התלבטויות...

[הדס100]

התלבטויות...

בעקבות שאלתי בקשר למגורים ביחד, אני רוצה לשתף אתכן בהתלבטות שלי. או פחות התלבטות ויותר מצב קבוע. אני וליאור גרים מרחק של שעה וחצי שעתיים נסיעה אחד מהשני. כל אחד לומד ליד הבית שלו, לכל אחד יש את העיסוקים באיזור שלו וכו'. אנחנו ביחד כבר 4 שנים (ב29 לספטמבר...מזל טוב לנו) ועדיין נפגשים רק בסופ"שים. אמנם אלו סופש"ים ארוכים ונחמדים אבל עדיין... אנחנו מדברים על לעבור לגור ביחד כבר המון זמן. כל הזמן אנחנו מדברים על כך שבשנה הבאה (כלומר בעוד שנה) אולי נעבור לגור ביחד. ועדיין, כל הזמן אני תוהה לעצמי- האם לא יכולנו לעשות את זה אחרת? האם אם באמת היינו רוצים, לא היינו יכולים לעבור לגור יחד קודם? ועדיין אני לא רואה איך. עכשיו חשבתי על משהו. חשבתי לעצמי, שאם בשנה הבאה אני לא אלמד יותר מיומיים בשבוע ואוכל למצוא עבודה באמצע הדרך, וכך גם הוא, אז אולי כן נוכל לעבור ביחד. ופתאום יש לי מטרה-- לחסוך כל השנה לשנת הלימודים הבאה, כדי שמבחינה כלכלית אוכל בכלל לעמוד בזה. כמובן שאני צריכה לשתף אותו גם, ואני מניחה שהוא ישמח (הוא די אדיש לכל...מה שאני רוצה מבחינתו זה סבבה) אבל זו התוכנית סך הכל. אז מה דעתכן? אתן חושבות שאפשר לעמוד בזה- גם ללמוד וגם לעבוד וגם לשכור דירה?

 

[hadar 25]

הי הדס

חברה שלי וחבר שלה כבר 6 שנים יחד ויש להם אותה בעיה,אחד לומד בחיפה אחת בירושלים...ולכן במשך הלימודים כל אחד התגורר ליד הלימודים והם התראו רק סופי שבוע וזה בערך 4 שנים ככה..באיזשהו שלב היה להם קשה ( הבחורה יותר לחצה, והבחור היה יותר אדיש,כמו במקרה שלכם) והם החליטו שלמרות הקושי הם יעברו לגור ביחד בתל אביב ,משמע שכל בוקר כל אחד יסע איזה שעה ללימודים. הם חיפשו דירה ועוד חודש הם עוברים לאחת מקסימה. אני בטוחה שזה אפשרי אם רוצים מספיק,בטח אם אמרת שאת לומדת רק יומיים בשבוע...זה רעיון טוב. יאללה,להתחיל לחפש..

 

[אוגרת מפוספסת]

גם אצלנו יש התלבטות דומה

אנחנו שנה ו-8 חודשים ביחד. אני עובדת במשרה מלאה, הוא עדיין סטודנט ועובד בחצי משרה. אמנם אנחנו גרים רק חצי שעה אחד מהשניה ומתראים גם באמצע שבוע, אנחנו מאד רוצים לעבור לגור ביחד ורק הנושא הכלכלי הוא מה שמכביד עלינו מאד ובשלב הזה, חבר שלי מחפש עבודה במשרה מלאה ורק אחרי זה נעשה את הצעד. אני חושבת ששיקולים כאלו, עם כל הרצון הריגשי לעשות את הצעד המשותף הזה צריכים להיות לאחר חשיבה כלכלית רצינית ומעמיקה. מאחר ולצערי הגדול, כבר גרתי מחוץ לבית ועכשיו אני שוב אצל ההורים עקב חישובים לא נכונים, צריך לבדוק את הנושא לעומק. השאלה עד כמה זה מפריע לכם שאתם מתראים רק בסופ"שים? אין ציר זוגיות מסוים שצריך לעבור עליו ולסמן "V" שמראה איפה אתם עומדים על הסקאלה. כל זוג והזוגיות שלו שמתאימה רק לו. אני מאמינה שאם תשבו עם המשכורות שלכם ותחשבו את עלויות החזקת הדירה, רכב (במידה ויש), טלפונים, הוצאות שוטפות וכו' תראו אם אתם מסוגלים לעשות את זה. עד אז, תהנו מהתקופה הזו של לגור בנפרד, היא גם מאד מהנה וכיפית... וד"א - יש פורום בתפוז שנקרא "יוצאים מהבית" שאת יכולה להעזר בו לשיקולים הכלכליים של יציאה מהבית. בהצלחה

 

[maybesure]

לעבור לגור יחד

אם את כבר מסתכלת לאחור בשאלה אם לא היה עדיף קודם אז כבר עכשיו מאוחר. אחזקת דירה דורשת אמנם משאבים כלכליים אבל כל אחד מבני הזוג תורם קצת, ואולי אם יש עזרה מהמשפחות אז אפשר להחזיק דירה ולימודים. לא בטוח שאפשר לשלב בזה המון בילויים, אבל לגור יחד בעיני שווה הרבה יותר מבילוי בחוץ. בהצלחה

 

[הדס100]

הבעיה היא כלכלית

הוא לומד הנדסה ואין לו כמעט זמן לעבוד, אני לומדת במכללה נורא יקרה, וכל המשכורת הולכת לי על לימודים... זה בדיוק מה שמדאיג.

