הצעה ראשונית למערכת חדשה בראשון לציון

[alantan]

הצעה ראשונית למערכת חדשה בראשון לציון
הנה הצעה ראשונית למערכת קווים חדשה לראשון לציון. המערכת בנויה על שלד של שלושה קווי אקספרס שיובילו את מרבית הנוסעים. התחנות בקווים אלה צריכות להיות בנויות למעברים נוחים, הן בין קווי האקספרס והן עם הקווים הרגילים. בכל תחנה כזו אני מציע להציב מכונת כרטוס, ונוסע מזדמן יצטרך לקנות כרטיס נייר שעתי בטרם העליה לאוטובוס. ליד כל דלת יוצב ולידטור לרב קו. פקחים יעברו בין הקווים הללו ויבדקו את תוקף כרטיס הנייר או הרב קו. אחת הבעיות שנתקלתי בהן היא הדרכים הרבות ללא מוצא. הדבר מקשה על בניית רשת יעילה עם מעט החלפות. למשל שד' בן גוריון המנותקות מז'בוטינסקי, או שכונת נווה ים, המנותקת מאיזור הקניונים. רח' כורש בנווה חוף אני מציע לחבר לדרך בגין בבת ים עבור ת"צ בלבד. אני לא יודע האם מעשי לחבר את הדרכים האחרות שהזכרתי. אני מודע לכך שיש כאן מסלולים בעלי דרישה שאינם מקבלים שירות די הצורך. אשמח לקבל הערות בונות והצעות בנושא הזה, בייחוד (אבל לא רק) ממקומיים... סליחה על איכות הקובץ, אבל תפוז מגביל אותי...)

 

[alantan]

הצעה ראשונית למערכת חדשה בראשון לציון
הנה הצעה ראשונית למערכת קווים חדשה לראשון לציון. המערכת בנויה על שלד של שלושה קווי אקספרס שיובילו את מרבית הנוסעים. התחנות בקווים אלה צריכות להיות בנויות למעברים נוחים, הן בין קווי האקספרס והן עם הקווים הרגילים. בכל תחנה כזו אני מציע להציב מכונת כרטוס, ונוסע מזדמן יצטרך לקנות כרטיס נייר שעתי בטרם העליה לאוטובוס. ליד כל דלת יוצב ולידטור לרב קו. פקחים יעברו בין הקווים הללו ויבדקו את תוקף כרטיס הנייר או הרב קו. אחת הבעיות שנתקלתי בהן היא הדרכים הרבות ללא מוצא. הדבר מקשה על בניית רשת יעילה עם מעט החלפות. למשל שד' בן גוריון המנותקות מז'בוטינסקי, או שכונת נווה ים, המנותקת מאיזור הקניונים. רח' כורש בנווה חוף אני מציע לחבר לדרך בגין בבת ים עבור ת"צ בלבד. אני לא יודע האם מעשי לחבר את הדרכים האחרות שהזכרתי. אני מודע לכך שיש כאן מסלולים בעלי דרישה שאינם מקבלים שירות די הצורך. אשמח לקבל הערות בונות והצעות בנושא הזה, בייחוד (אבל לא רק) ממקומיים... סליחה על איכות הקובץ, אבל תפוז מגביל אותי...)

כיסוי תחנות אקספרס
מחקרים מראים שנוסעים כשירים מוכנים ללכת ברגל עד 400 מ' כדי להגיע לקו אמין, תדיר ומהיר, ולכן המרווח בין התחנות בקווי האקספרס הוא כ-800 מ'. בקווים פחות אמינים (מזינים ומאספים למיניהם) נהוג שהרווח יהיה כ-400 מ'. רצוי שתמיד תהיה אופציה כזו עבור אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות כלשהן. במפה הזו סימנתי את איזור הכיסוי של תחנות האקספרס (רדיוס של 400 מ' מכל תחנה).

