ראה תגובה ששלחתי למשרד המשפטים
שמי דוד מל אני מרכז יחידת ההוצאה לפועל במשרד עורכי דין ובעל נסיון של 9 שנים בעניני הוצל"פ. אני אחראי על כ- 1500 תיקי הוצל"פ. מנסיוני אני רוצה להגיב: אין ספק שמכלול ההצעות בתזכיר יש בהן כדי להוסיף על יכולת הגביה של החובות בתיקי ההוצל"פ. אך עיון מדוקדק בהצעות מראה כי בטווח ארוך ההצעות לא יועלו בהרבה שכן סביר להניח כי חלק מהן (המשמעותיות) לא יעמוד בבבג"ץ (בעיקר ענין רשיונות הנהיגה) ולגבי השאר החייבים יתגברו עליהם. חמור מהכול הוא המפורט בסעיף 12 להצעה- ההצעה נשענת על על שתי הנחות יסוד עקריות והן: א. לשכות ההוצאה לפועל והרשמים הם תחת עומס גדול (עקב התיקים הקטנים) ובשל כך הגביה לא יעילה. ב. מנגנון שתקים פקידות ההוצאה לפועל-יצליח לגבות במהירות וביעילות (יותר מעורכי הדין) ובכך להפחית עומס ממערכת המשפט. שתי ההנחות הנ"ל שגויות. לגבי הנחה א´: למרות מס´ התיקים הרב מערכת ההוצל"פ מבצעת את המטלות שלה במהירות ויעילות (לפחות בלשכה בתל אביב). רוב הבקשות נענות תוך יום עד שבוע שבועים (סביר מאוד) רוב התורים אצל פקידי ההוצל"פ קצרים מאוד, ההליכים מתבצעים במהירות יחסית. (עיקולי צד ג´ הגשת בקשות, שינוי כתובות וכד´) גם אם יכפילו ישלשו או ירבעו את כמות הפקידים והרשמים יכולת הגביה של לשכת ההוצל"פ לא תשתנה אפילו באחוז אחד. שכן הבעיה אינה שם. (הצעה משלי בסוף). לגבי הנחה ב´: מדינת ישראל, אם כל הכבוד לה, לא תוכל לגבות כספים עבור זוכים באחוזים משמעותים. (ראה יכולת הגביה הדלה של מערכת הגביה של רשויות המס-כאשר מדובר בחייבים מתוכמים המסתירים רכוש אצל צדדי ג´). למערכת הגביה של שלטונות המס יש את כל האמצעים יכולת ונסיון שתהיה למערכת החדשה רק עוד מס´ שנים רב ) למערכת גביה נדרש חשיבה דינמית תוך חידושים יום יומים לרבות הסדרים מיוחדים עם חייבים כגון המחאת זכויות של חובות לזכות החייבים לטובת הזוכים, תשלומים גמישים ומעל לכל קשר טלפוני רצוף עם החייבים כדי להזכיר לשלם את תשלומי החוב. אין בליבי כל ספק כי מערכת כזאת, אם תוקם תתגלה ככשלון חרוץ, מעבר לעובדה שהיא תגרום לעומס עצום על מערכת בתי המשפט. וזאת הנימוקים הבאים: 1. בהנחה שזוכה יוכל לבקש לבצע הליכים חוץ מאשר אותה מערכת תבצע באופן אוטומטי (בפועל כל ההליכים שהכוונה להפוך אותם לאוטומטים הם כבר ממילא כיום אוטומטים בפועל באותם משרדים המתמחים בהוצל"פ). זוכה כזה יטיל עומס גדול על המערכת שכן משרד עורכי דין מגיע ללשכה לפעול ב-20-100 תיקים ליום תאר לך שאת אותו פקיד יחליפו-100 20 זוכים לא מנוסים. 