השלימו את החסר

[MeSofer]

מקסים

זה כל כך חי ואמיתי.
הייתי שמחה לקרוא עוד על החתול הזה- איך הפך לאל באי, ואיך התאימו לו חיי הנוחות למשך זמן עד שהחוסר בנקבה הכריע אותו, והוא יצא לחפש לו הרפתקאות חדשות עם שודד ים אמיץ שעבר שם במקרה ...
לחתול הזה מגיע ספר.

 

[g l o r y]

לולז

וואו, זה עושה לי חשק לכתוב אותו. ... או אולי זו העובדה שאני אמורה ללמוד למבחן.....

 

[g l o r y]

וואי אתם לא יודעים איזה תיבת פנדורה פתחתי פה

הסתכלתי על ship's cat בוויקיפדיה ומסתבר שלא רק שיצאו לי המון פרטים נכונים בלי להתכוון (הוא חתול שחור, הוא עוזב והספינה טובעת ועוד) אלא יש לי כאן חומר לאחלה סיפור!!
https://en.wikipedia.org/wiki/Ship's_cat

 

[ויימס]

Welcome back!

א. אני מקווה שהצלת את העולם.
ב. לאנשים שהוציאו ספר אסור לעשות את הקטע הזה של, "הו, אני כותב כה איום, רחמו עליי, בכי בכי, התייפחות, בכי." זה בניגוד לחוק הבלתי כתוב של הכותבים הבלתי כותבים.
ג. אלף מילה ביום. 0_0 זה נשמע מאוד מעורר סבל.
ד. לא הסתדרנו, אני אכלתי את כולם ועכשיו אני משתמשת ביוזרים שלהם כדי להעמיד פנים שהכל בסדר. עד לרגע הזה, עכשיו, שבו חשפתי את מעלליי, הכל הלך חלק.

 

[אלודאה]

א. לא. אבל עכשיו קצת יותר קל לי להבין שאי אפשר לעשות את זה, אז רק צריך למצוא פינה ממש ממש ממש קטנה ולנסות לשנות אותה קצת לטובה.
ב. סתמי. זו הכתיבה שלי ואני אתבכיין עליה איף איי וואנט טו!
ג. זה נורא. בעיקר כשיומיים לא כתבתי ועכשיו אני אמורה להשלים איכשהו 3,000 מילה. פאקיטי פאק.
ד. מעולה! היה טעים?

 

[ויימס]

הפעם היחידה שהתמדתי בכמות מסויימת ליום,

הייתה ב 2008 בערך. רציתי שזה יהיה 300 ליום, בממוצע זה היה 90, אבל זו הייתה הפעם האחרונה שאשכרה נהניתי לכתוב משהו לאורך זמן. זה לקח איזה 8 חודש והייתה לי נובלטה שבאמת הייתי מרוצה ממנה וגם נהניתי לכתוב.
זה לא קרה שוב מעולם.
הו, וגם בתיכון הייתי מתחייבת ל X עמודים, אבל אז אם היה לי משעמם הייתי נותנת לדמויות לשיר שירים וככה העמודים היו מתמלאים ממש מהר. XD

 

[אלודאה]

אה-הה!

אז בגלל זה הדמויות של טולקין שרות כל הזמן!

 

[shccer]

"החוק הבלתי כתוב של הכותבים הבלתי כותבים"

גדול. צריך לכתוב תקנון כזה מתישהו.

 

[shccer]

אלדואהההההה

איזה כיף שחזרת.
אה רגע, להשלים את החסר.

- כו. אמרתי
- נכון
- אהה
- מה? מי אמר שהן מחורבנות?
- איך את יודעת ש..?
-מה? אבל לא אמרתי שום דבר על...
- את עוד מדברת איתי? כי נראה כאילו...
- אני לא בוכה. את מתחילה להדאיג אותי
-אההה, טוב נראה לי ש...
- נראה לי שאני אלך עכשיו לשחות.
- או יופי יצאת מזה
- או שלא.
- היי זה היה קצת מעליב.
- תודה באמת
- בסדר
- אני לא בוכה!.
-שוב עם זה?
- טוב נראה לי שאני אשאיר אתכן עם עצמכן.
- אוקי
- ביי.
*מתרחקת אט אט ומתקשרת למוסד הפסיכיאטרי הקרוב

אוקי השלמתי.
איך היה באפריקה?
(מתחמק באלגנטיות מלעשות את התרגיל על החתולים)

 

[אלודאה]

היייייייייי

היה נהדר.
עכשיו - לכתוב!