 

[tanj]

כיסוי תחנות אקספרס
מחקרים מראים שנוסעים כשירים מוכנים ללכת ברגל עד 400 מ' כדי להגיע לקו אמין, תדיר ומהיר, ולכן המרווח בין התחנות בקווי האקספרס הוא כ-800 מ'. בקווים פחות אמינים (מזינים ומאספים למיניהם) נהוג שהרווח יהיה כ-400 מ'. רצוי שתמיד תהיה אופציה כזו עבור אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות כלשהן. במפה הזו סימנתי את איזור הכיסוי של תחנות האקספרס (רדיוס של 400 מ' מכל תחנה).

יש לי הערה
קודם כל,כל הכבוד על ההשקעה. דבר נוסף, הכיסוי בתוך ראשון לציון בהצעה שלך בסדר גמור אבל יש לחשוב על קוים בין עירוניים יעילים. לדוגמא- קו מהיר לתל אביב דרך כביש 20 . קו מהיר לרחובות דרך כביש 431 ו 42 . כתושב נס ציונה, יש לי את האופציה או לנסוע עד תחנת הרכבת ברחובות או ראשונים ולקחת רכבת. זה לוקח 30 דקות כולל הדרך לתחנה, או לקחת את האוטובוסים או מוניות השירות המייאשים החוצים את כל ראשון לציון (רחוב הרצל) וכביש 44 עד צומת חולון ותחנה מרכזית, (40 דקות לכל הפחות. לפעמים שעה) או לקחת רכב פרטי ולנסוע דרך 431 ו 20 ולהגיע לתל אביב תוך רבע שעה (או חצי שעה בשעות העומס). אז למה לא להפעיל אוטובוס שישתמש בכבישים המהירים החדשים?( 431 ו 20) זה יכול להיות אוטובוס שיוצא מרחובות או מראשון לציון (ת.מ.) ונוסע עד מחלף ראשונים ומשם לתל אביב בכבישים המהירים. במקום זה כולם צריכים לעבור דרך רח' הרצל ודרך המכבים ואיזור התעשיה הישן והעומס של בית דגון\כביש 44\כביש 1 . למשרד התחבורה הפיתרונים. אופציה נוספת היא קו 19 אבל הוא נוסע למערב ראשון דרך רחובות עמוסי פקקים ומטייל גם בדרום חולון ובבת ים. הנסיעה אורכת שעה. אפשר היה להוציא קו מהיר יותר, מתחנת ראשונים או המסוף של 19, דרך 431 אל מערב ראשון,כביש 20 (אפשר לעלות ולרדת במחלפים של קוממיות,יוספטל,דב הוז ווולפסון) ולהגיע למרכז תל אביב במהירות וביעילות.

 

[alantan]

יש לי הערה
קודם כל,כל הכבוד על ההשקעה. דבר נוסף, הכיסוי בתוך ראשון לציון בהצעה שלך בסדר גמור אבל יש לחשוב על קוים בין עירוניים יעילים. לדוגמא- קו מהיר לתל אביב דרך כביש 20 . קו מהיר לרחובות דרך כביש 431 ו 42 . כתושב נס ציונה, יש לי את האופציה או לנסוע עד תחנת הרכבת ברחובות או ראשונים ולקחת רכבת. זה לוקח 30 דקות כולל הדרך לתחנה, או לקחת את האוטובוסים או מוניות השירות המייאשים החוצים את כל ראשון לציון (רחוב הרצל) וכביש 44 עד צומת חולון ותחנה מרכזית, (40 דקות לכל הפחות. לפעמים שעה) או לקחת רכב פרטי ולנסוע דרך 431 ו 20 ולהגיע לתל אביב תוך רבע שעה (או חצי שעה בשעות העומס). אז למה לא להפעיל אוטובוס שישתמש בכבישים המהירים החדשים?( 431 ו 20) זה יכול להיות אוטובוס שיוצא מרחובות או מראשון לציון (ת.מ.) ונוסע עד מחלף ראשונים ומשם לתל אביב בכבישים המהירים. במקום זה כולם צריכים לעבור דרך רח' הרצל ודרך המכבים ואיזור התעשיה הישן והעומס של בית דגון\כביש 44\כביש 1 . למשרד התחבורה הפיתרונים. אופציה נוספת היא קו 19 אבל הוא נוסע למערב ראשון דרך רחובות עמוסי פקקים ומטייל גם בדרום חולון ובבת ים. הנסיעה אורכת שעה. אפשר היה להוציא קו מהיר יותר, מתחנת ראשונים או המסוף של 19, דרך 431 אל מערב ראשון,כביש 20 (אפשר לעלות ולרדת במחלפים של קוממיות,יוספטל,דב הוז ווולפסון) ולהגיע למרכז תל אביב במהירות וביעילות.

