פעם אחת רק ננזף על כותרת לא מדוייקת וזהו
בין פרשיות השחיתות והשחיתות לכאורה הבולטות שחשף יצחק:
"פרשת נאמן": ב-18 ביוני 1996 מונה יעקב נאמן לכהונת שר המשפטים בממשלת נתניהו. שעות ספורות קודם לכן הגיש יצחק עתירה לבית המשפט העליון, ובה טען כי נאמן אינו כשיר לכהונת שר בכלל ושר משפטים בפרט, בשל הודעות כוזבות שמסר ומעשים פליליים לכאורה שביצע. למחרת היום הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, על פתיחת בדיקה משטרתית, בפרשה אחת מתוך שמונה שהועלו בעתירה. ב-8 באוגוסט 1996 הודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון, כי החליט לפתוח בחקירת משטרה נגד השר נאמן. באותו היום הגיש נאמן את התפטרותו מתפקיד שר המשפטים. הוא הועמד לדין וזוּכּה.
"פרשת סרוסי": בסוף 1999 פרסם יצחק ידיעות שלפיהן קיבל נשיא המדינה, עזר ויצמן, במהלך כהונתו כחבר הכנסת וכשר, סכומי כסף גדולים מאיש העסקים אדוארד סרוסי מבלי שדיווח על כך. העניין הועבר לחקירת המשטרה, שחקרה את ויצמן במשכן הנשיא. ב-24 במאי 2000 פרסם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, חוות דעת שלפיה אין להגיש כתב אישום כנגד ויצמן, מטעמים של חוסר אשמה בעבירות מסוימות, ומחמת התיישנות עבירות אחרות. לאחר מתן חוות דעת זו התפטר ויצמן. התפטרותו נכנסה לתוקף ב-13 ביולי 2000, כשבע שנים לאחר כניסתו לתפקיד.
עדנה ארבל: בשנת 2004 הביע יצחק התנגדותו בפני הוועדה לבחירת שופטים למינוייה של עדנה ארבל לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, לאור רישום במשרד המשפטים כאילו סיימה את לימודי התואר השני. יצחק אף עתר לבג"ץ בעניין זה,[2] אך עתירתו נדחתה. ביולי אותה שנה, דיווח בעיתון מעריב על פגישה של השופטת עדנה ארבל, שר המשפטים טומי לפיד, העיתונאית דאז שלי יחימוביץ' וחבר הכנסת גדעון סער, בביתו של סער. יצחק הגדיר את הפגישה "תדרוך בנושא סגירת תיק האי היווני". הוא הושעה מן העיתון בידי העורך אמנון דנקנר, וכשראה את ההתנצלות המתוכננת, בלי שניתן לו להגיב, הודיע על פרישתו מן העיתון.[3] בשנת 2007 האשים יצחק את אורי ארבל, בעלה של עדנה, בכך שהפיץ עליו שקרים תחת השם הבדוי 'עמיחי', שקרים שעליהם נאלץ לשלם יעקב רוטר, אשר פרסם אותם, בעקבות משפט דיבה של יצחק נגדו.[4]
יצחק חשף כמה פרשות שבהן טען לשחיתות מצד אהוד אולמרט. במסגרת אחת מהן, פרשת הולילנד, חשף יצחק ביולי 2008 חשדות בדבר מעורבות פלילית סביב בניית מתחם הולילנד בירושלים, מצד אולמרט ואחרים. באפריל 2010 החלה המשטרה במעצרים של אישים המעורבים בפרשה. בתאריך 31.3.2014 פורסמה הכרעת הדין על ידי השופט דוד רוזן שבה הורשעה שורה של נאשמים, ובהם אולמרט, במתן ובקבלת שוחד. במהלך הפרשה טען יצחק טען שידיעות אחרונות הגן על אולמרט תמורת חשיפת חומרים סודיים שסיכנו את המדינה.[5] וב-2015 נטען באתר שלו כי יעקב נאמן נחלץ לעזרתו של אהוד אולמרט שלא כדין, בתקופת כהונתו השנייה כשר המשפטים[6] על העיתונאי נחום ברנע כתב שהלה פרסם "מנה גדושה של כזבים" כדי לטרפד את החקירות הפליליות נגד אולמרט, והוסיף: "מוזס הוא שגייס את 'העיתון של המדינה', לטובת אולמרט, ונגד כל מי שנותן ידו לחשיפת השחיתויות של אולמרט".[7]
בשנת 2015 פרסם יצחק חשיפות רבות על מעשיו של תת-ניצב אפרים ברכה שהעלו חשדות חמורים נגדו. בעקבות זאת נפתחה חקירה סמויה נגד ברכה על ידי המחלקה לחקירות שוטרים. ימים אחדים לפני התאבדותו של תת-ניצב אפרים ברכה, פרסם יצחק כי בקרוב ייאלץ היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, להעביר את ברכה מתפקידו ולפתוח בחקירה גלויה נגדו בגין שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות שוחד ומרמה בכמה פרשות.[8] אחת מהן, לדברי יצחק, הייתה הטעיית בית המשפט באמצעות עורכי הדין רונאל פישר ואפרת ברזילי וכן אחריותו של ברכה לחשיפת עד מדינה.[9] לאחר התאבדותו של ברכה הכחיש משרד המשפטים כי התקבלה החלטה לפתוח בחקירה ושיבח את הגינותו ומסירותו של ברכה לשלטון החוק.[10] עם זאת, כמה חודשים לאחר מכן אישרה איילה, אלמנתו של ברכה, שהתקיימה נגדו חקירת מח"ש. לדבריה, יום לפני התאבדותו אמר לה ברכה כי חוקרי מח"ש עומדים לעוצרו.[11]
ביקורת
בדצמבר 2011 פסק בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל שיצחק ו-NEWS1 הפרו את תקנון האתיקה בכותרת לא מדויקת שפרסמו והטיל עליהם עונש של נזיפה