"הרי אם יש משהו שראיתי בחיי, זה שאין כלום"

איך שאני רואה את זה

הבית הראשון מתאר איזו סיטואציה מסויטת, הזויה ומנותקת מהמציאות, אולי חלום או הזיה, של לילה שחודר היישר אל החיים אחרי שחשב שכבר נפטר ממנו. "*שוב*" אני בתל אביב, בדירה ריקה כמו פעם, ויחד איתה הכל חוזר להיות כמו פעם, עם שדים שעולים מתחתית המגירה. שוב הכל איננו, שוב יש רק בור, וגם ה"את" של "את שקט" לא שם. ה"הרי אם יש משהו שראיתי בחיי" זה בעיניי חלק ממה שעובר לו בראש באותה סיטואציה מבוהלת, וזה בעצם החלק הכי נורא בעניין- מילא שהכל מסביב איננו, אבל גם הריקנות הפנימית והייאוש שהוא חושב שכבר ניצח- גם הם שם כאילו לא היה קרב מעולם. הפזמון מהווה הכרה ברורה וחדה שנופלת בעקבות הסיטואציה- החושך עוד שם, חי וקיים. הייאוש הוא לא אויב שטיפחתי אלא אויב שעדיין מטפח, מחשבות מיואשות עדיין עוברות בראש ומאיימות להכניע, והמלחמה עדיין ניטשת במלוא עוזה. מעניין אותי הקשר למגילת רות, וגם מהם הפרחים הלבנים האלה ברוח.
 
הקשר למגילת רות

זה הלב של השיר הזה בעיני. ויותר מפורש מזה לא יכול להיות. אם זה היה תלוי רק בי, כבר לא היה פה כלום. חשבתי שאת הלכת אחרי, אבל באמת עמך עמי וכו' - אני זה שהולך אחריך, אם יש פה משהו - זו את. פרחים לבנים ברוח - מתכתב לי עם "שביר"
 

SnapDragon

New member
IבדיוקI

 
וגם

אני חושבת שהפזמון ("כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין שהשתניתי" וכו') הוא כבר מסקנה מהבלהה שבבית, אם אני עדיין מסוגל לחשוב שהכל שביר ושאין כלום ושאת יכולה ככה להיעלם לי פתאום וזה אפילו לא מפתיע אותי, אז כנראה שעדיין לא הפנמתי את השינוי, כנראה שאני עדיין לא מסוגל להאמין ולתת אמון באמת, כנראה שעדיין לא השתניתי באמת. והמגילת רות, כן - בעצם הבסיס האמיתי זו את. את שמזכירה לי את כל מה שאני שוב ושוב שוכח. אותי מעניין למה מתייחס ה"ועכשיו צריך לנשום את זה פנימה באמת".
 
ועכשיו צריך לנשום...

זה המשפט שבגללו הייתי ברוגז עם השיר הזה הרבה זמן חשבתי שהוא המוקד, הפתרון ולא האמנתי לו. עכשיו אני מבינה שהציטוט ממגילת רות הוא המוקד והמשפט הזה יושב שם בקרן זוית, ואני לא מבינה אותו
 

SnapDragon

New member
rewind

אעשה את הדבר היחיד שעולה לי בראש - ואביא את עצמי מהפעם האחרונה בה זה עלה. כמו שכתבתי שם - העיקר - העוגן - זו התזכורת ממגילת רות. וה"עכשיו צריך" הזה זו הזריקה - תרתי משמע - ללהתמודד עם זה, עם כל ה'אחר' שמקיף את זה... (ובהמשך יש גם את זה, אבל זה יותר כללי)
 
למעלה