הערה שבמקומה
יש מקום להוסיף קווים ישירים שיפעלו בשעות השיא כתגבור. הרעיון המרכזי של המערכת היא הקמת מערכת תדירה ומהירה יחסית במשך כל שעות היום. בשביל זה צריך מאסה קריטית של נוסעים, ולכן הסטת חלקם לקווים "מתחרים" (בשעות שאינן שיא) תפגע בקיום הרשת הזו. באמצעות תשלום מראש ללא מעבר אצל הנהג, מיעוט תחנות, נת"צים ומת"צים, ומתן עדיפות ברמזורים, ניתן להגיע לזמן הגעה טובה לתחנות הרכבת (ראשונים וראשון לציון מערב), ושימוש ברכבת כאמצעי עיקרי להגעה לתל אביב במהירות.

 

[tanj]

הערה שבמקומה
יש מקום להוסיף קווים ישירים שיפעלו בשעות השיא כתגבור. הרעיון המרכזי של המערכת היא הקמת מערכת תדירה ומהירה יחסית במשך כל שעות היום. בשביל זה צריך מאסה קריטית של נוסעים, ולכן הסטת חלקם לקווים "מתחרים" (בשעות שאינן שיא) תפגע בקיום הרשת הזו. באמצעות תשלום מראש ללא מעבר אצל הנהג, מיעוט תחנות, נת"צים ומת"צים, ומתן עדיפות ברמזורים, ניתן להגיע לזמן הגעה טובה לתחנות הרכבת (ראשונים וראשון לציון מערב), ושימוש ברכבת כאמצעי עיקרי להגעה לתל אביב במהירות.

אני מבין אותך
אבל שים לב שגם הקו הכחול וגם הקו האדום (קווי האקספרס) יתקעו בפקקים שבין רחוב הרצל לגשרים על כביש 4 . נקודת ההנחה שלי לגבי קוים ישירים לתל אביב, היא שקו הרכבת מתחנת הרכבת משה דיין לתחנת ההגנה מהיר יותר,יעיל יותר ועוצר בחולון ובת ים (שאלו תחנות מבוקשות לתושבי ראשון) והחשוב ביותר, אינו נותן שירות לתושבי שכונות מערב ראשון בלבד אלא לתושבי ראשון כולה. לכן יש צורך בקו אוטובוס מהיר ממרכז ראשון (תחנה מרכזית ישנה,רחוב הרצל ותחנת ראשונים) אל תחנת משה דיין ולדעתי כביש 431 עדיף על הרמזורים של משה דיין. הרעיון שלך לגבי מסה קריטית של נוסעים ושימוש במערכת שנתת מובן לי. לדעתי מסלולים בלעדיים לתחבורה ציבורית על ציר ז'בוטינסקי,או רוטשילד תוך מתן עדיפות ברמזורים יאפשר הגעה מהירה ויעילה למערב ראשון ולתחנת משה דיין. כמובן שלשם כך נצטרך שירות מקצועי, אמין ומדויק בניגוד למה שאנחנו מקבלים מדן ואגד. לצערי הרב, לא הוקדשה מחשבה לקו רכבת ראשונים-משה דיין בזמן סלילת כביש 431. מסילה כפולה במינהרה מתחת לכביש או בין נתיבי הכביש בין שתי תחנות הרכבת של ראשון היתה מאפשרת הפעלת שאטל ראשונים-משה דיין בתדירות גבוהה מאוד וביעילות. כך גם היה יורד עומס מיותר מצירי הרוחב מזרח-מערב. אני חושב שקל לקבוע מסלולי אוטובוסים בעיר כמו ראשון. ההחלטה הקשה תהייה הפיכת הגריד למערכת בעלת עדיפות. הכסף הגדול וההקרבה הגדולה תהייה בהפיכת רחובות לנתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית עם עדיפות ברמזורים תוך כירטוס אוטומטי בעזרת הרב-קו.

