התלבשות לעבודה

התלבשות לעבודה


טוב, זו מסוג ההודעות שאני יכולה בכיף לפתוח פעם בשבוע, ועדיין לא ימאס לי
.
הרבה אמהות שעומדות בפני חזרה לשוק העבודה מדברות על הציפיה לחזור להתלבש יפה, להוריד את הבגדים המוכתמים והטרנינגים, ולחזור להינות מלהיות בין מבוגרים.
אני מאוד מאוד מתחברת לזה, כי אני רואה עד כמה הגישה שלי למראה חיצוני השתפרה מאז הפכתי לאם.
אני מרגישה הרבה יותר בטוחה בבגדים נשיים כמו שמלות, ואני נהנית מזה הרבה יותר מאשר נהניתי מאופנה בעבר.
אז:

מה סגנון הלבוש המועדף עליכן?
צבעים מועדפים? גזרות מועדפות?
כיצב אתן מתלבשות לעבודה?
האם יש עליכן אילוצים שבגללן אתן מתלבשות אחרת מאשר הייתן רוצות?
האם מאז הפכתן לאמהות אתן מתלבשות אחרת מאשר בעבר?

 

הילהל

New member
קטע גדול אצלי

בגינון - אני לובשת בגדי עבודה קבועים. כמו מדים
בעיסוי - אני חוזרת לסטייל הטריינינגי. בגדים נוחים, רפויים, חשוב לי מאוד שהחולצה גם סגורה ולא מחשוף..וזהו זה
 
האילוץ העיקרי זה שאי אפשר פיג'מה


לי לא ממש אכפת מלהתלבש יפה, למעשה זה די עול בשבילי להצטרך לעשות את זה, למשל לאירועים כמו ליל הסדר ודומיהם. לא שהייתי מצטערת אם היו מופיעים לי באורח פלא בארון בגדים שהם גם נוחים וגם נראים עלי מצוין, אבל בהנתן שקניינית פרטית עוד אין לי, אני בדרך כלל מעדיפה את הנוחים וגם אותם אני שונאת להצטרך לקנות. אני קונה בגדים כשהקודמים מתפרקים או כשיש אירוע מיוחד שגורם לי להרגיש שבאמת אי אפשר לבוא בסתם מכנסיים וחולצה, שאלו בגדי העבודה הסטנדרטיים שלי. אח, אני כל כך שמחה שאני בתחום שבו לאף אחד לא אכפת מה אני לובשת!
 

לילית462

New member
אני מאוד אוהבת להתלבש בעבודה

בעיקר בגלל שאני עובדת בבית כנראה...
מקפידה בדרך כלל להתלבש יפה. מכנסים וחולצה יפה או טוניקה. היות ואני יושבת כל היום מול אנשים, חשוב לי שהבגדים יהיו גם נוחים וגם יצוגיים ושלא יהיו טיירים ובטן ענקית - שזה בהחלט משהו שגדל אצלי עם האמהות (הבטן).
מאוד אוהבת שמלות, אבל לא מרגישה בנוח לשבת עם שמלה עד הברך, מול אנשים, מרגיש לי חשוף מידי.
אלמנט נוסף הוא האקססוריז, אוהבת לשלב שרשרות וצמידים כדי להעשיר את המראה.
בעבר גם הקפדתי על נעלי עקב, אבל לאחרונה כתוצאה מכאבים בכפות הרגלים ירדתי לשטוח.

אני מרגישה שהתהליך / טקס של להתלבש, להתאפר, לסדר את השיער וכו' ממש עוזר לי במעבר מהבית לעבודה, מכניס אותי לתפקיד ומאפשר לי איזשהו הבדל. כי בסופו של יום אני עדיין בבית.
 

מעיןבר

New member
אני אוהבת להתלבש


הסגנון של ספורטיבי למדי, המון ג'ינסים/טייצים עם סריג/חולצה. בקיץ גם שמלות הולכות טוב
הנעליים ללא עקבים או עם עקב קטן. משתלב בסביבת העבודה המאוד לא מחוייטת שלי (בחקולטה רואים גם מרצים מסתובבים בשורטס וסנדלים
). מצד שני אני כן ובהחלט משקיע מחשבה בהתאמת הגזרות והצבעים.
צבעים - הכל הולך
יש לי ארון צבעוני ושמח עם הרבה ורודים, כחולים ואדומים לצד השחור-אפור-לבן המסורתיים. מדי פעם יש הדפסים, למרות שאני מעדיפה חלק, ויש לי חיבה לפסים.
לשמחתי אין לי אילוצים מיוחדים למעט האילוץ התקציבי וכמובן מבנה הגוף (+עודף המשקל שהאמהות הביאה איתה
).
אני בהחלט מתלבשת היום אחרת מבעבר אבל זה לא בגלל האמהות כמו בגלל התבגרות כללית והשינויים בתקציב (בתחילת ההורות שלי הייתי ממש דלפונית, לשמחתי מצבי השתפר) וגם מודעות גוברת - אני נחשפת הרבה יותר למידע בזכות האינטרנט ומשקיעה בו מחשבה ולמידה.
 
