לא תכננתי לספר פה כדי לא להפחיד או להלחיץ, אבל חייבת לענות:
ברור שכדאי וחשוב ללכת לסקירת מערכות מוקדמת. יותר מזה- זה עשוי להציל חיים.
בקצרה, ואני אשתדל לא להיות ריגשי ,ולהיות לאקונית כמה שיותר, למרות שלא אופייני לי..
הריון ספונטני של תאומים שהתחיל רגיל לגמרי, אופטימי ומלא תקוות.
אני בשבוע 18.
השקיפות היתה תקינה לשני העוברים (לא זהים). אבל צויין שאחד מהם נראה קטן בשבוע.
שבוע שעבר ביום א' היתה לנו סקירת מערכות מוקדמת שטלטלה את חיינו.
שני בנים מסתבר. (יש לי שתי בנות ובן בבית).
התאום הראשון שימח אותנו בסקירה נהדרת, היתה בדיקה טובה ב"ה.
כשעבר לתאום השני, מיד ציין שיש צ'יסטות בראש, אבל שאם זה יהיה ממצא יחיד אז זה זניח. אחר כך שקט... והמשפט "ח'ברה, יש לנו פה בעיה."
חרב עלינו עולמנו. מסתמן חשד לטריזומיה 18. אני לא הכרתי. הסתבר לי שזו תסמונת הרבה יותר קשה ונדירה מתסמונת דאון המוכרת והמפחידה. והיא באה לידי ביטוי ברור באיברים רבים בעלי מומים.
אחרי ההלם והבכי, ייעץ לנו הרופא לגשת לפרופ' מייזנר לאישור החשד, ושניהם הציעו בלי דיחוי להפסיק את החיים של העובר החולה, בגלל הסיכון שריבוי מי שפיר יגרמו נזק גם לעובר הבריא.
ביום חמישי פרופ' מייזנר ביצע את הדיקור.
בכלל לא רציתי לספר לכן פה, כי חששתי שזה רק יפחיד. גם ככה הריון של תאומים מלחיץ ומלא חרדות.. אבל כשראיתי את ההתלבטות אם ללכת בכלל לסקירה, מיד ניגשתי לכתוב..
סליחה אם זעזעתי והעצבתי. באמת סליחה.
חייבת להגיד לכם שהיום, כמעט שבוע אחרי הגילוי הנורא, אני מסוגלת לראות את הטוב, ולהתפלל שהעובר הבריא שלי יתפתח יפה וייוולד בשלום ובזמן.