 

[alantan]

אני מבין אותך
אבל שים לב שגם הקו הכחול וגם הקו האדום (קווי האקספרס) יתקעו בפקקים שבין רחוב הרצל לגשרים על כביש 4 . נקודת ההנחה שלי לגבי קוים ישירים לתל אביב, היא שקו הרכבת מתחנת הרכבת משה דיין לתחנת ההגנה מהיר יותר,יעיל יותר ועוצר בחולון ובת ים (שאלו תחנות מבוקשות לתושבי ראשון) והחשוב ביותר, אינו נותן שירות לתושבי שכונות מערב ראשון בלבד אלא לתושבי ראשון כולה. לכן יש צורך בקו אוטובוס מהיר ממרכז ראשון (תחנה מרכזית ישנה,רחוב הרצל ותחנת ראשונים) אל תחנת משה דיין ולדעתי כביש 431 עדיף על הרמזורים של משה דיין. הרעיון שלך לגבי מסה קריטית של נוסעים ושימוש במערכת שנתת מובן לי. לדעתי מסלולים בלעדיים לתחבורה ציבורית על ציר ז'בוטינסקי,או רוטשילד תוך מתן עדיפות ברמזורים יאפשר הגעה מהירה ויעילה למערב ראשון ולתחנת משה דיין. כמובן שלשם כך נצטרך שירות מקצועי, אמין ומדויק בניגוד למה שאנחנו מקבלים מדן ואגד. לצערי הרב, לא הוקדשה מחשבה לקו רכבת ראשונים-משה דיין בזמן סלילת כביש 431. מסילה כפולה במינהרה מתחת לכביש או בין נתיבי הכביש בין שתי תחנות הרכבת של ראשון היתה מאפשרת הפעלת שאטל ראשונים-משה דיין בתדירות גבוהה מאוד וביעילות. כך גם היה יורד עומס מיותר מצירי הרוחב מזרח-מערב. אני חושב שקל לקבוע מסלולי אוטובוסים בעיר כמו ראשון. ההחלטה הקשה תהייה הפיכת הגריד למערכת בעלת עדיפות. הכסף הגדול וההקרבה הגדולה תהייה בהפיכת רחובות לנתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית עם עדיפות ברמזורים תוך כירטוס אוטומטי בעזרת הרב-קו.

צודק

 

[FiReBall]

כיסוי תחנות אקספרס
מחקרים מראים שנוסעים כשירים מוכנים ללכת ברגל עד 400 מ' כדי להגיע לקו אמין, תדיר ומהיר, ולכן המרווח בין התחנות בקווי האקספרס הוא כ-800 מ'. בקווים פחות אמינים (מזינים ומאספים למיניהם) נהוג שהרווח יהיה כ-400 מ'. רצוי שתמיד תהיה אופציה כזו עבור אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות כלשהן. במפה הזו סימנתי את איזור הכיסוי של תחנות האקספרס (רדיוס של 400 מ' מכל תחנה).

