התמכרות

התמכרות

למה לא להתמכר? כלומר , יש לנו איזה חלק במוח שיכול לשחרר חומרים שיעשו לנו טוב , אם ניתן את הגירוי הנכון, אז למה לא להשתמש בזה. ברור שרוב ההתמכרויות מסבות איזשהו נזק בריאותי, אבל מעבר לזה - אם מישהו מוכן לקצר את חיוו בכמה שנים , או מוכן לקחת את הסיכון בלחלות במחלה - למה בעצם לא להתמכר ,לחיות על כדורים ,לעשן, לשתות או לעשות פעילויות מסויימות בתכיפות מסויימת שתספק בעבורו את אותה התחושה. סביר להניח שאם כולנו היינו מתמכרים למשהו עד כדי תלותיות, החברה האנושית היתה מתמוטטת. אבל חוץ מזה, למה שלמישהו יהיה אכפת?
 

yaakii

New member
כי עלולים להגיע למצב שמשקיעים את כל הכסף

והמרץ בניסיון להשיג את האובייקט שאליו מתמכרים, ובסוף להישאר בלי כלום ובלי אפשרות לספק את הצורך באותו אובייקט, מפאת חוסר כסף וכד'. התוצאה של המצב הזה מובילה הרבה פעמים את האדם לבצע פשעים שונים כדי שיוכל להשיג את האובייקט. דוג': גניבת כסף על-מנת לממן סמים.
 

מאיויוXD

New member
וגם

התמכרות פוגעת בסדר היום שלנו ובסדר עדיפויות. אני יסביר את זה ע"י דוגמה - תלמיד שמכור למחשב, ברגע שחוזר מביתספר נמצא על המחשב לארוך כל היום [לפעמים גם בלילה], לא לומד, לא נפגש עם חברים ולא מפתח תחביבים. זה פוגע בסדר היום שלו ואם יש לו משהו חשוב לעשות הוא ידחה אותו בגלל המחשב (סדר עדיפויות לקוי).
 
ולמה שלא ידחה ?

מה לסדר את החדר יתן לו איזו תחושה טובה ? ללמוד ולהכין ש"ב יתן לו להרגיש אקסטאזה ? אני יכול להבין אותו (ואחלה דוגמה אגב , לא חשבתי עליה..) הרי הוא לא סתם היה נמשך למחשב אם הוא לא היה מקבל את מה שהוא רוצה להשיג מכך.
 

בארבאבא

New member
כמכורה "לייט"

החשש שלי זה להגיע למצב של התמכרות מוחלטת לאותו דבר. התשובה שלך נמצאת בתוכן ההודעה..זה לא בריא. הגוף שלך מגיע למצב של תלות באותו חומר,מה שפוגע בתפקוד הגופני שלך[בסופו של דבר], ובכלל בתפקוד של חיי היומיום.היא משנה לך סדרי עדיפויות,את הזמנים,הכל. לא יהיה לך אכפת שהמוח שלך ימנע ממך לעשות דברים,כי אין לך למשל סיגריה או איזה ג'וינט טוב? ברגע שלא יהיה לך את הדבר אליו אתה מכור בהישג יד,אתה תוכל למצוא את עצמך מבזבז יום שלם על חיפוש.בנוסף כמובן לעצבנות,חוסר ההקשבה וכו'..
 
ומה תגידי לאנשים שאמצעים לא חסרים להם

או לחלופין הם גרים במקום שבו הצמחים שמהם מפיקים את הסיגריות והג'וינטים נמצאים בשפע? נגיד ולא מעניין אותם בריאות .. אני חושב מה כבר יכולה להיות הסיבה ה"מוסרית" או "לוגית" כנגד ההתמכרות . בכל מקום , מהדתות העתיקות ועד ימינו רואים בהתמכרות החולי הרע של האדם . אבל בשום מקום לא מסבירים למה .. זה יותר אינטואיטיבי- "זה פשוט לא טוב בשבילך".
 

בארבאבא

New member
אם אני לא טועה,הרמב"ם התעסק בזה קצת..

אני צריכה לחפש את הספר בשביל זה. גם אם יש להם הכל..זה לא בריא.הם הופכים לאובססיבים.. הם צורכים את זה בכמויות מטורפות.בעיניי זה הרבה יותר גרוע כשזה משפיע על הנפש והמוח. כלומר..כשאתה מגיע למצב שאתה אומר שבלי אותו חומר אתה לא שווה כלום ואתה לא יכול לעשות כלום.ואתה כלום. אתה גם הופך לאדם מאוד אגואיסט כשאתה מכור למשהו.ולא משנה סוג ההתמכרות. תראה נרקומנים..הם יהיו מסוגלים לעשות הכל כדי להשיג איזו מנה של קוק. אותו אדם מכור יעשה הכל בכדי לספק את היצר שלו.ולא משנה מה ההשלכות..
 
מעניין מה באמת רמב"ם חשב על זה

ניסיתי למצוא באינטרנט , הכל קשור לבית חולים רמב"ם, אני אשמח אם תמצאי את זה.
 

