הריון שני בהפרש גדול, האם כדאי?
שלום לכולם, אני חדשה כאן. לא יודעת עד כמה הנושא קשור לפורום זה אך זה הפורום שנראה לי הכי מתאים. אז ככה, אני בת 30 ובעלי בן 38. יש לנו ילדה נפלאה בת 5. אנחנו נשואים 7 שנים וסה"כ בזוגיות 10 שנים. אני תמיד ראיתי את עצמי עד גיל 30 כבר עם שני ילדים ובאידיאל - רציתי שלושה. אך כמו שאומרים רצונות לחוד, מציאות לחוד. כשהבת שלנו היתה בת שנתיים-שנתיים וחצי התעורר בי חשק עז לילד נוסף. אך בעלי בזמנו חשש מהנושא הכלכלי. אני לא עבדתי והוא ממש פחד שלא נוכל לעמוד כלכלית בילד נוסף. הוא כל כך חשש שאף נמנע מסקס לעיתים כי פחד שאכנס להריון וידע שאני מאוד רוצה. מפה לשם, עברו להן עוד שלוש שנים בהן עברנו דירה, מצאתי עבודה וכו'. הזמן טס והילדה כבר בת 5 וחצי. לפני קצת פחות משנה התחלנו לנסות להכנס להריון אך זה טרם קרה... בדיעבד בעלי היום מאוד מצטער על כך שחיכינו כל כך הרבה. הוא לא לקח בחשבון שכאשר נרצה- זה לא בהכרח יגיע מיד. כל הזוגות סביבנו - משפחה, חברים, מכרים ועמיתים לעבודה כולם כבר עם שניים-שלושה ילדים. הילדה שלנו היחידה בגן מתוך 35 ילדים שהיא בת יחידה. אנחנו מוזמנים לבריתות ולמסיבות לידה בלי סוף והנושא איך לומר, מעיק. חברות שלי בהריון, אחת ילדה ממש היום. זוגות שאני הייתי בחתונה שלהם בהריון, הם כבר עם ילד שני... בקיצור- הבנתם את הפואנטה. עוד לא ממש עשינו צעדים להתחיל בדיקות וכאלה. אבל אנחנו קרובים לזה. ואני לא יודעת האם אני מוכנה להתחיל בסאגה הזאת. לא דמיינתי שנתקשה להכנס להריון. ההריון הראשון היה בכלל לא מתוכנן והגיע בהפתעה. מפריע לי שהילדה כבר בת 5 ושמרווח הגילאים יהיה מאוד גדול. היא מצידה לא אומרת מילה על אח או אחות, לא חסר לה בשום צורה. כשאחי נולד אני הייתי בת 10. זה מרווח גדול מדי בעיני. לא שהייתי מוותרת עליו היום חלילה, גם אז מאוד אהבתי אותו, אבל זה לא היה פשוט. נכון שעוד לא הגענו לזה אבל בהנחה שאכנס להריון בשנה הקרובה, המרווח כבר יהיה כ-7 שנים. ואני לא יודעת האם בכלל כדאי להביא ילד שני במרווח כזה. אני יודעת שרוב האנשים לא חושבים על מרווח גילאים כמשהו שמכריע האם להביא ילד נוסף או לא, אבל אני מאוד רציתי שילדיי יגדלו יחד. לכל היותר 4 שנים הפרש. יותר מזה זה אחים שגדלים כל אחד בנפרד, תחומי עניין שונים, מקומות בילוי שונים... זה מאוד שונה ממה שאני רציתי ודמיינתי.
אז, עולה בי המחשבה אולי כדאי כבר לוותר ולהשאר עם ילדה אחת?
בעלי לא רוצה לוותר ואני כבר לא יודעת מה אני רוצה. בתוככי יש בי כעס עליו שכאשר אני רציתי בזמנו וידעתי בלב שזה הזמן הנכון, הוא לא רצה.
אז מצד אחד אני בודקת ביוצים, מחשבת תאריכים וכל הזמן נמצאת סביב הנושא הזה ומצד שני עניין הפערי גילאים פשוט לא נותן לי מנוח ומעלה בי ספקות.
אשמח לדעתכם בעניין, אולי תאירו לי קצת את המחשבות....