הערונת
בשכונת נווה חוף לא ניתן להמשיך ישר לחולון כיוון שיש שם גבעה ולא כביש ויש לעשות את העיקוף כמו בציר המקורי. והתוצאה היא שרק קו אחד שלא עובר בכל העיר מגיע לתחנה המרכזית ורק קו אחד שגם הוא חלקי מגיע לרכבת החדשה.

 

[איליה קוגן]

הערונת
בשכונת נווה חוף לא ניתן להמשיך ישר לחולון כיוון שיש שם גבעה ולא כביש ויש לעשות את העיקוף כמו בציר המקורי. והתוצאה היא שרק קו אחד שלא עובר בכל העיר מגיע לתחנה המרכזית ורק קו אחד שגם הוא חלקי מגיע לרכבת החדשה.

למה? במפה יש ארבעה קווים שמגיעים לרכבת מערב.

 

[alantan]

למה? במפה יש ארבעה קווים שמגיעים לרכבת מערב.

במפה שלי, לא במצב הקיים...

 

[alantan]

הערונת
בשכונת נווה חוף לא ניתן להמשיך ישר לחולון כיוון שיש שם גבעה ולא כביש ויש לעשות את העיקוף כמו בציר המקורי. והתוצאה היא שרק קו אחד שלא עובר בכל העיר מגיע לתחנה המרכזית ורק קו אחד שגם הוא חלקי מגיע לרכבת החדשה.

שאלה
האם מדובר בגבעה טבעית או בתלולית שהוצבה כדי למנוע מעבר של רכב דרך השכונה לבת ים?

 

[alantan]

שאלה
האם מדובר בגבעה טבעית או בתלולית שהוצבה כדי למנוע מעבר של רכב דרך השכונה לבת ים?

בעצם כבר בדקתי
לפי מערכת ה-GIS של עיריית ראשל"צ מדובר בטופוגרפיה טבעית בגובה של כ-4.5 מ'. גם בלי להזיז את הגבעה, אפשר להעביר שם נתיב אחד. אפילו במצב כזה אפשר להשתמש בבקרת כניסה (מחסום עולה/יורד עם שלט/גלאי כנהוג באירופה) כדי לאפשר רק לקווי שירות מסויימים להשתמש במעבר כזה. מדובר בכ-25 מ' בהם אין אפשרות לשני נתיבים.

 

[FiReBall]

בעצם כבר בדקתי
לפי מערכת ה-GIS של עיריית ראשל"צ מדובר בטופוגרפיה טבעית בגובה של כ-4.5 מ'. גם בלי להזיז את הגבעה, אפשר להעביר שם נתיב אחד. אפילו במצב כזה אפשר להשתמש בבקרת כניסה (מחסום עולה/יורד עם שלט/גלאי כנהוג באירופה) כדי לאפשר רק לקווי שירות מסויימים להשתמש במעבר כזה. מדובר בכ-25 מ' בהם אין אפשרות לשני נתיבים.

אולי במקור זה טבעי
בפועל זה נראה כמו גבעה קטנה שהקימו במיוחד בשביל למנוע את המעבר, לדעתי יש שם שביל הולכי רגל.

 

[נתנאל531]

כיסוי תחנות אקספרס
מחקרים מראים שנוסעים כשירים מוכנים ללכת ברגל עד 400 מ' כדי להגיע לקו אמין, תדיר ומהיר, ולכן המרווח בין התחנות בקווי האקספרס הוא כ-800 מ'. בקווים פחות אמינים (מזינים ומאספים למיניהם) נהוג שהרווח יהיה כ-400 מ'. רצוי שתמיד תהיה אופציה כזו עבור אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות כלשהן. במפה הזו סימנתי את איזור הכיסוי של תחנות האקספרס (רדיוס של 400 מ' מכל תחנה).

נתונים חשובים
הייתי רוצה להוסיף אותם לערך המתאים בויקיפדיה העברית, אפשר את המקורות שלהם?

