התייעצות

tamarit2013

New member
התייעצות

שלום לכולם


לא הייתי פה תקופה וזכרתי כי יש פה אנשים טובים ועצות טובות יותר...
ביתי התחילה השנה כיתה א ולצערי הרב סובלת מאלימות והטרדות בלתי פוסקת מילדה אחרת.
כל העצות שלי - למשל שתתרחק ממנה - לא עוזר - הילדה עוקבת אחריה כל הפסקה!
היא אומרת לילדה השניה שהיא לא חברה שלה ולילדה השנייה זה לא מזיז והיא ממשיכה להצמד אליה.
זה בטיפול בית הספר - אך לא רואה תוצאות.
האם יש למשהו עיצה? מה עוד ביתי יכולה לעשות כדי להרחיק ממנה את הילדה הזאת?
נא לא לפרסם בעמוד הראשי!!!

תודה!
תמרית
 
דעתי: טיפול בית הספר = "טיפול בית הספר"

הדרך היחידה שעובדת בישראל (אל תשאלי איך אני יודע) היא לשלוח את בתך ללמוד לחימה משולבת.

תעשי חיפוש בגוגל, יש היצע לא קטן בתחום.

 

בדד1

New member
אני מוצא את הטיפול שאתה מציע

משהו חיובי
שמחזק ילדים
הופך אותם מודעים לכוח שלהם
מפתח בהם שליטה עצמית
ומחזק נפשית
אז יכול להיות שהעצה שלך היתה צינית במידה כזו או אחרת
אבל פגעת טוב

ודווקא בפתח תקווה יש בית ספר מצויין
 
רק הבהרה קטנה:

לא היה שמץ של ציניות בעצה שלי (ראה תגובתי הנוספת בשרשור זה). אני מדבר מנסיון. באורח פרדוקסלי, לימוד לחימה משולבת דווקא ממזער אלימות ולא מגביר אותה. ואני מסכים איתך שבפתח תקווה יש בית ספר מצויין. הוציא אלופי ישראל כמה פעמים.
 

בדד1

New member
ככה זה

שאני לא מצליח לתת תשובה מבלי שיחשבו שציניות אצלי היא דרך חיים

אני חושב שהוא לפחות יותר רציני ממני
 

ornme

New member
בזמנו, בני הבכור סבל מהטרדות דומות,

כינסנו פגישה בחדר המנהלת בנוכחות המנהלת, מחנכת הכיתה, ההורים ושני הילדים,
ובפורום הזה הוסבר לילד המטריד שהוא מתבקש שלא להתקרב לבני.
המנהלת היתה אחראית לחלוקת זכויות הדיבור, והתאפשר לנו, לי ולאביו, להסביר לאותו ילד באופן חד משמעי שמעשיו עלולים להביא לתגובות לא נחמדות מאיתנו.
בררנו את מילותינו, כמובן, דיברנו ברכות יחסית, כי לא ייתכן ששני מבוגרים יאיימו על ילד קטן, אבל המסר עבר היטב.
 

tamarit2013

New member
תודה

ממש מלחמה!
מכל האתגרים של כיתה א, לא ציפיתי לזה.
אחרי חיבוק הדוב של הגננת ששם הגנה "בגופה" על הבת שלי מהילדה המטרידה ולא היו מקרים כאלה, חוסר האונים בבית הספר ממש מתסכל.
המורה מסיימת את השיעור - וזהו, הילדים צריכים להגן על עצמם. מבינה שזה חלק מההתבגרות להכין אותם לחיים האמיתיים שלא פחות קשים, כואב לי שזה עדיין גיל רך.
נראה לי שהגישה לחזק אותה מול הילדה השנייה, שתהיי תקיפה איתה ולא תוותר.
היא בטח לא תהיי הילדה המטרידה הראשונה שהבת שלי תתתקל בה.
 
אני לא מסכימה עם הרעיון ללמד אותה להיות

תוקפנית בחזרה.
זה באמת מה שאת רוצה ללמד אותה?
אני חושבת שהמסר שלך כאימא צריך להיות שאת נותנת לה גב ותמיכה ולא מוותרת.
זה אומר להיות בקשר ישיר עם בית הספר, עם המורה, היועצת והמנהלת. לדרוש לדעת מה הטיפול שהם עושים. להראות שאת כל הזמן עם האצבע על הדופק.
לא לוותר. לדרוש טיפול יותר אקטיבי ואם את רואה שזה לא עוזר - להודיע שאם הם לא מסוגלים לטפל את תפני לרשויות הרווחה והמשטרה.

במקביל, חשוב לבדוק מול עצמך ומול הבת שלך מה בדיוק מתרחש והאם לא מתקיים מצב שבו כל פיפס הופך לתלונה בגלל שיש לזה אפקט של תשומת לב (לא אומרת שזה המצב, רק אומרת להיזהר. לא להפעיל את כל התותחים לפני שאת בטוחה שיש כאן אלימות והטרדה אמתית).
 

tamarit2013

New member
תודה

היא כן צריכה להיות אסרטיבית ולדעת לעמוד על שלה. כי אם לא הילדה הזאת, מחר תבוא אחרת.
הקשר מול בית הספר - וודאי.
אלימות - זה מול עוד ילדים ולא רק מול הבת שלי, חוץ מזה שהבת שלי מאוד ישרה ולא תמציא דברים ,והייתי נוכחת בכמה סיטואציות.
 
"לחימה משולבת" =! תוקפנות, אלא בטחון עצמי

מדובר בעצה שמבוססת על סיפורי הצלחה, לא רעיון ולא דעה. לצערי.

