיש ובנו פתחו את דלת האורווה וכל הסוסים נכנסו פנימה. באו אנשי הכפר ואמרו לזקן, "כמה שזה טוב." ענה להם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" יום אחר כך, נפל הבן הצעיר של הסיני כשניסה לאלף את סוסי הבר ושבר את הרגל. באו אליו אנשי הכפר ואמרו לזקן: "כמה שזה רע." ענה להם הזקן, "מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע?" לאחר מכן, באו אנשי צבא ולקחו את צעירי הכפר למלחמה, שבה נהרגו חלק גדול מהם, אבל את הבן של הסיני לא לקחו, כיוון שרגלו הייתה שבורה. אז מאיפה אנחנו יודעים אם משהו טוב או רע? כל מה שקורה לנו בחיים הוא אירוע ואירוע אינו טוב או רע, הוא רק אירוע. ההתייחסות שלנו לאותו אירוע היא זו אשר הופכת אותו לטוב או רע בעיננו, זאת בהתאם להתנסויות דומות שעברנו, או בהתאם לאמונות שלנו, או בהתאם לחינוך שקבלנו שלימד אותנו לשפוט דברים. מתוך "זוהר צפוני, זוהר פנימי" מאת מיכל ביאלקוביץ.
 

זהבה נ

New member
ברוכים הבאים להולנד

ברוכים הבאים להולנד כאשר עומד להיוולד לך תינוק, זה כמעט כמו לתכנו חופשת חלומות באיטליה. אתה קונה מפה, ספרי הדרכה, מתכנן תוכניות נפלאות, לומד להגיד מספר משפטי מפתח באיטלקית..כולך נרגש מהחוויה הצפויה. אתה כבר חסר סבלנות ולהוט לצאת לדרך, והנה מגיע היום המיוחל.. אתה נרגש, אורז מזוודה וציפיות ועולה מלא אושר על המטוס לאיטליה. עוד רגע וגלגלי המטוס נוחתים וקולה של הדיילת נשמע: "ברוכים הבאים להולנד" "הולנד" ? אתה שואל בפליאה, "מה זאת אומרת הולנד ? הרי כל התקופה האחרונה תכננתי להגיע לאיטליה" ! "מצטערים, היה שינוי בתוכנית, אתה כאן בהולנד וכאן אתה צריך להשאר". הדבר החשוב הוא שלא הגעת למקום נוראי, מלא מגפות או רעב. זה רק שהגעת למקום שונה מזה שתכננת. עכשיו אתה צריך לצאת ולקנות מדריך חדש, מפות אחרות, ללמוד מילים בשפה שונה ואתה פוגש אנשים שמעולם לא פגשת בעבר. אכן מקום שונה. אולי איטי יותר מאיטליה, אולי פחות מהודר. אבל רק מקום שונה. לאט לאט אתה מתחיל להתאושש, לוקח נשימה עמוקה, מתבונן סביב ורואה שבהולנד יש תחנות רוח, פרחים מרהיבים, אומנים מפורסמים. סביבך יש עדיין אנשים שעסוקים בלנסות ולנסוע חזרה לאיטליה או כאלו שמספרים כמה נפלא הם בילו באיטליה.. אולי בשארית חייך תמיד תאמר: "כן, גם אני הייתי אמור להיות באיטליה, כך תיכננתי" והכאב על אותו חלום אבוד ילווה אותך תמיד. הנקודה החשובה היא שאם תבזבז את חייך בלהתאבל על החלום שלא התגשם, לעולם לא תוכל לראות ולהנות מכל הדברים היפים והיחודיים שיש להולנד להציע לך..
 
למעלה