 

[alantan]

נתונים חשובים
הייתי רוצה להוסיף אותם לערך המתאים בויקיפדיה העברית, אפשר את המקורות שלהם?

יש הרבה מקורות ברשת
הנה אחד מג'ארט ווקר, מתכנן תחבורה ציבורית שאת הבלוג שלו כבר פרסמתי כאן לפני שבועות מספר: http://www.humantransit.org/2010/11/san-francisco-a-rational-stop-spacing-plan.html

 

[איליה קוגן]

הצעה ראשונית למערכת חדשה בראשון לציון
הנה הצעה ראשונית למערכת קווים חדשה לראשון לציון. המערכת בנויה על שלד של שלושה קווי אקספרס שיובילו את מרבית הנוסעים. התחנות בקווים אלה צריכות להיות בנויות למעברים נוחים, הן בין קווי האקספרס והן עם הקווים הרגילים. בכל תחנה כזו אני מציע להציב מכונת כרטוס, ונוסע מזדמן יצטרך לקנות כרטיס נייר שעתי בטרם העליה לאוטובוס. ליד כל דלת יוצב ולידטור לרב קו. פקחים יעברו בין הקווים הללו ויבדקו את תוקף כרטיס הנייר או הרב קו. אחת הבעיות שנתקלתי בהן היא הדרכים הרבות ללא מוצא. הדבר מקשה על בניית רשת יעילה עם מעט החלפות. למשל שד' בן גוריון המנותקות מז'בוטינסקי, או שכונת נווה ים, המנותקת מאיזור הקניונים. רח' כורש בנווה חוף אני מציע לחבר לדרך בגין בבת ים עבור ת"צ בלבד. אני לא יודע האם מעשי לחבר את הדרכים האחרות שהזכרתי. אני מודע לכך שיש כאן מסלולים בעלי דרישה שאינם מקבלים שירות די הצורך. אשמח לקבל הערות בונות והצעות בנושא הזה, בייחוד (אבל לא רק) ממקומיים... סליחה על איכות הקובץ, אבל תפוז מגביל אותי...)

אין ספק שההצעה שלך הרבה יותר טובה מהמצב הקיים
החיבור לאסף הרופא מצוין, כמו גם החיבור בין רכבת הראשונים לצפון-מזרח העיר. יחד עם זה, נראה לי שגם המפה הזאת לוקה בספגטי של קווים שזמן נסיעתם מעל שעה מקצה לקצה ושמחברים שתי נקודות קרובות בדרך ארוכה. לא הייתי רוצה לנסוע בקווים כמו 3, 31 ו-33. כמו כן הייתי מוסיף קו מהשכונות הדרום-מערביות (נניח נאות שקמה, פרס נובל, קרית גנים) דרך רחוב רמז לרכבת הראשונים. אני מסכים עם זה שיותר קווים עירוניים צריכים לעבור ברחוב הרצל, וגם עם זה שצריך לוותר על הפקק הקבוע ברוטשילד כדרך היחידה להגיע בין מרכז העיר ומערבה. מצד שני, רחוב רוטשילד הוא רחוב קניות ראשי, ולדעתי כן חשוב להשאיר בו כמה קווים תדירים, כי אחרת תושבי חלק נכבד מהעיר יצטרכו החלפה כדי להגיע אליו. אגב, הבנתי שיש תכנית לעשות נת"צ לכל אורך רוטשילד, למרות שאני לא יודע באיזו מתכונת בדיוק. ודבר אחרון - בתור תושב שיכון המזרח לשעבר, תמיד חלמתי על קו שיחבר את שיכון המזרח למערב העיר בלי לעבור דרך המרכז הפקוק. לדעתי צריך להיות קו, לפחות בשעות השיא, משיכון המזרח לאיזור התעשיה החדש דרך כביש 431 והתחנה המרכזית.

