הרבה סבל עצבים ויציאה מהצבא
אני משרת בצבא כבר שנתיים וחצי אחרי שאני כבר גורר את עצמי ברגליים כל פעם לבסיס אפילו אם זה לכמה שעות (אחרי שהעבירו אותי לפתוח). אני באמת כבר לא מסוגל יותר. התפקיד גרוע - עובד כללי.. מרים דברים כבדים, מסמן אותם.. מחתים.. דברים של "לוגיסטיקה". אנשים בתפקיד שלי עושים 5-9 אבל אני תקוע ביומיות ומשוחרר בשעה 17 הביתה. הייתי כבר אצל הפסיכיאטר וקבעו לי קה"ס 43 והעבירו אותי לפתוח איפה שהיה לי רע אפילו עוד יותר. המפקדים שונאים אותי כי קשה לי לתפקד בבסיס, דפקו לי משפטים, כלא וריתוקים. הייתי אצל הפסיכיאטר עוד פעם לפני קצת יותר מחודש ובאתי אליו אחרי שאני -באמת- מאוד מנסה להשאר עם הראש על הקרקע ולנסות לגמור את כל החרא הזה, אבל זה תמיד עוד ועוד.. הוא אמר שהוא לא יכול להעביר אותי בסיס ותכלס בפז"ם כזה גם אף אחד לא יקבל אותי דרך 55 אפילו אם הוא ימליץ להעביר כי ישארו לי חודשיים. אחרי כמה פגישות שהייתי במהלכן בגימלים הוא הגיע למסקנה שהדרך היחידה זה להוציא אותי מצה"ל. הייתי עם חיוך על הפנים ובאתי להוציא את המסמך פרופילים מהשלישות.. בדרך חשבתי שאחרי שנתיים וחצי להשתחרר על 21 נפשי זה כבר לא כדאי, אפילו אם רק בשביל ההרגשה. השלישה שכנעה אותי ואמרה שעכשיו החגים וגם ככה לא נשאר הרבה. היא שיכנעה אותי, וברגע האחרון החלטתי שלא לצאת. עבר שבוע ורוצים להעלות אותי עוד פעם משפט על זה שלא הודעתי שאני הולך למקום מסוים. אני לא יכול יותר! אני שנתיים וחצי בצהל ומחפשים אותי על כל דבר! אני טוחן עבודה כמו טירון בסיירת מטכ"ל ומתייחסים אלי ממש גרוע. לקחתי את עצמי למרפאה ומשם הביתה. יש לי יום ראשון עוד פגישה עם הפסיכיאטר שבה אני אגיד שניסיתי אבל אני באמת לא מסוגל. רק המחשבה על עוד ריתוק של אפילו יום אחד מביאה אותי לקרשים! יש דרך שבא הפסיכיאטר יכול להעביר אותי בסיס כי אני באמת רוצה לסיים את השירות אבל אני פשוט לא מסוגל לסיים אותו בבסיס הזה. המפקדים סימנו אותי ורוצים לשפוט אותי על כל שטות כך שהיחסים שלנו מאוד לא טובים למרות כל מה שעשיתי ואני פשוט מרגיש נבגד מהכפויי טובה האלה. חברה שלי רוצה שאני אצא כבר. אני מת לצאת. אבל נשאר פחות מחצי שנה..... מה אני עושה? תודה מראש
אני משרת בצבא כבר שנתיים וחצי אחרי שאני כבר גורר את עצמי ברגליים כל פעם לבסיס אפילו אם זה לכמה שעות (אחרי שהעבירו אותי לפתוח). אני באמת כבר לא מסוגל יותר. התפקיד גרוע - עובד כללי.. מרים דברים כבדים, מסמן אותם.. מחתים.. דברים של "לוגיסטיקה". אנשים בתפקיד שלי עושים 5-9 אבל אני תקוע ביומיות ומשוחרר בשעה 17 הביתה. הייתי כבר אצל הפסיכיאטר וקבעו לי קה"ס 43 והעבירו אותי לפתוח איפה שהיה לי רע אפילו עוד יותר. המפקדים שונאים אותי כי קשה לי לתפקד בבסיס, דפקו לי משפטים, כלא וריתוקים. הייתי אצל הפסיכיאטר עוד פעם לפני קצת יותר מחודש ובאתי אליו אחרי שאני -באמת- מאוד מנסה להשאר עם הראש על הקרקע ולנסות לגמור את כל החרא הזה, אבל זה תמיד עוד ועוד.. הוא אמר שהוא לא יכול להעביר אותי בסיס ותכלס בפז"ם כזה גם אף אחד לא יקבל אותי דרך 55 אפילו אם הוא ימליץ להעביר כי ישארו לי חודשיים. אחרי כמה פגישות שהייתי במהלכן בגימלים הוא הגיע למסקנה שהדרך היחידה זה להוציא אותי מצה"ל. הייתי עם חיוך על הפנים ובאתי להוציא את המסמך פרופילים מהשלישות.. בדרך חשבתי שאחרי שנתיים וחצי להשתחרר על 21 נפשי זה כבר לא כדאי, אפילו אם רק בשביל ההרגשה. השלישה שכנעה אותי ואמרה שעכשיו החגים וגם ככה לא נשאר הרבה. היא שיכנעה אותי, וברגע האחרון החלטתי שלא לצאת. עבר שבוע ורוצים להעלות אותי עוד פעם משפט על זה שלא הודעתי שאני הולך למקום מסוים. אני לא יכול יותר! אני שנתיים וחצי בצהל ומחפשים אותי על כל דבר! אני טוחן עבודה כמו טירון בסיירת מטכ"ל ומתייחסים אלי ממש גרוע. לקחתי את עצמי למרפאה ומשם הביתה. יש לי יום ראשון עוד פגישה עם הפסיכיאטר שבה אני אגיד שניסיתי אבל אני באמת לא מסוגל. רק המחשבה על עוד ריתוק של אפילו יום אחד מביאה אותי לקרשים! יש דרך שבא הפסיכיאטר יכול להעביר אותי בסיס כי אני באמת רוצה לסיים את השירות אבל אני פשוט לא מסוגל לסיים אותו בבסיס הזה. המפקדים סימנו אותי ורוצים לשפוט אותי על כל שטות כך שהיחסים שלנו מאוד לא טובים למרות כל מה שעשיתי ואני פשוט מרגיש נבגד מהכפויי טובה האלה. חברה שלי רוצה שאני אצא כבר. אני מת לצאת. אבל נשאר פחות מחצי שנה..... מה אני עושה? תודה מראש