One Song Glory

New member
חוסר שליטה

התמכרות מביאה למצב ישיר של חוסר שליטה על הגוף שלך ועל החיים שלך. אתה נשלט על ידי ההתמכרות, והצורך העז לאותו הדבר. יכול להיות שאנשים מסוימים רואים חוסר שליטה על החיים שלהם כדבר חיובי, וכהשתחררות. ובכל זאת, יש משהו מאוד מפחיד בידיעה שלא תהיה מסוגל לחשוב בעצמך ותהיה מונע על ידי משהו חיצוני. ההתמכרות הופכת את האדם לעבד של היצרים שלו. (טוב, הוא כבר עבד לצרכים הבסיסים שלו כגון הצורך לאכול)
 
זו גם התשובה שלי

אולי התשובה היחידה . איבוד השליטה. וגם פה , למה שנרצה את השליטה הזו .. למה לא להיסחף? כשאומרים שזה פוגע בחיי חברה , בתזונה ושאר דברים (למשל התמכרות למשחקי מחשב וכו') .. חוץ מזה שהחברה רואה את הדברים האלו כלא בריאים, אף אחד לא באמת יכול להגיד לי שלא כדאי לי יותר להישאר עם ההתמכרות, שמספקת לי - גם במידה ואצריך לעבוד למען זה - את תחושת העילוי. אז נכון, אנחנו מאבדים שליטה על חיינו ונשלטים ע"י חומר או פעולה שעלינו לבצע באופן אובססיבי משהו כדי להמשיך ולקבל את אותה תגובה שוב ושוב. ומה כל כך רע בזה ? אפשר לחשוב שאנחנו לא "מכורים" לדברים כמו התעסקות במראה חיצוני , חיי חברה ושאר דברים שמוגדרים ע"י הסובבים אותנו כבסדר.
 
לא, אנחנו לא

צריך לעשות הבדלים ברורים- התמכרות היא גם דבר פיזי, כלומר שהגוף שלך באותה מידה שהוא שולח תחושת "היי" הוא גם שולח תחושות רעות ברגע שאין את זה, אתה נעשה עבד. כיום את לא עבד של חיי חברה כי אם לא תצא בסופ"ש אתה עדיין יכול להנות, לעומת התמכרות לחומר שאני ראיתי מה זה עושה לאנשים. חוצמזה אני בעצמי מכירה ידיד שלי שהיה בנאדם אינטיליגנטי, שמח, מעניין, והפך לזומבי מאושפז במחלקה פסיכיאטרית בגלל השימוש בסמים. אתה חושב שאלו סתם סיפורים כי אולי אתה לא מכיר כאלה אבל אני כן, ואני ראיתי אנשים שהסמים והסיגריות באמת הרסו להם את החיים, ולא רק ההתמכרויות הללו, שהן גם רעות לכיס (כסף), ולבריאות (סרטן), אלא גם גורמות להגברת תחשוות רעות (מעשני סיגריות יותר עצבניים באופן כללי, פחות שלווים, ולוקחי סמים יכולים אפילו לפתח דיכאון, שזה לא בדיוק מה שהיית רוצה לעצמך, ואני מכירה את המקרים). השליטה- השליטה היא אחד הדברים החשובים, זה לא צריך להפוך לאובססיה, אבל האדם כן צריך לדעת שהוא מנסה לשרת את הצרכים של הגוף והנפש שלו ולא את החומר הכימי החיצוני (ובתוך כך גם להכנס לחובות, או להסתבך עם פושעים, או עם החוק, ועוד הרבה). עכשיו נדבר על "התמכרות" שהיא לא פיזית- נגיד אם אתה עוסק באובססיביות בספירת קווים במדרכה וזה עושה לך טוב סביר להניח שיש לך OCD, אנשים עם OCD מנסים להרפא ולא סתם, כי זה מעיק, כי זה חוסר שליטה נוראי, ואין סיבה שבכוונה תגרום לעצמך להיות דמוי OCD. דבר אחרון זה שבדרך כלל הריטואל שאתה "מתמכר" אליו הופך להיות מזיק (בגלל שהתדירות שלו גבוהה ורק עולה), ואני בתור "מכורה" לשעבר יודעת טוב מאוד כמה הדברים האלה יכולים להרוס לך את החיים, ולהפריע לכל דבר שאתה באמת רוצה. עכשיו בנוגע להתמכרות לאוכל וכאלה- אנשים רגילים לא מכורים לאוכל, הם צריכים אוכל, וזה ממש לא אותו דבר. מי שמכור לאוכל מוגדר כחולה בהפרעת אכילה כלשהי (למשל אכילה רגשית או בולימיה), וגם הוא סובל מאוד מאוד. האדם הרגיל אינו מכור לאוכל, כמו שאדם לא מכור לחמצן, צריך למצוא את ההבדלים המאוד משמעותיים בין צורך פיזי להתמכרות. אדם לא מכור לשינה רק בגלל שהוא צריך לישון כך וכך שעות בלילה, הוא מכור אם הוא יוותר על הרבה דברים שהוא רוצה ויפול לשינה כדי לברוח, או דברים כאלה, ואז זו הופכת להיות מחלה, שגם כשאתה לא רוצה לישון אתה מרגיש חייב, ואז זה כבר לא מספק שום הנאה, זה מספק רק סבל. כל התמכרות או "התמכרות" מספקות הנאה רק לרואה מבחוץ, ורק בהתחלה, וזו אשליה, כי אחר כך אתה צריך לשכנע את עצמך ממש ממש ממש חזק כדי לחשוב שאתה באמת נהנה מזה ולא שאתה פשוט "צריך" את זה, וכשאתה "צריך" משהו אתה בדרך כלל כבר לא רוצה אותו, בגלל שגם כשבא לך נגיד לאכול בשקט אתה חייב סיגריה, וזה עושה אותך עצבני ולא שלו, ואתה כולה רוצה לאכול בשקט, לא לעשן, לא בא לך, אבל אתה מרגיש "צריך". התמכרות זה מאמלל, לא עושה אותך מאושר.
 
מסכים איתך

הקצנתי משהו .. אני עדיין מחפש את הטיעון ההגיוני , זה שלא מדבר על בריאות או בחירה חופשית . טיעון שיכול להיראות במידת מה נכון גם למי שמכור , לזה שהבריאות לא מעניינת אותו וה"free will" לא עושה עליו רושם.
 
למעלה