 

[איליה קוגן]

אין ספק שההצעה שלך הרבה יותר טובה מהמצב הקיים
החיבור לאסף הרופא מצוין, כמו גם החיבור בין רכבת הראשונים לצפון-מזרח העיר. יחד עם זה, נראה לי שגם המפה הזאת לוקה בספגטי של קווים שזמן נסיעתם מעל שעה מקצה לקצה ושמחברים שתי נקודות קרובות בדרך ארוכה. לא הייתי רוצה לנסוע בקווים כמו 3, 31 ו-33. כמו כן הייתי מוסיף קו מהשכונות הדרום-מערביות (נניח נאות שקמה, פרס נובל, קרית גנים) דרך רחוב רמז לרכבת הראשונים. אני מסכים עם זה שיותר קווים עירוניים צריכים לעבור ברחוב הרצל, וגם עם זה שצריך לוותר על הפקק הקבוע ברוטשילד כדרך היחידה להגיע בין מרכז העיר ומערבה. מצד שני, רחוב רוטשילד הוא רחוב קניות ראשי, ולדעתי כן חשוב להשאיר בו כמה קווים תדירים, כי אחרת תושבי חלק נכבד מהעיר יצטרכו החלפה כדי להגיע אליו. אגב, הבנתי שיש תכנית לעשות נת"צ לכל אורך רוטשילד, למרות שאני לא יודע באיזו מתכונת בדיוק. ודבר אחרון - בתור תושב שיכון המזרח לשעבר, תמיד חלמתי על קו שיחבר את שיכון המזרח למערב העיר בלי לעבור דרך המרכז הפקוק. לדעתי צריך להיות קו, לפחות בשעות השיא, משיכון המזרח לאיזור התעשיה החדש דרך כביש 431 והתחנה המרכזית.

ולגבי המרחקים בין התחנות
מרחקים של 800 מטר בין התחנות זה לא ישים. אני זוכר את עצמי הולך ברגל מרחוב ירושלים פינת האחד עשר עד שער ראשון של צריפין (דרך מייאשת שעשיתי לא פעם אחת כשנסעתי לבסיס בערב בקו 83) ומקלל כל רגע שבו החלטתי לא לחכות ל-11. אשה מבוגרת שעושה קניות בקניון רוטשילד לא תלך עד שכונת רמז כדי לקחת אוטובוס שממילא עובר ליד הקניון, וגם המרחק מעיריית ראשל"צ במעלה רחוב הכרמל עד ירושלים פינת ביל"ו הוא מרחק גדול. וכל כך למה? משלוש סיבות: 1. הבעיה בראשון היא לא ריבוי התחנות. הבעיה היא הפקקים והרמזורים. במסלול הקו לאורך רחוב רוטשילד או לאורך רחוב ז'בוטינסקי או לאורך רחוב ירושלים הקו עושה כל כך הרבה עצירות גם אם אין אף נוסע בדרך, שהעצירות בתחנות מתגמדות. 2. המחקרים עוסקים בקווי אקספרס, אבל כאן לא באמת מדובר בקווי אקספרס. אלה הקווים היחידים שמחברים בין מרכז העיר לשכונות (הרי לא סביר שמישהו יחליף מקו אקספרס לקו מאסף רק כדי להמשיך איתו עוד תחנה אחת), וככאלה הם חייבים להיות מאספים. 3. פשוט כי זה לא מה שאנשים בארץ התרגלו.

