התייעצות. האם ילדים שכבר לא "גרים" בבית

התייעצות. האם ילדים שכבר לא "גרים" בבית

אבל לא עזבו ממש כלומר ילדה שגרה במעונות/דירה שכורה סטודנטית, או בן שגר במעונות וחוזר בשבתות או חופשים האם זה נורמלי שהם לא בקשר ולא מעדכנים מה קורה איתם?

כלומר בזמן הלימודים אני לא מצפה כי אני יודעת שהלו"ז שלו עמוס נורא אז אנחנו בקשר מידי פעם או כשיש שאלות או בקשות או כשמתאמים להביא לו ארטחות חמות פעם בשבוע (!) אבל עכשיו הוא חזר אחרי מבחנים ומיד חיילו אותו לאיזו סדרה לפני תחילת השנה הרביעית.

בחודשיים האלה בכל הבקרים הוא צריך להגיע לתל אביב ודיברנו על זה באופן כללי שאולי הוא ישן אצל הסבתות או אצל חברים שגרים קרוב לרכבת ומשם יגיע (אפילו שגם כאן אנחנו לוקחים אותו לרכבת) אבל עדיין. עם כל זה שאני מבינה שהוא צריך את החופש שלו. שהוא לא ראה את החברים הרבה זמן שאולי משעמם לו כאן רחוק מהחברים. עדיין הוא יכול לומר מה קורה איתו. מתי הוא חוזר או עד מתי הוא לא יהיה בקירוב..... אני טועה?

בנתיים לא אמרתי לו כלום על זה. מהנסיון עם הגדולה גם היא ברגע שעברה למעונות הפסיקה "לדפוק חשבון" ולא עדכנה אפילו שהגיע חזרה לירושלים בימים של האינתיפאדה השלישית.... אבל עכשיו הוא.....

אם זה נורמלי אני אניח לזה ואם לא (ואני מבינה שיש כל מיני ילדים. כאלה שמתקשרים כל יום רק כדי לשמוע מה נשמע....) אז.... לא יודעת מה אז. לא בא לי להכנס איתו לחינוך מחדש.

תודה
 

[email protected]

Member
מנהל
זה לא יוצא דופן

יוצאים בתחילת השבוע מהבית ונעלמים.
&nbsp
הבן החייל לא ממש טורח להודיע שהגיע לבסיס בסוף העולם וכשהוא חוזר הוא מודיע רגע לפני ההגעה הביתה כדי לשאול אם אפשר לקחת אותו טרמפ מתחנת האוטובוס. ממש נדיר שיצור קשר באמצע השבוע.
&nbsp
הסטודנטית קצת מתקשרת בוואטסאפ במהלך השבוע, לא באופן קבוע.
&nbsp
אני לא מנסה לחנך. יצאו דומים לאמא שלהם
 
תודה רבה. יצאו בדיוק הפוך ממני

אותי חנכו להודיע וגם ראיתי את זה בבית בין אמא לאבא שלה ולאח שלה. כלומר היא היתה מודיעה לאחיה שחזרה עם המשפחה מבאר שבע לתל אביב בשלום ולהיפך. והיה ברור,שצריך להודיע. כשלא הודעתי אמא הלכה למשטרה (זה קרה פעמיים) פעם אחת סתם כי קפצתי לחברה אחרי הלימודים ואמא היתה בעבודה ולא היה איך להודיע (הייתי כבר בתיכון) ופעם אחרת השארתי פתק במקום שהיא לא חשבה שזה מאותו יום....
&nbsp
עד היום אני לא מבינה איך יתכן שמזמינים אנשים והם לא טורחים להודיע שהם מאחרים או לא מגיעים.
 

mykal

New member
לגבי, נורמלי או לא,

לא נראה לי שיש כללים.
לא חושבת שצריך לחנך מחדש, או להתעמת,
וגם לא להתאכזב,
אבל כשמשוחחים--מותר לומר, אני דואגת ואשמח שתודיעו כשהגעתם,
אם לא בשיחה אז במסרון או בווטצאפ,לא יקרה אז לא,
אבל, אולי יועיל.אולי יצליח, אל תתטכזבי אם לא.
 
כן. זה מה שחשבתי מאז ששאלתי

אוחח לפעמים אני צריכה פשוט להניח לדברים.....
&nbsp
בהזדמנות. בלי לכעוס. לכוון לא לחנך. כמובן שזו הדרך. אני רק מתעצבנת ונלחצת ושוכחת את העיצות של עצמי.
&nbsp
תודה יקירה. כמו תמיד על התמיכה.
 