2. להערכתי באם תקום מערכת שכזאת יסתבר לאזרחים כי תשלומים של עד 5000 ש"ח לא כדאי לשלם. שכן עד מהרה תופץ הידיעה שקשה מאוד לגבות אותם ובכך יגדלו מספר החייבים של הסכומים קטנים. 3. העדר שכר טרחה בתיקים קטנים יגרור אחריו אלפי או עשרות אלפי תביעות נזקיות של זוכים כלפי חייבים (במקרים שזוכים ייוצגו ע"י עורכי דין). סביר כי עורכי דין בכל מקרה לא יעבדו בחינם ותוצר מעין מצ"ב כי עורכי דין יעבדו באחזוים גבוהים מאוד 50-80% מהקרן תוך סהדר לגבי אותם תביעות נזקיות של אותם לקוחות. ההשלחות של רעיון הקמת יחידה זאת עלול לגרום לקטסרוספה כלכלית לזוכים הקטנים. ולגרום לאנדלמוסיה כללית במערכת המשפט. לדעתי ההצעה בכלולתה מפספסת את הפיתרון. הבעיה העקרית לא זוהתת ע"י מחברי ההצעה. הבעיות האמיתית של הגביה במדינת ישראל היא מידע. והכוונה מידע בשני מקרים: א. לפני קבלת ההתחיבות ב. אחרי שנפתח תיק הוצל"פ. 1. מדוע יכול כל אדם בישראל ליצר התחיבות מבלי שמקבל ההתחיבות יודע מי הוא? כמה תיקי הוצל"פ / פסקי יש נגדו? אם הוא מוגבל באמצעים? וכד´. למדינת ישראל יש את המידע הזה, באם יצליח משרד המשפטים לשכנע את מי שצריך כי אין כאן פגיעה בפרטיות החייב (שבכל מקרה כבר נפגעת ומתכונים לפגוע בה יותר ע"י טופס ויתור סודיות) ויגרום לכך ששני הנתונים הפשוטים הנ"ל (מספרי תיקי ההוצל"פ והאם החייב מוגבל באמצעים) יהיו באיטרנט והמידע יהיה זמין לכלום במחיר זול (כמקובל בארה"ב כ- 20 דולר לשנה) אזי תוך מס´ שנים מספר תיקי ההוצל"פ ירד ביותר מחצי. (למרבה הצער נושא של ויתור סודיות (כפי שהוא היום וכפי שהיה בהתאם להצעה) ורשימת החייבים המוגבלים באמצעים כפי שהוא זמין היום, אינו יעיל מסורבל) לא תורם באופן משמעותי לגביה והשימוש בו זניח ביותר. 2. מידע אחרי פתיחת תיק הוצל"פ - באם ישתווה המידע שיש לרשויות המס בבואם לגבות כספים מחייבים שלהם, למידע שיש לשאר זוכי ישראל. אזי יכולת הגביה תשתפר פלאים. שכן אם מדובר בסודיות הפרט מדוע למדינה מותר לעשות שימוש המידע לצורך עיקולים שלה ולסתם אזרחים משלמי מס כחוק אסור? גם במקרה כזה אסור לסמוך (כפי שקורה היום) על מדינת שיראל שתצליח לגבות חובות בעקבות מידע שמגיע בעקבות "בקשה למידע" מטעם ראש ההוצל"פ. ראש ההוצל"פ אינו איש מידע אינו יודע לעשות שימוש במידע לצורך מימוש הנכס או לצורך שיפור יכולת הגביה. אם יצליחו אנשי משרד המשפטים לעבור את שני המחסומים הנ"ל באמצעות חקיקה אזי אפשר להגיד שהתקדמנו. ההצעת משרד המשפטים כפי שהיא מוגשת, אומנם יש בה מרכבים טובים העוזרים לגביה, אך בסופו של דבר היא עוד טלאי באוסף הטלאים. בפועל עוד מס´ שנים יסתבר שמגישי ההצעה היו מבחינת "באו לברך ויצאו מקללים". בכבוד רב דוד מל טל 03-5733087 פקס: 035733088
[email protected]