וסליחה שחפרתי
שלום לכולם, אני חדשה כאן. לא יודעת עד כמה הנושא קשור לפורום זה אך זה הפורום שנראה לי הכי מתאים. אז ככה, אני בת 30 ובעלי בן 38. יש לנו ילדה נפלאה בת 5. אנחנו נשואים 7 שנים וסה"כ בזוגיות 10 שנים. אני תמיד ראיתי את עצמי עד גיל 30 כבר עם שני ילדים ובאידיאל - רציתי שלושה. אך כמו שאומרים רצונות לחוד, מציאות לחוד. כשהבת שלנו היתה בת שנתיים-שנתיים וחצי התעורר בי חשק עז לילד נוסף. אך בעלי בזמנו חשש מהנושא הכלכלי. אני לא עבדתי והוא ממש פחד שלא נוכל לעמוד כלכלית בילד נוסף. הוא כל כך חשש שאף נמנע מסקס לעיתים כי פחד שאכנס להריון וידע שאני מאוד רוצה. מפה לשם, עברו להן עוד שלוש שנים בהן עברנו דירה, מצאתי עבודה וכו'. הזמן טס והילדה כבר בת 5 וחצי. לפני קצת פחות משנה התחלנו לנסות להכנס להריון אך זה טרם קרה... בדיעבד בעלי היום מאוד מצטער על כך שחיכינו כל כך הרבה. הוא לא לקח בחשבון שכאשר נרצה- זה לא בהכרח יגיע מיד. כל הזוגות סביבנו - משפחה, חברים, מכרים ועמיתים לעבודה כולם כבר עם שניים-שלושה ילדים. הילדה שלנו היחידה בגן מתוך 35 ילדים שהיא בת יחידה. אנחנו מוזמנים לבריתות ולמסיבות לידה בלי סוף והנושא איך לומר, מעיק. חברות שלי בהריון, אחת ילדה ממש היום. זוגות שאני הייתי בחתונה שלהם בהריון, הם כבר עם ילד שני... בקיצור- הבנתם את הפואנטה. עוד לא ממש עשינו צעדים להתחיל בדיקות וכאלה. אבל אנחנו קרובים לזה. ואני לא יודעת האם אני מוכנה להתחיל בסאגה הזאת. לא דמיינתי שנתקשה להכנס להריון. ההריון הראשון היה בכלל לא מתוכנן והגיע בהפתעה. מפריע לי שהילדה כבר בת 5 ושמרווח הגילאים יהיה מאוד גדול. היא מצידה לא אומרת מילה על אח או אחות, לא חסר לה בשום צורה. כשאחי נולד אני הייתי בת 10. זה מרווח גדול מדי בעיני. לא שהייתי מוותרת עליו היום חלילה, גם אז מאוד אהבתי אותו, אבל זה לא היה פשוט. נכון שעוד לא הגענו לזה אבל בהנחה שאכנס להריון בשנה הקרובה, המרווח כבר יהיה כ-7 שנים. ואני לא יודעת האם בכלל כדאי להביא ילד שני במרווח כזה. אני יודעת שרוב האנשים לא חושבים על מרווח גילאים כמשהו שמכריע האם להביא ילד נוסף או לא, אבל אני מאוד רציתי שילדיי יגדלו יחד. לכל היותר 4 שנים הפרש. יותר מזה זה אחים שגדלים כל אחד בנפרד, תחומי עניין שונים, מקומות בילוי שונים... זה מאוד שונה ממה שאני רציתי ודמיינתי.
אז, עולה בי המחשבה אולי כדאי כבר לוותר ולהשאר עם ילדה אחת?
בעלי לא רוצה לוותר ואני כבר לא יודעת מה אני רוצה. בתוככי יש בי כעס עליו שכאשר אני רציתי בזמנו וידעתי בלב שזה הזמן הנכון, הוא לא רצה.
אז מצד אחד אני בודקת ביוצים, מחשבת תאריכים וכל הזמן נמצאת סביב הנושא הזה ומצד שני עניין הפערי גילאים פשוט לא נותן לי מנוח ומעלה בי ספקות.
אשמח לדעתכם בעניין, אולי תאירו לי קצת את המחשבות....
וסליחה שחפרתי
