התייעצות בקשר לסידור חדש עם המטפלת

[אמא של אסף]

התייעצות בקשר לסידור חדש עם המטפלת

נדמה לי שכבר השווצתי פעם (בימי קדם, בפורום הקודם) במטפלת המופלאה שלנו. מכיון שכולם באזור שלנו (לב תל אביב) בחיפושים תמידיים אחרי מטפלת טובה ומכיון שהצטרפתי לפני כמה ימים למשפחה החמה של מפוטרי ההיי-טק, חשבנו לצרף עוד ילד אלינו שהמטפלת שלנו תטפל בשניהם. המטפלת הביעה התלהבות רבה, כי היא באמת מאוד אוהבת ילדים ומעניקה לאסף פשוט המון. אסף בן שנה וחודש וכבר יש לו אוצר מילים מרשים וזה רק חלק מכל העניין. בקיצור, קיבלנו פניה ממשפחה שהילד שלהם רק בן 6.5 חודשים. אנחנו נפגשים רק מחר, אבל בינתיים התלבטנו לנו אם לא עדיף לחפש ילד קצת יותר גדול. ההתלבטות נובעת בעיקר מכך שאסף אומנם מתקדם מאוד קוגניטיבית, אבל במוטוריקה גסה הוא לא ממש אלוף. הוא זוחל מצוין ונעמד, אבל עוד רחוקה הדרך להליכה. נראה לנו שאם הוא יהיה בסביבת ילד מפותח יותר מוטורית, אולי זה עדיף. מה דעתכם?

 

[נעה גל]

אני לא חושבת שזה ממש משנה

ילד מתפתח מוטורית (וגם קוגנטיבית) בקצב האישי שלו. אני יודעת שהרבה מאוד הורים מעדיפים שילדיהם יהיו בסביבה של ``גדולים יותר`` מתוך הנחה (או תקוה) שזה ימשוך את ילדיהם למעלה. אני דווקא נהנית לראות את אורן ואיתמר עם קטנים מהם, הם לומדים דברים אחרים חשובים לא פחות... להיות עדינים, להוביל וכו`. בקיצור, גם לשהות עם גדולים יש כמובן פן חיובי וגם כאן הם לומדים דברים חשובים (אם כי, כמו שאמרתי, לא בטוח שדווקא מהצד המוטורי). ולכן, זה לא נראה לי ממש משנה. במיוחד לא בגיל של אסף, שכל דבר מרתק אותו ללא קשר לחברה מסביב.

 

[michal@gal]

דוקא לא נראה לי בעייתי

מבחינת ההליכה. כשאסף יהיה מוכן להליכה, הוא ילך בלי קשר למה שקורה בסביבה. אם כבר אז צריך להעלות את השאלה איך יתאמו את לוחות הזמנים של הילדים. למשל הילד הקטן דורש 2 תנומות ביום, ואסף כבר יכול להסתפק באחת, כך שזמני הארוחות והמשחק שלהם עלולים להתנגש. כל אחד מהילדים דורש סוג אחר של משחקים, עם אסף כבר צריך לצאת לגן משחקים ועם הקטן עוד אין צורך. צריך לדבר מראש עם המטפלת ולראות מה היא מתכוונת לעשות בענין.

 

[אמא של אסף]

תודה על התגובה. נעלה את זה לדיון

עם המטפלת. כי למשל שמנו לב בזמן האחרון שאסף רגיל לצאת כל יום בערך באותה שעה ודי מרגיז אותו אם הוא פתאום נשאר בבית (ההורים שלי אפילו התלוננו שהם קפצו לבקר ואסף ממש ``העיף`` אותם כי הוא כבר מת לצאת לטיול שלו). קיבלתי גם עצה מצויינת מדרורית אמיתי-דרור, שהיא יועצת חינוכית מאוד מנוסה שבכל מקרה פשוט נעמיד את הסידור לנסיון של כחודשיים ולא נתחייב מראש לתקופה ארוכה.

 

[michal@gal]

תקופת נסיון היא רעיון טוב

אבל אולי בכל זאת כדאי להשקיע עוד מאמץ בחיפוש ילד בגיל דומה. הרי עלול לקרות מצב שעוד חודשיים יתברר שהמצב באמת לא טוב, אבל יהיה לכם לא נעים כלפי ההורים של הילד השני, שיתקעו בלי מטפלת, ותיתקעו בסידור לא נוח.

 

[אמא של אסף]

נכון, אבל מה שמדאיג אותי הוא

שאם נחפש ילד בסביבת גיל דומה, הרוב המכריע של ההורים יעדיף כבר למשוך עד ספטמבר ולשלוח את הילד למשפחתון. בדרך כלל זה גיל שהילדים כבר במסגרת כלשהי. אני טועה? בכל מקרה חשבנו שננסה להיות אלה שיותר ``קובעים`` כי בסך הכל אנחנו המעסיקים הרשמיים של המטפלת המופלאה הזו.