 

[amit1270]

ולגבי המרחקים בין התחנות
מרחקים של 800 מטר בין התחנות זה לא ישים. אני זוכר את עצמי הולך ברגל מרחוב ירושלים פינת האחד עשר עד שער ראשון של צריפין (דרך מייאשת שעשיתי לא פעם אחת כשנסעתי לבסיס בערב בקו 83) ומקלל כל רגע שבו החלטתי לא לחכות ל-11. אשה מבוגרת שעושה קניות בקניון רוטשילד לא תלך עד שכונת רמז כדי לקחת אוטובוס שממילא עובר ליד הקניון, וגם המרחק מעיריית ראשל"צ במעלה רחוב הכרמל עד ירושלים פינת ביל"ו הוא מרחק גדול. וכל כך למה? משלוש סיבות: 1. הבעיה בראשון היא לא ריבוי התחנות. הבעיה היא הפקקים והרמזורים. במסלול הקו לאורך רחוב רוטשילד או לאורך רחוב ז'בוטינסקי או לאורך רחוב ירושלים הקו עושה כל כך הרבה עצירות גם אם אין אף נוסע בדרך, שהעצירות בתחנות מתגמדות. 2. המחקרים עוסקים בקווי אקספרס, אבל כאן לא באמת מדובר בקווי אקספרס. אלה הקווים היחידים שמחברים בין מרכז העיר לשכונות (הרי לא סביר שמישהו יחליף מקו אקספרס לקו מאסף רק כדי להמשיך איתו עוד תחנה אחת), וככאלה הם חייבים להיות מאספים. 3. פשוט כי זה לא מה שאנשים בארץ התרגלו.

מסכים אתך.
קו עורקי בשכונות המרוחקות הוא אכן קו שלדי שאוסף אליו קווים מזינים, אבל בלב המע"ר צריך לצופף את התחנות כי שם הוא כבר מפסיק להיות תלוי בקווים מזינים אלא משמש כקו "מזין" בעצמו. שים לב למשל לרק"ל הירושלמית ולמרחקים בין התחנות במרכז העיר (חוץ מהתחנה החסרה

באזור נחלת שבעה).

 

[alantan]

מסכים אתך.
קו עורקי בשכונות המרוחקות הוא אכן קו שלדי שאוסף אליו קווים מזינים, אבל בלב המע"ר צריך לצופף את התחנות כי שם הוא כבר מפסיק להיות תלוי בקווים מזינים אלא משמש כקו "מזין" בעצמו. שים לב למשל לרק"ל הירושלמית ולמרחקים בין התחנות במרכז העיר (חוץ מהתחנה החסרה

באזור נחלת שבעה).

כאן יש בעיה אחרת
מעטים הם הנוסעים שישתמשו בקו האדום הירושלמי כדי לנסוע משועפט להר הרצל. פני רובם מועדות למרכז העיר. במערכת המוצעת הקווים העורקיים צריכים לחבר במהירות יחסית גם את שכונות מזרח העיר גם עם מערבה, ולא רק עם המרכז הישן (כי יש המון נוסעים שזקוקים לתוואי כזה).

 

[amit1270]

כאן יש בעיה אחרת
מעטים הם הנוסעים שישתמשו בקו האדום הירושלמי כדי לנסוע משועפט להר הרצל. פני רובם מועדות למרכז העיר. במערכת המוצעת הקווים העורקיים צריכים לחבר במהירות יחסית גם את שכונות מזרח העיר גם עם מערבה, ולא רק עם המרכז הישן (כי יש המון נוסעים שזקוקים לתוואי כזה).

אפשר לעשות את זה אחרת
קווים עורקיים על כבישים עורקיים (היקפיים), קווי-מע"ר מהחוץ פנימה. אם אני מבין נכון את המפה, המע"ר של ראשל"צ מהווה רק חלק קטן מסך-כל השטח ואורך הקווים, ולכן לדעתי ההפרעה תהיה קטנה.

 

[alantan]

אפשר לעשות את זה אחרת
קווים עורקיים על כבישים עורקיים (היקפיים), קווי-מע"ר מהחוץ פנימה. אם אני מבין נכון את המפה, המע"ר של ראשל"צ מהווה רק חלק קטן מסך-כל השטח ואורך הקווים, ולכן לדעתי ההפרעה תהיה קטנה.

לא כ"כ הבנתי, תוכל לתת דוגמא בבקשה?