התלבטות..

[Anonymous182]

חובה להתייעץ

כי בעקבות ההסטוריה שלי קשה לי יותר לזהות דברים..
בגלל הניתוקים ובגלל הרבה מורכבויות נפשיות אחרי הדברים שעברתי בחיי.

 

[Anonymous182]

ומה אם לא נכון לי לחשוף עדיין

למי שמכיר אותי שאני מדברת איתו..?
מה אם אין לי משהו שאני סומכת עליו שיכולה להתייעץ איתו..?
מה אם נכון לי דווקא לקבל כמה שיותר ייעוץ מכל כיוון אפשרי..?
מה אם דווקא מי שלא מעורב (ממקום של הכרות) יכול לחוות דעות שמי שמכיר אותי לא יכול לחוות כי פחות אובייקטיבי..?
מה אם דווקא נכון לי לקבל ייעוץ ממי שלא מכירה ולא מכיר אותי..?

אם אני שואלת בפורום - כנראה שיש לי סיבה..

 

[Anonymous182]

לא אמרתי שאין לי עם מי להתייעץ

אבל נתתי דוגמאות ללמה בן אדם יבחר שנכון לו דוקא להתייעץ בפורום או במרחב שלא כולל אנשים שהוא מכיר..

וכן - אני באופן אישי פחות רוצה לחשוף כרגע למי שמכיר אותי את הקשר איתו ומעדיפה להתייעץ באופן אנונימי נכון לכרגע. אבל גם כשיהיה לי נכון לחשוף את הקשר הזה למי שמכיר אותי בנוסף הייתי מתייעצת גם באופן אנונימי וגם עם מי שמכיר אותי כי אני מעדיפה כמה שיותר דעות כי אחד חושב על משהו שאולי האחר לא חשב עליו.
אלו הסיבות שאני בוחרת להתייעץ גם באופן אנונימי אצל מי שלא מכיר אותי..

 

[Anonymous182]

התלבטות..

