הבהרות
אחד ההישגים הגדולים של ביקורת המקרא, הוא הגילוי שהתורה מלאה גירסאות סותרות, לא רק בפרטי הסיפורים ובהלכות שונות, אלא אפילו בגינאולוגיות ובפרטים העובדתיים כביכול. מה שהרב ברויאר בעצם אומר הוא: נכון אי אפשר להכחיש את הסתירות המעוררים רושם של מספר גרסאות, או מספר מקורות ששימשו את עורך התורה, אכל הוא טוען שאלוהים אחראי על כל הגירסאות, ודווקא ריבוי הגירסאות מעיד שהמקור הוא האל, שיכול להכיל את הריבוי. קל מאד לראות את המגננה ואת האפולוגטיקה שבטיעון הזה, והוא קצת מזכיר את הטיעון שאלוהים "שתל" דינוזאורים ומאובנים כדי "לבלבל" את חוקרי האבולוציה. במקום להסיק את המסקנות הנדרשות, הרב ברויאר ודומיו עושים אקרובטיקה מחשבתית ומפלפלים בכל כוחם כדי להצדיק את הדוגמות שעליהם בנו את אורח חייהם.