לעבודה בשטח יש דרישות לבוש ברורות

נעלי עבודה - אני מתה על בלנסטון, אבל לארץ מביאים את אלו עם הסוליה החלשה. לכן עכשיו אני נועלת חיקוי שלהן, והסוליה הרבה יותר חזקה.
מכנסי עבודה - קשה למצוא דגמ"חים לנשים. חנויות לבגדי עבודה מוכרות בדרך כלל רק גזרות לגברים, ואם כבר יש משנהו במידה 38-40, אין אפשרות לבחור גזרות או צבעים. כתוצאה יש לי 3-4 דגמ"חים אהובים שאני מקווה בכל בוקר שלא יתפוררו עלי בשטח.
חולצת עבודה - טריקו עם סמל של מקום העבודה. גם בהיבט הזה קשה למצוא חולצה במידה המתאימה. מקום העבודה מוכר לנו חולצות (במחיר הוגן) אבל בדך כלל אין במלאי את החולצות הקטנות, או שבכלל לא מציעים פריטים במידות שמתאימות לנשים. אני מרשה לעצמי ללכת עם פליס בלי סמל וכדו', כי הם לא מסוגלים לספק לי כזה במידתי.

עניין הנשיות מאוד חשוב: צריך לטשטשו. גם ברמה הפרקטית, עדיף לא להיות מתוכשטת בשטח ואיפור לא יחזיק מעמד. מעבר לזה, כשאני עובדת בשטח גברי - גברים בודדים או עשרות גברים. ככל שאני נראית פחות נשית, כך קל יותר להסתדר איתם.

בימי משרד הייתי רוצה להתלבש יפה, אבל גם כאן יש מגבלות: בחלק מהזמן אני מתעסקת עם ממצאים והם תמיד מאובקים ומלוכלכים. מעבר לזה הסטנדרט הכללי הוא של דגמ"ח וטריקו, ואמנם אני מתקבלת באהדה בג'ינס וחולצה נחמדה, אבל שמלות ועקבים יצרמו.


מאז שהפכתי לאמא: רוב המזן אני מתלבשת דומה למה שהיה קודם, כלומר אחרי שחזרתי למידות הקודמות שלי. ההבדל העיקרי הוא שאם לפני הלידות הייתי מהצד הרזה של מידה 38, הרי שלאחריהן אני מהצד השמן של המידה. וגם משקיעה מחשבה בטשטוש הבטן.
 
מאוד התחברתי למה שכתבת עם טשטוש הנשיות

בעבר עבדתי בסביבות עבודה שממש הרגשתי את הצורך הזה לטשטש.
תמיד תהיתי עד כמה מקור הצורך הזה בא מתוכי, ועד כמה זה היה תכתיב שקט של הסביבה.
אני חושבת שמעצם העובדה שאני שומעת נשים רבות מתארות הרגשה דומה, כנראה יש אלמנט של הקרנה של "מה הסביבה תחשוב" (מעבר לשיקולים הפרקטיים כמובן. בתפקיד שלך באמת רוב הזמן לא יעלה על הדעת לבוא על עקבים למשל).

אצלי הגיע שחרור מסויים אחרי שעבדתי בסביבה שכללה גם נשים שהתלבשו באופן נשי מוהבק יותר, אבל חד משמעית, אני חושבת שאחרי הלידה ואחרי שחזרתי לגזרתי, היתה איזו הרגשה של שחרור.
אני עובדת בסביבות עבודה משרדיות, ולכן השיקול היחיד (שניתק בתהליך השחרור הזה) הוא שאיכשהו ייתייחסו אלי פחות ברצינות אם אלבש שמלה.
 
אני מוצאת שבסביבת שטח

ובסביבה גברית מובהקת, כדאי לי לטשטש נשיות. זה עבד טוב כשהייתי מ"מ טירונים וזה עובד טוב עכשיו.
באוניברסיטה לא הרגשתי צורך כזה, אבל הייתי צריכה לשלם בהערות שלא לעניין (כשאת לובשת חצאית ועקבים אני לא מאמין שאת גם יכולה לעבוד בשטח. וזה בא ממישהו שעבדתי איתו הרבה ומכיר את יכולותי.). גם אם זו הערה אחת בכמה חודשים, האפקט מצטבר.
 