השיטה שאת מציעה עובדת בתרבויות אחרות (אולי גם אפילו בבועה כלשהי בישראל), לא בפתח-תקווה ואפילו לא במקומות יותר "יוקרתיים".
 

V e l v e t D r

New member
מדוע שלא...

תפני להורים של אותה ילדה הסבירי להם את המקרה ושהם יתפסו שיחה עם ביתם שלהם.
אל תסמכי על בית הספר שיעשה את העבודה בשבילךח.
 

בדד1

New member
אחריות בית הספר

הולכים למורה
מספרים לה את הסיפור
ומבקשים ממנה שתדאג להפרדת כוחות בין הילדות גם (גם בהפסקות)
כנ"ל אל מנהל/ת בית הספר
משאירים אצלן בכתב את הבקשה (מה שלא כתוב, כאילו לא נאמר)
ושיתחילו לקחת אחריות על מה שנעשה באחריותם/תן
וכמה שיותר מהר (וצריך להפעיל לחץ ולהסביר שאת רואה את זה באחריות בית הספר)
לפני שרמת האלימות תעלה

אם את לא מוצאת פיתרון בבית הספר
אין ברירה וצריך "לעלות" מעלה יותר ולהעביר אותה לבית ספר אחר
אבל זה פיתרון רע (גם מבחינת הילדה)
מצד שני זה בסך הכל ילדות בבית ספר אז אולי הפיתרון הוא בחיזוק הילדה שתלמד להתמודד
 

דף חדש4

New member
בואו נהיה מציאותיים!


בעיקרון- בית הספר צריך לטפל בזה. למשל- להרחיק את הילדה. אולי לצמיתות. זו אחריותו להגן על תלמידיו. בפועל- את רואה שזה לא קורה. בפועל- לא כל מנהלי בתי הספר הם אנשים עם אומץ, אורך רוח ויושרה לעשות את הדבר הנכון. עובדה. עובדה גם שההתעללות בבת שלך צריכה להפסיק- ומיד,. היא נפגעת וזה צובע לה את כל התפיסה של הליכה לבית הספר כי היא רק התחילה כתה א. היא עלולה לאבד רצון ללכת לבית ספר, לאבד בטחון עצמי אפילו להכנס לדכאון. אני במקומך- הייתי נאמנה קודם כל לבת שלי ולעובדה שזה צריך להפסק מיד. ולכן הייתי עושה את הדברים הבאים, באופן נחרץ וחד משמעי (דגש על נחרץ וחד משמעי כי בסופו של דבר מי שאחראי על הבת שלך- זו את, לא המנהלת ולא אף אחד אחר ומי שישלם את המחיר על פגיעות שהיא נפגעת- זה את וזה היא- לא אף אחד אחר) ולכן א. היתי קובעת פגישה עם המנהלת ושואלת מה בדעתה לעשות כדי לעצור את זה ואומרת שאת לא מוכנה שזה ימשך יום נוסף. ב. פונה למפקחת על בית הספר ומדברת איתה- במכתב או קובעת פגישה. ג. מכריזה שאם עוד פעם אחת הבת מדווחת על התעללות של הילדה הפוגעת- את מפסיקה לשלוח אותה לבית הספר. ד. הצעד הבא- להעביר את הילדה בית ספר. את יכולה לקפוץ ישר לצעד ד אם את רוצה- בלי כל הטררם של הצעדים הקודמים כי תכלס- רוב הסיכויים שהמנהלת והמפקחת יעשו- כלום. וההתעללות תמשיך. שווה לך לעשות את המאמץ ולהעביר בית ספר- גם אם זה דורש ממך להסיע, גם אם לילדה קצת לא נח להפרד מחברות שיש לה כבר בכיתה- מאשר להתמודד עם מצב פתולוגי שלא מטופל. תהיה נחרצת, בלתי מתפשרת על הגב של הבת שלך ועל בריאותה הנפשית- ותפעלי עכשיו.
 

בדד1

New member
הצעד של העברה לבית ספר אחר

הוא הדבר הכי רע שאפשר לעשות
זה ללמד את הילדה שלברוח מבעיה זה הכי קל
 


מצד שני, נניח שהבעיה היא כדורים שורקים מסביבך... לא תברח?

לפעמים, לברוח מבעיה, זה הדבר הכי חכם והכי טוב שניתן לעשות.
 

בדד1

New member
כדורים שורקים סביבך

תירה בחזרה
ותשאף לקרב קשוח וקצר

שיפור עמדות לאחור (כדברי חיים הרצוג במלחמת יום הכיפורים)
עלול להביא חורבן במקרה הקיצוני
ובריחה מהתמודדות כדרך חיים

ומה יהיה אם בבית הספר האחר היא תיפול קורבן למורה עצבנית?!
 

XמXלה

New member
ממש לא מסכימה

עשיתי את זה עם הבת שלי כשהיתה בכיתה ד'.
מצטערת אבל מעניין את הישבן שלי ללמד אותה התמודדות בסיטואציות כאלה. ילדה בת 9 לא אמורה להתמודד עם התעללות. מה שמעניין אותי זה שהיא תהיה מאושרת ולא שיהיה לה גהינום בן 6 שעות כל יום.
זה הגיע למצב שהיועצת אמרה שהיא כנראה מושכת אש. והיא כ"כ לא! הכל היה בסדר עד שאיזה מישהי מהכיתה החליטה שהיא לא באה לה טוב בזוית של העין.
בסוף אותה שנה העברתי אותה בית ספר והילדה היתה מאושרת.
אגב, היא כבר בת 18 ומודה לי על זה עד היום.
 
למעלה