מוצאת את עצמי באותה סיטואציה שמוצאת את עצמי בה כל כך הרבה פעמים - שתחושת הבטן שלי אומרת לי להזהר - אני מתייעצת עם אחרים שאומרים לי שאני מגזימה עם המחשבות שלי - אני בוחרת ללכת על זה בעקבות הפחתה של אחרים מהסיטואציה שגורמת לי להרגיש שאולי באמת אני מגזימה ויכולות להיות כל מיני סיבות להתנהגויות כאלו ואחרות אז בוחרת לתת צאנס ואז נופלת.
מצד שני אני גם לא רוצה להיות אובר חשדנית כי אז מי שבאמת רוצה את מה שאני רוצה אני אפסיד אותו בעקבות עברי..
ואיתו - קשה לי גם לבחון אותו כי הקשר הרגשי שלי לאמריקאים הוא כל כך חזק שהלב שלי נמס לפני שיש לי מושג בכלל מי הבן אדם.
זאת אותה צומת שאני רואה אותה אבל בסוף מתעלמת מתחושות הבטן שלי ובעקבות כך נופלת.
אז ככה. בקבוצה של אמריקאים שאני שייכת אליה בפייסבוק יש בחור שהעלה איזה פוסט שראיתי וקרע לי את הלב וכך גם התגובות של האחרים שהרגישו קרעו לי את הלב. הוא והם לא כתבו איזה משהו שנועד לקרוע למשהו את הלב פשוט הקשר הרגשי שלי לארצות הברית ולאזרחיה הוא כל כך חזק שממש כואב לי שאמריקאים סובלים אפילו אם זה ברמת הקשה לנו עם התרבות בישראל 15 שנה פה ואנחנו מרגישים אאוטסיידרים. כך שבאת שזה לא היה פוסט למשוך אליו תשומת לב אלא פשוט לחלוק את רגשותיו כשהוא חי כאן בארץ ולא מעט אמריקאים הזדהו איתו.
עניתי לפוסט הזה גם אני בכאב על הדברים שהם כותבים וככה התחלנו לדבר.
עברנו מהר מאוד לפלטפורמה של מסנג'ר בפייסבוק ומשם אחרי כשבוע כשאני הרגשתי בנח עם זה העברתי אותנו לוואטסאפ. הוא לא הציע אפילו - נטו מתוך בחירה שלי.
אני מאוד נהנת לדבר איתו וכן הייתי ממש רוצה להמשיך את התכתובת איתו ואולי אפילו מידי פעם להפגש איתו כרגע בתור ידידים מהפייסבוק כי לא מוכנה כרגע לקשר זוגי אחרי כל מה שעברתי בחודשים האחרונים.
מאוד הבהרתי לו שאני מוכנה בכיף להיות איתו בקשר של ידידות שזה אומר אין ביננו מגע פיזי מלבד אולי חצי חיבוק ונשיקה על הלחי של הי ובי כמו שהיית במילים אחרות נותן להורים שלך. למרות שהוא יודע ומבין את זה ואני גם חוזרת ומזכירה לו את זה הוא מדבר על הפנטזיות שלו ושואל אותי אם זה מתאים לי - זה קרה פעמיים. פנטזיות מיניות. עניתי לו שאם בעתיד נהיה מתישהו זוג ונכיר כבר הרבה זמן וזה ירגיש נכון גם לי וגם לך אז זה בסדר. בשלב מסויים התחיל לשלוח לי נשיקות בסיום שיחה. אני עונה לו חזרה שאני אשלח נשיקות בחזרה רק כשזה יהיה נכון ומתאים - כרגע בשלב הזה זה לא נכון ולא מתאים מבחינתי.
הבנתי ממנו שהוא יליד ישראל חי פה עד גיל 10 בגיל 10 עבר לגור בארצות הברית וחי שם עד גיל 41 - היום הוא בן 45. בגיל 41 הוא חזר לישראל ולא מרגיש שהוא מוצא את עצמו כאן מבחינת החברה והסביבה ורוצה לחזור לארצות הברית. אומר שיש לו שם דירות ושהוא בשוק הנדלן שם ובארץ במקביל הוא פתח עסק עצמאי של קניה ומכירה של מכוניות משומשות. ההורים שלו - אמא שלו לזכרוני ישראלית שההורים שלה (הסבא וסבתא שלו) אנגלים והם ברחו בתקופת השואה או נרצחו בתקופת השואה - לא לגמרי הבנתי כי קשה היה לי לשמוע בטלפון ואבא שלו עירקי. מה שאני לא מבינה זה אם ככה איך יש לו אזרחות אמריקאית..? משהו שם לא מסתדר לי.
בעיה נוספת שיש לי - בתמונה בפייסבוק הוא באמת נראה סביב גיל 45 אך בתמונה בוואטסאפ הוא האמת נראה יותר מבוגר מזה לדעתי אך לא באמת יודעת. והאמת שיש לו משהו בעיניים שנראה מעט גנגסטרי אבל לא בטוחה בזה אם זה לא אני שקוראת יותר מידי לתוך התמונה או לא.
