התקדמויות קטנטנות מהימים האחרונים פלוס בקשה:

התקדמויות קטנטנות מהימים האחרונים פלוס בקשה:

היות שאני חדשה בפורום ולא מרגישה עדיין בטחון לשתף, נורא נורא חשוב לי להבהיר למה אני זקוקה כדי שאוכל לשתף מתוך תחושת בטחון.
אני זקוקה לפירגון
(ולא לביקורת).
לא רוצה עצות רבות שיתנו לי הרגשה שאני לא יודעת מספיק. אפשר מעט מדי פעם.
בעיקר, כמו שכתבתי עשכיו, אני רוצה פרגון , ואם אפשר גם שיקוף של הדברים הטובים שעשיתי, כדי לחזק את הקול המפרגן בתוכי. אני יודעת מניסיון שזה עוזר לי ונותן לי מוטיבציה להמשיך השתדלות.
אם זה אפשרי, מאוד אודה לכם.

(כמובן שהרבה יותר קל לי לראות איפה לא הצליח לי, אבל אני רוצה לנסות להתמקד, לפחות אחת לכמה ימים, במה כן עשיתי טוב, איפה הצלחתי, כמו שעשיתץי כשהייתי בטיפול אצל המטפלת-אוכל שלי):
א. ביום חמישי, כשעמדתי לקום ולקחת עוד מהכיבוד, אמרתי לעצמי :ר5גע, תשהי את זה, חכי, עכשיו תשתי, ואז תראי מה את מרגישה.
ב. לפני כן כשרק הגעתי - אכלתי את הסנדויצים שהבאתי איתי, עם שני מלפפונים (כל הכבוד לי שלא ויתרתי על ירקות), ואמרתי לעצמי - קודם כל אוכל, ואחר כך לנשנש אפשר תמיד, וזה היה ממש טוב, כי אחרת הייתי יורדת בכסח על הכיבוד.
ג. כשיצאתי משם הלכתי לקיוסק המנציז (כמו כמעט תמיד), אבל הפעם לא קניתי עוגיות (שכמובן רוב הסיכויים שהייתי גומרת את כל הקופסה) ולא תפוציפס או משהו מזעזע כזה. אלא הסתפקתי בשקית קטנה של במבה. שיחסית זה לא נורא, וזה אפילו יחסית בריא.
ד. אתמול בלילה אכלתי שני מלפפונים - כלומר, לא ויתרתי על הירקות.
ה. בישלתי אתמול:):):) ודי בריא. (לא, למה די, בריא): פסטה מחיטה מלאה וסייטן\ בכמות מספקת שיישאר לי גם להיום, ואולי אפילו גם למחר.
ו. קניתי לפני יומיים קישואים ושורש ופטרוזיליה להוסיף לסנפרוסט של המרק.
ז. התייאשתי מהאפשרות לעשות מרק כי... כל מיני סיבות... נוסעת בשבוע הבא ואז מה אעשה עם כל הכמות וכולי... ואז החלטתי היום שאעשה מרק קטנטן רק מהקישוא או שניים, הכמה גזרים והשורש והפטרוזיליה, ויהיה לי בדיוק ליומיים שלושה עד נסיעתי.
וח. ומאוד מאוד חשוב: (בחוסר חשק מוחלט, בעייפות ובבאסה) אני בעוד פחות מעשר דקות קמה, לובשת את בגדי ההתעמלות שלי, נועלת את הנעליים הורודות הנחמדות שלי הטובות (נעלי ספורט כמובן) והולכת לחדר-הכושר!!!!!

כעת כשאני כותבת את זה אני רואה שאלה בהחלט התקדמויות ושיש תקווה!
 
כל הכבוד

קראתי הכל ואני כולי התרשמות:
קודם כל - מהתכנון של הדברים. עצם זה שאת חושבת קדימה - להביא כריך, לא לשכוח ירקות, לקנות מצרכים לתבשיל בריא ומזין. כל זה, גם אם לא הכל יוצא לפועל בסוף, זה המון. זה מראה שאת לא פועלת רק מאימפולסיביות.
ואז - היכולת לעצור, לתת לעצמך כמה דקות כדי לחשוב האם את באמת רוצה עוד, ולא ישר לקום ולקחת -

והחדר כושר - הערצתי הנצחית...
אני עוד לא הצלחתי להביא את עצמי לנעול את נעלי ההתעמלות השנה.



ועיצה פרקטית - מרק ירקות קופא טוב, אם לא שמים בו תפוחי אדמה.
אנחנו מבשלים כמות גדולה של מרק ירקות (בעלי לא יודע מה זה לבשל בסירים קטנים. אצלו מבשלים מרק בסיר הכי גדול שיש), ואז מחלקים למנות בצנצנות, ומקפיאים. כשזה מתחמם - חלק מהירקות קצת מתפוררים, אבל שומרים על הטעם שלהם. רק תפוחי אדמה נעשים דוחים כשהם מוקפאים.
 
שרון, תודה רבה רבה

מאוד נעים לקרוא את המילים החמות שלך.
אני מרגישה שזה כל כך חשוב לזכור את רגעי ההצלחה כדי לקבל אמון והשראה לעוד רגע קטן של הצלחה

בקשר למרק - אני עושה את ההיפך הגמור.
היות שבעבר הייתי עושה סיר ענק, אז בדרך כלל הייתי רק מתכננת לעשות סיר ענק, ולא הייתי עושה, כי רק הייתי חושבת על כל העבודה והייתי מאבדת את כל טיפת המוטיבציה והכוחות.
כך שהיום, בכל בישול או סלט שאני עושה אני אומרת לעצמי: בחפיף! ובקטנה! אל תעשי מזה פרוייקט. על הדרך. ייקח לך רבע שעה, לא יותר. וכך אני מצליחה לעשות משהו במטבח בזמנים שאני מצליחה.

חוצמזה, גילוי נאות, וממש ממש לא נעים:
אני מרגישה די זווע ה (פיזית).
כל הלילה שילשלתי והיו לי צמרמורות קור והדלקתי תנור צמוד אלי.
ולא, זה לא וירוס.
זה מה שקורה לי מעת לעת כשהגוף מנסה לנקות את עצמו מאכילת היתר שלי.
עצוב.
אבל מה אני יכולה לעשות?..
אני באמת עושה כמיטב יכולתי.
\אולי עכשיו אנסה עוד קצת.

שוב תודה רבה רבה על התמיכה שרון, ואשמח לשמוע מה איתך גם, אם בא לך...
 
אני רוצה היום:

להקישב לגוף שלי
להשתדל לנוח כמה שיותר בין העבודות
לקצר את הפגישה של שלוש לחצי שעה! (להתנצל, אבל אין מה לעשות, מרגישה לא טוב וצריכה לשמור על עצמי)
את השיחונת של חמש לדחות לשבוע הבא?....
לשתות עכשיו כמה שיותר מים עם לימון וקרח
ובין לבין לנסות להתנמנם
כל מה שאפשר כאמור לדחות
להיות רכה עם עצמי
גם את הקבלות שצריכה לתת הערב, אתנצל ואתן מקסימום בפגישה הבאה
 

Ron W

New member
מצוין לדעת לשים גבולות ועדיף להשאיר לנו פנאי

לפעמים מרוב צורך לרצות אנשים, מנסים לנצל אותנו ולהוציא לנו את המיץ ..
מנוחה שלמה ותאכלי כמו שצריך, המזון עושה אותנו, אני אפתח בנפרד בהמשך..
 
למעלה