 

[כבשה200]

אנחנו הוכחה חיה לכך

שזה בהחלט אפשרי שנינו סטודנטים, תפרנים עובדים כל אחד במשרת סטודנט, די "קורעים את התחת" אבל זה שווה את זה. גרנו בדירת 2.5 חדרים קטנה ולא מזמן עברנו לדירת 3.5 חדרים יפיפה וזה בהחלט מעלה את רמת החיים. מבחינת העבודה, זה באמת לא קל לעבוד וללמוד אבל אין ברירה, אז יש ימים שמתחילים ב8 בבוקר בלימודים ונגמרים ב22 אחרי העבודה אבל אחרי הכל זו בחירה שלנו. אז עובדים, לומדים, ומשתדלים קצת לחסוך אבל תמיד יוצאים, מבלים וקונים. אז לדעתי, לכו על זה

 

[הדס100]

אפשר לשאול שאלה חטטנית?

ההורים עוזרים? כי אצלי לא. אני משלמת על הכל-- שכ"ל (30,000 לשנה), הוצאות רכב, וכו'.

 

[כבשה200]

זה בסדר ../images/Emo13.gif ההורים שלי לא

עוזרים, אמא שלי עוזרת קצת שהיא יכולה, בעיקר על טיפולי שיניים אבל לא יותר מזה. אבל מה כן - היא מביאה אוכל תמיד שהיא באה. ההורים של הבחור יותר עוזרים, גם לו קצת בשכר לימוד וגם בדברים לבית בשביל שנינו: שולחן מחשב חדש, תשלום על ההובלה שעברנו דירה ובאוכל גם. אבל עדיין הולך הרבה כסף בסופר.. אבל את הרוב אנחנו מממנים וכמו שאמרתי קודם, אנחנו באמת קורעים את התחת אבל זה באמת שווה.

 

[הדס100]

שלחתי לך מסר

 

[ק א סי]

הכל אפשרי, תלוי כמה זה חשוב

אם זה בוער וחיוני לכם לגור יחד, אפשר להסתדר כמו שכתבו כבר. אם זה נוח וטוב לכם ככה, אז בשביל מה להתאמץ? וכנראה את לפחות עברת מהשלב של "טוב ככה" לשלב של "בוער לי לגור איתו". אם הוא איתך, אז לכו על זה...

 

[tuti f]

תשובות../images/Emo204.gif

שנינו סטודנטים עובדים אומנם כרגע אנחנו לא משלמים שכר דירה אלא רק אוכל, שופינג והוצאות שוטפות על הרכבים ובילויים שלנו והדבר שלמדתי מכך שפשוט לומדים להציב סדרי עדיפויות חדשים ( בעיקר בנושא השופינג) אם כשגרתי אצל ההורים כל דבר שרציתי לקנות לעצמי קניתי היום אני חושבת פעמיים כי לפעמים יש דברים שצריך לקנות לבית... בעתיד ( כמו שכתבתי בשאלה הראשונה שלך לגבי מגורים יחד) אנחנו הולכים לעבור לדירה מושכרת ולאחר חישוב של כל ההוצאות השוטפות שלנו יצא שכל אחד ישקיע 1600 ש"ח בחודש על שכ"ד + הוצאות שוטפות על הבית כולל אוכל וביחס למשכורת שלנו זה לא ממש נורא ובהחלט נוכל לעמוד בזה יחד בשורה התחתונה - אפשר לעשות את זה אם יש שיתוף פעולה של 2 בני הזוג אני יכולה להעיד שבתקופת בחינות הוא הכניס לי קצת שפיות לחיים ואפילו עזר לי עם כמה עבודות שיהיה בהצלחה !

 

[הדס100]

אחרי כל ההודעות האלה

ואחרי חישובים הבנתי שממש אין מצב לעבור דירה עכשיו. רק על שכר לימוד אני משלמת 2,000 ש"ח בחודש, אם נעבור לגור יחד באמצע הדרך, אני אצטרך לנסוע כל יום שעה-שעה וחצי לכל כיוון (ואין מצב לעבור אוניברסיטה או להתפטר מהעבודה). אז כנראה שבאמת נחכה עוד שנה...

על כל התגובות בכל מקרה

 

[אמא בנשמה]

מבחינה כספית - אין לי תשובות

כי לא הייתי בסיטואציה הזו, אבל מבחינת מפגשים: האם אתם עם רכב? אם כן, אפשר להתאמץ להפגש קצת יותר. אצלנו הסידור היה כזה: פעמיים בשבוע הוא הגיע אלי ברכב, ובסוף השבוע אני נסעתי לבד. לא יודעת מה מצבכם מבחינת מגורים, אבל הוא גר לבד ואני גרתי בדירה עם עוד מישהי ולכן כך היה לנו הסידור הכי טוב. אולי אם גרים עם ההורים זה קצת אחרת.

 

[חופשית ומאושרה]

אנחנו בדיוק עשינו את זה

הרבה זמן רצינו לעבור לגור יחד, וכל פעם זה נדחה בגלל הלימודים שלי. הפעם לא יכלתי יותר, מכל מיני סיבות, להישאר בבית. התחלתי לחסוך כסף, ועכשיו עברנו לגור ביחד. זה לא קל, אני עכשיו עובדת בעבודת קיץ וחוסכת כל שקל, ובמהלך השנה אני אתפרנס מעבודות סטודנטיאליות ומלגות. אני מקווה שזה יספיק. ההבדל הוא שאצלנו יש לנו על מי להישען - הוא עובד במשרה מלאה, ולא לומד בינתיים, ככה שמקסימום אם חסר קצת באיזה חודש הוא יכול להתמודד עם זה כלכלית.