מעניין למה את הרגשת צורך לטשטש

נשיות ובאיזה סביבות עבודה?

האם עכשיו, כשאת מחפשת עבודה, את מנסה לבחון גם את האוירה הכללית בנושאי מגדר?
 
אז בסביבות עבודה גבריות

שמעבר לכך שהן היו גבריות מעצם זה שהרוב היה גברי, הן היו "גבריות" במובן שבאופן מסורתי היו מעט נשים שעסקו בתחומים האלו.
תכלס, אם אני חושבת על העבודות שלי:
עבודה ראשונה - רוב גברי מוחץ
עבודה שניה - רוב גברי סופר מוחץ
עבודה שלישית, רביעית, חמישית - חצי-חצי (ואלו באמת היו השנים שבהן התחלתי להתנסות יותר בלבוש שאיננו ואריאציה של מכנסיים פשוטים וחולצה).
והעבודה האחרונה - שוב, רוב גברי מוחץ בתפקיד (זמן מה היתה שם עוד בחורה. ואז היא עזבה ונשארתי הבחורה היחידה, ואז הצטרפה עוד בוגרת טרייה).

בקריירה שלי אני תמיד מתנודדת בין שני קצוות, אחד מאוד אנליטי, והשני יותר תקשורתי. בתקופות שאני בתפקידים אנליטיים יותר, אין מה לעשות, בסיכוי טוב יהיו מעט נשים. בתקופות שאני בתפקידים תקשורתיים יותר, יש יותר נשים.
לכן אני גם לא יכולה לתת למגדר להשפיע על הבחירות שלי, כי מראש אני יודעת מה לצפות, וזה בעיקר פונקציה של מה אני מחפשת בכל זמן נתון.
 

alonagol

New member
מתלבשת אחרת ממה שהייתי רוצה לפעמים

כגננת אני רואת האמהות שמגיעות מתוקתות עם בגדים יפים ונעלי עקב, וזה מקסים בעיניי .אני לא יכולה לאפשר לעצמי בגד שלא נוח ללכת איתו בחול או בגד שאצטער אם יוכתם בגואש. בדרך כלל הולכת עם מכנסים וחוצה, ואם רוצה להתייפייף, אז חצאית שנקשרת בצד.
אני משתדלת להשקיע בעגילים, אבל זה קורה רק באביב, כשיש לי מצב רוח לקישטים...
 

סופיN

New member
התלבשות לעבודה


היי
חדשה וסמוייה בדר"כ והשרשור הזה עשה לי חשק להצטרף


מה סגנון הלבוש המועדף עליכן?
אוהבת מאוד חצאיות יחסית קצרות, כמעט עד הברך, בקיץ עם נעליים שטוחות ובחורף עם גרביונים ומגפיים.
אני עובדת בסביבת עבודה כמעט נשית לגמרי ומוצאת שממש כיף לי להתלבש לעבודה בלי לחשוב מה זה משדר או אם זה "נשי מידי"
אם לא חצאיות אז מכנסי בד או ג'ינס שהם סקיני

צבעים מועדפים? גזרות מועדפות?
כחולים, ואדומים אבל גם הרבה אפור, שחור וחום (בעיקר משום שהם מטשטשים בטן...) הייתי רוצה ללבוש צבעים יותר חיים

כיצד אתן מתלבשות לעבודה?
הרבה חצאיות, סריגים וז'קטים מחויטים

האם יש עליכן אילוצים שבגללן אתן מתלבשות אחרת מאשר הייתן רוצות?
עניתי על זה למעלה, דווקא משום שכמעט רוב מוחלט של העובדות הן נשים אצלינו, אני מרגישה מאוד נוח ללבוש דברים נשיים (ואף פעם לא חושבת אם החצאית שלי קצרה מידי)
בגדול האילוץ היחיד הוא שיש ימים שבא לי להתגלגל מהמיטה וללבוש טרנינג אבל כאמור זה לא יקרה

האם מאז הפכתן לאמהות אתן מתלבשות אחרת מאשר בעבר?
כניראה שכן, עדיין עם כמה ק"ג עודפים מההריון (הבן שלי בן שנתיים ++ כן
) ולכן תמיד מנסה לטשטש את הבטן
 
ג'ינס וטי שרט

לפגישות הכנה וכו'
לחדר לידה יש לי מכנס דק עם כיסים (זה נח לשים שם את הטלפון, שפתון ליובש וכו') טי שרט קצר+עליונית
ותמיד בתיק בגדי החלפה
אני שנאתי את הנושא של "להתלבש לעבודה" בעבודות קודמות שלי. זה "לא אני" כל כך וזהצורם
 
למעלה