וידוי

[YaaraVl]

וידוי

אני רואה פה בפורום הרבה דיונים סביב מילות השירים של אביתר, ניתוחים על המשמעות שמסתתרת מאחוריהם, קשר בין שירים שונים וכד' והתחדדה אצלי ההכרה שבעצם כשאני מאזינה לשירים (של אביתר ובכלל) אני ממש לא בהכרח מקשיבה למילים... אלא בעיקר למוזיקה. לאחרונה שמעתי שיר של אביתר שודאי האזנתי לו כבר פעמים רבות בעבר, ופתאום שמעתי גם את המילים, וחלפה בי מחשבה "וואלה- שיר יפה, שנון, עמוק"... זה היה משעשע לגלות שבעצם המילים של השיר הם בעצם תגלית חדשה, למרות שאני מכירה היטב את השיר. עכשיו, חשוב לי לציין שהקשר בין המילים למנגינה הוא הדוק מבחינתי, וכשאני מקשיבה למילים הם לא מפתיעות אותי, אלא משתלבות לי בדיוק מההכרות שלי עם המוזיקה של השיר. כמו שיספרו לכם הרבה על בנאדם, ואז כשתפגשו אותו זה יהיה בעצם כאילו אתם כבר מכירים אותו... והשאלה שלי אליכם, קודם כל- האם התופעה מוכרת או שזה רק אני המשוגעת? והאם אני מפספסת בעצם רובד שלם של היצירה כשאני "מסננת" את המלל?

 

[דולפינה ירושלמית]

מכירה את החוויה

אבל לא בדיוק באופן שאת מתארת. לפעמים, שירים שיוצא לי לשמוע בצורה פאסיבית, כלומר שמושמעים ברדיו תוך כדי נסיעה או בהזדמנויות מקריות אחרות, אני יכולה לגלות אחרי זמן מה שבעצם לא הקשבתי למילים. יש גם שירים שהמוזיקליות שלהם לא מושכת אותי להקשיב למילים. למשל, סיטואציה ששרה רונה עם ברי - משהו בחזרתיות הזו בפזמון גרם לי לחשוב, בטעות, שמדובר בעוד שיר שלמה ארציי קליל, ולא טרחתי להקשיב למילים עד שהזדמן לי לראות וידאו שלהם שרים יחד, ואז הקשבתי והבנתי את גודל הטעות שלי. יש שירים שאני כן מקשיבה למילים שלהם אבל לא ממש מבינה או לא ממש "שומעת" את המשמעות, עד שמגיע איזה קאבר שהופך על פיו את הכל, ופתאום המילים ממש זוהרות וכל השיר מקבל משמעות מחדש. דוגמא שעולה לי לראש - אהבה קצרה של מאיר, לפני ואחרי הקאבר בדואט עם ארקדי דוכין. אבל עם אביתר מההתחלה זה היה עניין של מילים. קשה לי מאוד לשמוע אותו בלי לשמוע את המילים, לכן אני שומעת אותו יחסית מעט, אף פעם לא כמוזיקת רקע למשהו אחר.

 

[מיטלס1]

התופעה שאת מתארת קורית (?) לי כל הזמן

זה מצחיק כי חרשתי מלא על האלבום הראשון שלו, הייתי שומעת את האלבום כל הזמן בלי הרף. ורק אחרי כמה זמן, פתאום, יצא שהקשבתי\גיליתי את המילים של "אקדח". רק אז הבנתי שאני כל הזמן הקשבתי לשירים שלו מבלי לתת התייחסות מיוחדת למילים (אולי בגלל זה תמיד חשבתי שהוא זמר משעמם...?

). האמת היא שמאז שלמדתי להקשיב למילים של השירים של אביתר אז עכשיו אני ממש משתדלת לשים לב למילים של כל שיר שאני שומעת. כמה גילויים מתגלים פתאום...

 

[כל בוקר קצת]

נקודה מעניינת

כי אצלי, כמו שנאמר כאן כבר - אביתר זה קודם כל מילים. ובכלל, שירים זה קודם כל מילים. שיר עם טקסט שעושה לי משהו - מיד יחדור פנימה, ואם המנגינה יפה והעיבוד יפה זה בונוס. בונוס מעולה, אבל זה לא נקודת הפתיחה. שיר עם טקסט שלא עושה לי כלום - יעבור לידי, ברוב המקרים. יש ממש שירים ספציפיים ובודדים ששמעתי ושמתי לב למנגינה ואמרתי לעצמי - חבל, מנגינה כל כך יפה, באסה ש"ביזבזו" עליה טקסט מעפן. כי מה שתופס אותי זה המילים. מה שכן, יכול לקרות הרבה פעמים ששיר ששמעתי כבר מיליון פעם, ושעברתי כל מיני הבנות והפנמות עם המילים כבר, פתאום בהופעה אביתר ישיר מילה אחת עם שינוי קטן במנגינה, או שסתם אני אשמע בבית את השיר ומשפט אחד יתנצנץ פתאום אחרת, ואני אבין משהו חדש על המילים, שלא היה לפני כן. אבל זה מעניין איך שאת תופסת את זה, מה שאמרת על המילים שמשתלבות לך מתוך ההיכרות עם המוזיקה. בכלל זה מעניין איך שאנשים שונים תופסים מוזיקה באופן שונה, ומה שהיא עושה לכל אחד. זהו. כיף שאת איתנו