 

[נעה גל]

אני לא בטוחה שאני בתור האמא השניה

הייתי מסכימה לתקופת נסיון מהסוג הזה. ומה יקרה אם תגידו ``לא`` אחרי חודשים? היא תצטרך לחפש משהי אחרת (סיוט) והיא תצטרך להרגיל את הילד שלה למטפלת חדשה (ומי אוהב דברים כאלה?) נכון, שתמיד יכולה להיות אי התאמה ובסוף העסק ``יתפוצץ`` מבחינת אחד הצדדים. אני חושבת שילד בגיל חצי שנה, הוא אומנם קטן, אבל הצרכים שלו לא ממש שונים מילד בסביבות גיל שנה. הוא כבר מתחיל לזחול, לאכול אוכל מוצק, וגם יכול להנות מיציאה לגן שעשועים. ואצלי איתמר (בן שנה) עדין ישן בבוקר וגם בצהרים ומן הסתם, הוא לא היחיד. וגם אם יש הבדלים בשעות שינה, זה דווקא נראה לי יתרון. זמן נטו של המטפלת עם כל אחד מהילדים. בדיוק כמו שאני עושה עכשיו בבית! לעומת זאת, הייתי בודקת טוב טוב את ההורים של הילד ואם יש לכם קליק איתם. יכולות להתגלע כל מיני בעיות שלא חשבתם עליהם בכלל דווקא מצד ההורים ולא בגלל הפרש הגילאים בין הילדים.

 

[אמא של אסף]

כימיה עם ההורים היא לחלוטין הכי

חשובה פה. אם זה עובד, בטוח אפשר להתגבר על כל מני בעיות קטנות.

 

[דסי אשר]

בניגוד למפעילת משפחתון, שהיא

נותנת השירות (שנקנה תמורת תשלום של ההורים), הרי כאן אמא ואבא של אספי מוגדרים כמעסיקים של המטפלת, וכמצרפים על דעתם, כמעסיקים הרוצים להוריד עלויות שירות, ``קונה שירות`` נוסף/ת. מכאן הקשיים שעשויים לצוץ, ולא יצוצו כאשר מטפלת תציע, תכריז שהיא מחפשת לטפל בשני ילדים, /תינוקות וכו`. הבעיות אכן בכלל לא קשורות לשאלות התפתחותיות, מקצועיות, שהן פשוטות , וחיוביות באופין, אלא במעמד המיוחד ובהסכמה של שני הצדדים. עצם זה שאתם מחליטים להיות הלאה ``הבוסים`` של המטפלת, יכול להעלות קשיים בינכם לבין בני הזוג השני, משום חילוקי דעות לגבי -איזה משחקים, כמה זמן עם כל אחד, איך לטייל עם שניים ברחוב, האם מסוכן או לא, כל מיני שאלות שהורים במשפחתון רגיל אולי חושבים אותם, ומעלים בפני המטפלת, אבל היא ``המפעילה של המשפחתון`` היא קובעת החוקים, דרכי העבודה(עם פתיחות לרעיונות), אבל זה לא נושא לדיונים בינה לבין ההורים. בגלל דברים כאלה, אך בגדול יותר, קמו ונפלו הרבה גנים של מעורבות הורים, שהיו בפועל ``התערבות הורים``. דסי

 

[דסי אשר]

לאמא של אספי, מקווה שקראת

את המייל הארוך שלי. אני מסכימה עם נעה ומיכל גל,וזהו האופי החיובי של משפחתון -קטן עם גילים הטרוגניים. נכון, מפעילת משפחתון מודעת לכך שהיא לוקחת ילדים בגילים שונים ועם צרכים שונים (כמו בכל משפחה עם ילדים שאינם תאומים, שלישיות וכו`). אין בעיה להתמודד נכון ובצורה מספקת לכל הצדדים עם גילאים שונים וצרכים שונים. תרצי ייעוץ, תשאלי. דסי

 

[אמא של אסף]

דסי, תודה רבה. האם שלחת לי מייל

הביתה? כי לא קיבלתי אחד כזה. אני מודעת לבעיות שעלולות לצוץ ואם תהיינה שאלות קונקרטיות, לא נהסס להתייעץ. בכל מקרה, בסוף נפגש עם הזוג השני רק בסוף השבוע הזה וכבר צצה בעיה קטנה - הם צריכים לפחות 9 שעות ביום, בעוד שאני שמחה להסתפק בפחות. יש סיכוי סביר שאפרסם מודעות בסביבה שלנו כדי לחפש עוד אופציות.

 

[נעה גל]

מה הבעיה? תשלמו לפי יחס השעות

 

[חנה בית הלחמי]

אני מסכימה עם נועה שהתפתחות היא

אינדבידואלית ויש תמיד את ההבט ההפוך של פיתוח בטחון עצמי ליד ילד קטן או ``מפותח`` פחות... עדיין הכל נכון לדעתי בגילאים בוגרים יותר, לא בגילאים כל כך קטנים. עצם האינטרקציה גם מפתחת היות ויוצרת צורך ורצון אצל שני הילדים להגיע, לבדוק, למשש, להגיש, ``לחטוף`` חפצים, יוצרת מעיני הילד תחרות היות והוא לא מודע להבדלים מוטוריים בגיל כזה אלא לעצם זה שקיים לידו מישהו שעושה דברים אחרת. אם ההורים מסתדרים והילדים מסתדרים - זה בסיס נפלא גם לסיוע הורי הדדי לאורך הילדות וליחסי משוב ``טבעיים`` בין הילדים, שהם נכס (חכי תגיעי לזה שאת ממהרת לעבודה והילד לא רוצה להשאר אצל חבר כי ``עכשיו הוא לא חבר שלי אני שונא אותו... ). חנה