רזאי1

New member
בתקופות של פיגועים

ביקשתי שיעדכנו, והם מאוד השתדלו. פה ושם התפקששו כמה עידכונים, אבל בגדול היה בסדר.
בזמנים אחרים זה תלוי באופי הילד. אחד מהם נהג להתקשר באופן קבוע לספר ולהתיעץ. האחרים היו מתקשרים בעיקר כשרצו משהו.
הייתי שמחה אם היתה דרך לגרום גם לאחרים לעדכן, אבל כנראה שאצטרך להסתפק במה שמתאים להם.
אם תעלי על דרך שתצליח להשפיע, עדכני.
 
משארת לעצמי שגם בצבא הוא סופר עסוק

הייתי מבקשת רק עדכון של כמה שעןת בימים שהוא צריך ממכם משהו כשהוא חוזר הבייתה
הם עלו נפלא על הגל הטוב, עכשיו לדעתי שחררי
 
בנתיים זה ממש מציק לי. שאלתי אם

יש מצב שהוא לא יחזור כל החודשיים. אף שהוא ישן אצל הסבא והסבתא או אצל החברים בשכונה שגרנו בא אבל לא מבינה את הקטע.
&nbsp
היה לא פעם כשרבנו שהוא אמר שיבוא היום שהוא כנראה לא יבקר כל כך הרבה. האמת שאני לא מסוג האמהות שמתגעגעת לילדים וחייבת שיבואו אבל התחושה שהוא אולי(!) מתנקם (הוא נסע יומיים אחרי שהיה פה ריב סביב הבקשה שלי לעזור לאחותו במתמטיקה...היא אמרה שהיא מבינה והוא שאל מה את מבינה. טען שהיא לא מבינה וסתם משקרת ואני הפסקתי את זה ואמרתי שלא מתאים לי שהוא חטשב שהוא יכול ליזור הביתה כל פעם וכאיחו לשלוט פה ולצעוק ומצידי שלא יבוא) אז קשור או לא קשור.... זה המצב.
&nbsp
כשהוא הלך עם הדברים של הצבא בשישי שעבר הוא לא העיר אותנו (בעבר אף פעם לא הפריע לו להעיר אותנו) ורק אמר לאחותו שהוא הולך. לא אמר שלא יחזור חודשיים או בכלל. מעניין באמת מתי יחזור
.
&nbsp
אולי אני צריכה להינות מהחופש לתת לו לחפש אותי.
&nbsp
אה כן, הוא שאל האם אנחנן באים בשבת. אמרתי שלו והוא התחיל ללחוץ בסוף התברר שהוא שכח תחתונים ואין לו זמן לקנות. על לכבס אותם הוא לא חשב....
 

mykal

New member
מתחילה מהסוף,

חסרים לו דברים, הוא מבקש ממך לעשות בשבילו,
(לא משנה אם יקנה או יכבס) העובדה שהוא יכול לעשות לעצמו
בלי להבין שבעצם הכעס שלו שהתבטא בלעזוב בלי לומר,
שהוא בכלל נעלב מזה שאת בקשת משהו בבית והוא הגיב לא
בצורה נאותה. אבל כן יכול לדאוג לעצמו ע"י בקשה ממך,

בבקשה אל תיעלבי מדברי--כי אני ממש לא רוצה להעליב
רק לשקף---
את מאפשרת את הסצנריו הזה--כי את מסכימה להמשיך לעזור לו,
גם כשלא מתנהג לשביעות רצונך---והוא יודע את זה.
אם היית אומרת לו--משהו (תלוי בסגנון שלכם, אתן רעיונות שלי)
למה שאבוא, כדי לדאוג לדברים עבורך? איך עזבת את הבית?
למה אסור לי להעיר לך כשאתה צועק על אחותך?

סליחה, הייתי באה אם היית מתנהל שיהיה לי גם נעים,
אתה אדם מבוגר, קח אחריות על עצמך.
אני בטוחה שתסתדר.

את כל הזמן רוצה שהם יתחשבו ברצון שלך להיות יותר בסדר מבסדר.
תרגיעי את אמא מצוינת. תשמרי על עצמך, הוא מזה ילמד להתקשר.
 
שחררי, את שלושתם,

לדעתי גם הקטנה כבר מספיק גדולה בשביל להתמודד עם אחיה
כבר ברור שכשאת לא נלחצת מהגדולים הם "עושים פחות טררם"ברגע שלא תתצעבני מהם הם פחות יבדקו אותך, כמו שאני אומרת עם להבדיל פעוטות "אין קהל אין הצגה"
 
למעלה