 

[YaaraVl]

בונוס ../images/Emo6.gif

איזה קטע- השתמשתי בדיוק במילה בונוס כדי לתאר לחברה מצב בדיוק הפוך- בשבילי כשהמילים יפות זה בונוס נוסף על המוזיקה. כנראה שבאמת שירים תופסים כל אחד במקום שהוא מחובר אליו יותר. כי האמת שאף פעם לא הייתי חזקה מדי בכל מה שקשור לספרות/ שירה/ כתיבה (למרות שלאחרונה מנסה את כוחי בסדנת כתיבה, והחוויה מעניינת יש לציין), לעומת זאת למוזיקה אני מחוברת מאז שאני זוכרת את עצמי, ובהחלט מסוגלת להאזין שעות למוזיקה אינסטרומנטלית, ולא רק כמוזיקת רקע, אלא האזנה פעילה. בשבילי גם מיתרי הקול האנושי הם סוג של כלי נגינה, משוכלל ביותר! (שאנשים כדוגמת אביתר זכו בייצור מיוחד שלו, משהו בסט) גם כשאני קונה אלבום חדש, קודם מקשיבה כמה פעמים, רק אח"כ פותחת גם את החוברת... ושאלה למחשבה- נניח ואביתר היה משורר בלבד (חלילה וחס), האם זה היה מספק? הייתם מסתפקים בקריאת ספרי שירה שלו?

כי האמת שאני די בטוחה שהחוויה של הופעה של אביתר שר ומנגן על במה ממש לא יכולה להשתוות לערב של דיקלום שירים למשל... טוב כנראה שהתשובה היא פשוט שהשילוב כאן בין טקסט למנגינה מנצח!

 

[מיטלס1]

אני יכולה לומר בביטחון של כמעט 100% שלא

אם אביתר היה משורר ולא מוזיקאי סביר להניח שלא הייתי רוכשת ספרי שירה שלו. אבל שוב, זאת רק אני. זאת אני שלא מסוגלת לקרוא שירה אלא חייבת את המנגינה שתלווה את המילים. עכשיו כשאני חושבת על זה אז יכול מאוד להיות שמעולם לא הייתי נחשפת\אוהבת את "משיב הרוח" לולא אביתר הלחין ושר אותו. וזה מצחיק כי "משיב הרוח" זה אחד השירים האהובים עליי של אביתר, בכל פעם שאני שומעת אותו נשימתי נעצרת... אבל אם אני אנסה להמשיך את הקו שלך אז אם נניח אביתר היה סופר אז בטוח הייתי קוראת בשקיקה את כל הספרים שלו. אמרו את זה הרבה לפני, ואני מרגישה צורך לומר את זה גם בעצמי, אביתר הוא אדם של מילים. המוזיקה שלו מדהימה והכל, אבל אצלו זה קודם כל המילים. יש לו את היכולת המופלאה הזאת להעביר בצורה מדוייקת ומזוקקת רגשות, תחושות, מחשבות וחוויות באמצעות המילים. כך שאני בטוחה שהוא דווקא יכול היה להיות סופר לא רע בכלל (או שמא זה עדיין לא מאוחר לו...?)

 

[דולפינה ירושלמית]

הייתי קונה

לא רק את ספרי השירים שלו, אלא גם את כל הזכויות עליהם וחיה מהריבית באושר ועושר.... לא שאני חושבת שכתיבת שירה זה כזה דבר מסחרי, אלא שבעיני הוא משורר לא פחות מכל משורר משמעותי אחר. זה נכון שהיכולת שלו להלחין באופן שמנחית את המילים אצלך בדיוק במקומות הנכונים, היא מופלאה ואי אפשר להקל בה ראש, אבל בין דיסק עם לחנים שלו לבין ספר שירה שלו אני לוקחת את הספר.

 

[כל בוקר קצת]

אני חושבת שבמקרה כזה

הסיכוי שהייתי נחשפת לשירה שלו היה נמוך בהרבה, מהסיבה הפשוטה שאני שומעת רדיו, קוראת אתרי מוזיקה ומדורי מוזיקה בעיתונים, אבל כמעט ולא מחפשת לי סתם ככה ספרי שירה חדשים של משוררים עלומי שם. מה שכן, אם כבר הייתי נחשפת לשירה שלו איכשהו - הייתי נשבית בזה כמו שנשביתי במוזיקה, בטוח. אבל אני מסכימה איתך שהשילוב הוא העניין פה, המוזיקה משרתת את המילים והן עוזרות לה בחזרה, ואיזה מזל שזה ככה. חוץ מזה שערבי הקראת שירה לא מעניינים אותי כל כך. הופעות זה הדבר...