הפתעה נעימה באמצע אוגוסט

מרגנית2

New member
הפתעה נעימה באמצע אוגוסט

ביקרה אותי עכשיו חברת פורום ותיקה עם ילדיה. זה היה כל כך משמח. ראיתי אותם כשנולדו באחת מפגישות הפורום (פעם היו מפגשים כאלה) - כל כך גדלו והרבה יש לנו במשותף. כמו חברי יחידה קרבית אחרי עשרים שנה..

ביקור קצר ומרגש. אין כמו הפורום הזה בתמיכה ואחווה. אני פה משנת 2002.. כמה זה יוצא.. וואוא הרבה שנים ועוד הרבה פוסטים וקשרים.
 

מרגנית2

New member
וגם משהו פחות נעים..

יש לי פיצוץ בצנרת. כבר שלושה ימים מתרוצצים פה אינסטלטורים עצבניים. וזה שאני לבד מולם זה לא עוזר.. הם לא מוצאים את מקור הבעיה. סוגרים ופותחים את הברז הראשי.. אחד מהם רצה להרים את כל מרצפות המטבח סתם ככה כדי לבדוק..
עמדתי כארי וסרבתי לחפירות בביתי. והנה התגלה אחד עם מכשיר לאיתור נזילות. הוא עולה המון אבל יש ביטוח. ולא צריך להרים את המרצפות..
הבן שלי כבר לא תינוק (בשבת יום הולדת 15) אז אני מזעיקה אותו לטפל באינסטלטורים השונים.. הוא מקסים ובאמת מנסה לעזור. לפעמים זה מעל לכוחותיו.
בתי הבכורה מארחת אותנו למקלחת. הבן מבלה אצלה הרבה. נהנה מהמצב..
אולי מחר תפתר הבעיה.
 

אמאנחל

Member
מנהל
מעצבן כשיש בעיה שקשה לפתור

טוב שנמצא האדם עם הציוד המתאים.
&nbsp
לא קל גם לנו מול אנשי מקצוע, בוודאי שקשה לנער צעיר. בעיניי, זה נבון שתלמדי אותו להתנהל עם בעלי מקצוע, אבל תבהירי לו שהאחריות עלייך כאדם הבוגר בסיטואציה.
&nbsp
אני בדיוק עכשיו בענייני טיפול מול אנשי חברת מזגנים. גם אצלנו מסתמן שאולי יהיה פתרון בקרוב, סוף סוף לאחר די הרבה טרטורים. זה עוזר שיש לי איש מקצוע שאני סומכת עליו ועובד איתי כבר שנים, הוא יכול היה לתת לי חוות דעת שיכולתי לסמוך עליה, כך שקל לי יותר מול החברה. עדיין לא הסתיים העניין...
 

מרגנית2

New member
מקוה שיסתדר לך

בענין חברות גדולות ומתן שרותים אני לקחתי עורך דין.. הרגשתי שהם מצפצפים עלי לגמרי. קניתי מכונת כביסה חדשה והטכנאי המתקין עשה כמה טעויות. צלצלתי. התלוננתי. וכלום לא עזר. עד שעורך הדין כתב להם הקדמה לתביעה.
היום אמורים לבוא פועלים לתקן את הפיצוץ בצינור. אני מכינה את עצמי ליום ארוך של אסרטיביות (לומדת את הענין) וגם איך להיות לא נחמדה..
&nbsp
 

אמאנחל

Member
מנהל
באמת נשמעת הפתעה נחמדה

אנחנו עוברות כל כך הרבה יחד לאורך השנים, גם אם זה מרחוק.
 

מרגנית2

New member
השיתוף פה. החברות לדרך ולרעיון

זה משהו מאד מחזק. אני החלטתי על לידת בני השני תוך כדי קריאה פה והתייעצות עם הכותבות. הידיעה שאני לא לבד בעסק הזה מאד עזרה לי.
&nbsp
 

journe y

New member
באיזה גיל הבאת את השני?

היו לך מוקפאים או שניגשת שוב לשאיבות ולכל הבלאגן. כ״כ קשה לעמוד בטיפולים לראשון ואם מדובר בגיל מאוחר זה צריך להיות זריז אם רוצים עוד אחד. ליחידניות זה פי כמה יותר מורכב על כל המשתמע.
 

מרגנית2

New member
בגיל 41

ילדתי את בני השני. אחרי שנתיים של טיפולים.
היום הוא בן 15. ואני מרגישה את המחיר של להיות אמא מבוגרת. הוא לא מרשה לי להגיד "זקנה". בכל הטיולים שלנו הם רצים שניהם קדימה ואני מדשדשת מאחור.
סיפרתי לו על רגעי לידתו. על האושר הגדול. הוא שאל גם היום זה ככה? אמרתי בטח!.
 

journe y

New member


הרגשת את המחיר הפיזי והכושר גופני המקרטע אז בגיל 41 כשהיה תינוק או היום 15 שנים אחרי? זה ממש נושא שמדאיג אותי כי אני בסביבות אותו גיל ועדיין בטיפולים.
 

מרגנית2

New member
בזמן ההריון

החלקתי במדרגות ונוצרה בעיה כאובה בברך. קרע מיניסקוס. זה היה בחודש שביעי. אחרי זה כבר בקושי זזתי. התקנתי לי מזגן בחדר השינה והייתי רוב הזמן במיטה. גם העובר היה מאד גדול (היום הוא ענק ) וזה הוביל לניתוח קיסרי והרבה פיזיוטרפיה.
אחרי הלידה באו חברות לעזור לי. לא יכולתי לעמוד לרחוץ את הילד. וגם לא יכולתי לרדת איתו במדרגות.. שנה ראשונה היינו הרבה בבית. כל יציאה היתה מחושבת. הייתי מזמינה ביביסיטר עם רישיון נהיגה לכל הסידורים. היה בלגן גדול.
אבל זו היתה המשימה של חיי. ושרדנו.
כיום 15 שנה אחרי. עדיין בעיות בברך. כאבי גב. דלקת בכתף. הרבה פיזיוטרפיה. אני לא בכושר כל כך. מנסה משתדלת לעשות התעמלות. הילדים מתלוננים על הקצב שלי. ככה זה עם אמא זקנה - אני עונה להם.
ביום הולדתו אמר לי הנער: אני שמח שנולדתי.. זה שווה הכל
 

אמאנחל

Member
מנהל
ילדתי את השנייה שלי בגיל 42

והייתי בכושר טוב.
רצתי (קצת) אחרי האופניים כשלמדו לרכוב (בעיקר השתמשנו בשיטה של הורדת הפדלים ולמידת איזון עצמאית), הובלתי את שניהם לגינה הציבורית וגם דחפתי ביד אחת עגלה כשבשנייה החזקתי בימבה או תלת אופן. עליתי איתם מדרגות בבית הוריי בלי שום בעיות.
&nbsp
הכי קשה ומתיש ו"בלתי אפשרי" זה לילות בלי שינה. לכן במהירות האפשרית דאגתי שיישנו לילות שלמים. היום אני מכירה שיש שיטות בלי בכי (או בכי מינימלי, או זו לפחות הטענה), אבל אז היה שווה לי כמה לילות של בכי כדי לשמור על שפיותי, בריאותי, והיחס הטוב שלי לילדיי.
 
למעלה