הוא גם אמר לי שהוא בחור אסרטיבי אך בפנים יש לו לב טוב. ואולי זאת האסרטיביות שהוא דיבר עליה שאני רואה בתוך העיניים שלו בתמונה ולא גנגסטריות..? לא בטוחה.
והכי הרבה לא היה נראה לי השיח היום. דיבר איתי בוואטסאפ והוא היה אחרת. הוא לא היה הדיבור שובב של צחוקים שהיה עד עכשיו הוא היה יותר סוג של חד לעניין חסר סבלנות ולא צוחק שכזה - לא יודעת היה בו משהו שונה לעומת כל השיחות הקודמות. כתבתי לו שאני מרגישה שהוא קצת אחר היום והאם הכל בסדר..? הוא ענה לי שהוא אחר היום בגלל המתח והציפיה לקראת סוף סוף לפגוש אותי. שאלתי אותו אם הוא זוכר שאנחנו נפגשים רק בתור ידידים לפייסבוק. הוא היה כזה כן אבל זה אחרת לפגוש בחורה מאשר לפגוש גבר. עניתי לו מה ההבדל בין השניים? הוא ענה שיענה על זה כבר בפעם אחרת. מצד שני הוא מכבד כשאני מציבה לו גבולות - כגון כשאמרתי לו שנדבר בפעם אחרת כי מרגישה לא טוב.. כשאמרתי לו שאני לא עולה איתו על המכונית כשאני לא מכירה אותו.. הוא אמר שהוא מבין ויודע שאני מעוניינת כרגע להיות ידידים בלבד אבל בואי נראה לאיפה דברים זורמים. אני בגדול רוצה גם לחשוב עליו בתור אולי אופציה כי הלב שלי נמס ובעיקר כי הוא מדבר אנגלית כמוני וטוען שיש לו אזרחות שזה לא סיבה להיות עם בן אדם אבל הלב שלי נמס שכל היחס שלי כלפיו אחרת מאשר ישראלי שנגיד הייתי נפגשת איתו - כל הזהירות שלי נעלמת. אני הופכת להיות ילדה בת 12 מאוהבת בדמות שלא מכירה כמעט.
ומצד שני כשחושבת על זה הוא נהיה קר מרוחק וחסר סבלנות ולוחץ רק אחרי שאמרתי לו שאני לא עולה איתו על הרכב ויודעת שקשה לו מאוד עם החשדנות שבתרבות הישראלית לעומת אמריקאים שדברים איתם הרבה יותר זורם. קיצר באנגלית אני נהיית אמריקאית ובעברית אני נהיית ישראלית - זה חלק מהפיצולים שלי של הפוסט טראומה.
ואני לא חושבת שזה חכם לא לחקור אותו לעומק ופשוט להפגש איתו כי נעים לי לשוחח איתו.
אבל מאוד יכול להיות שנהיה קר ומרוחק כזה כי פגעתי בנקודה שבשילו כואבת מהמקום של הבדלי תרבויות שכאילו חושדת בו במקום לזרום איתו ולכן נהייה כזה. כבר לא יודעת מה לחשוב. אני כבר עשור לא חיה בעולם האמריקאי ועברתי כל כך הרבה פגיעות בחיי שאני כבר לא יודעת מה לחשוב. האם נפגע כי לא סומכת עליו - הבדלי תרבות - או האם זה סימן אזהרה..? האמת אחרי שכותבת כאן ועוברת בעקבות כך סידור מחשבות אני חושבת שפשוט פגעתי בנקודה שכואבת לו כי קשה לו להבין את התרבות הישראלית בתור מי שלא חי כאן רב חייו.
דבר נוסף שקרץ לי ולא אהבתי זה שהוא אמר שהוא רוצה לדעת עלי הכל. עניתי לו שזה יקח שנים.. הוא ענה שהוא יודע אבל הוא מהרהר במחשבות עלי מה יש לדעת עלי - או משהו בסגנון לא בטוחה איך לתרגם את זה בדיוק לעברית אך פלוס מינוס זאת הכוונה.

מה אתם חושבים..? לגבי האזרחות האמריקאית שלחתי לו הודעה שיסביר לי איך יש לו אזרחות. אבל חוץ מזה - מה אתם חושבים על הדברים שאני רושמת..?
מבחינת אני - תחושת הבטן שלי בעקבות הכתיבה כאן הולכת לשני הכיוונים - סימן אזהרה מצד אחד אבל מצד שני יש דרכים אחרות לפרש את זה. כך שתחושת הבטן שלי לא סגורה לגביו.
עם האחרים שבחרתי על דעת עצמי או ייעצו לי היה לי תחושת בטן ברורה וחד משמעית וגם אחרים וגם אני ביטלנו את תחושות הבטן שלי ואז נפלתי. אבל פה תחושת הבטן שלי אחרי כתיבת הפוסט הזה - אין לה דעה.

 

[Anonymous182]

אזרחות.

טוב. הוא אומר שיש לו
Naturalized citizenship
שזה יכול להיות.
לא מכירה את המילה בעברית.