וכבר חלפה לה שנה

רונה 4

New member
וכבר חלפה לה שנה ../images/Emo16.gif

שנה חלפה מאז איבדנו את העוברית המתוקה שלנו, הזכה והטהורה שנלקחה מאיתנו על לא עוול בכפה. ואהבנו אותה וציפינו לה, ועודנו אוהבים. והעצב חדר לחיינו והחיים קיבלו משמעות אחרת לגמרי. דבר לא יהיה שוב כשהיה. התמימות אבדה לנצח, ופינתה את מקומה לחרדות ולחששות. ורצה הגורל כי אקבל את תוצאות הבדיקות הקריטיות ביותר של ההריון הנוכחי ממש לפני יום השנה לסיום ההריון הקודם. וכל-כך פחדתי שמא ביום העצוב הזה, אקבל חלילה בשורה עצובה נוספת ועולמי יקרוס. אך (למזלי) הגורל הוא הפכפך וחומד לצון, ועצב ושמחה מתערבבים להם יחדיו יד ביד בימים אלו, ועימם יסורי המצפון. יסורי מצפון כלפי תינוקת שאיננה, על שמחה על הריון חדש, שסוף-סוף אפשר באמת להתחיל לשמוח בו, דווקא ביום כה עצוב. אך מצד שני יסורי מצפון כלפי תינוק שעוד לא נולד, על געגועים לאחותו שאיננה. ואינני יכולה להרגיש עד הסוף ש"הלוואי והיתה כאן", מבלי לחוש ולו רק קצת שבכך אני בוגדת בו וברצון שלי בו, שהרי אם היתה כאן קרוב לוודאי שלא היה נוצר. ואני יודעת שזה מגוחך, ושכל הרגשות והגעגועים הם טבעיים ולגיטימיים לחלוטין ואין נכון או לא נכון, כי איש אינו אשם במה שקרה. לא הזמנו את המצב הזה, אנו פשוט זורמים איתו. אך עדיין הראש סוער ממחשבות והרגשות מציפים, ורב הבילבול על ההגיון. ואני מקווה שהזמן יעזור לסדר את המחשבות, יחזיר את ההיגיון לחיים ויביא עימו שלווה ורוגע. כי לחיים יש כוח משלהם, והם ממשיכים וזורמים וסוחפים אותנו עימם הלאה, אל תקווה לעתיד טוב יותר, שמח יותר. אך לעולם לא נשכח. תודה שהייתן איתי.
 

בנצ100

New member
../images/Emo24.gif

כל כך מבינה. האושר של ההריון הזה שמהול בכל כך הרבה רגשי אשמה וכאב על ההריון ההוא, הילדה ההיא שלעולם לא תזכה למה שהילד זה יקבל (כשהכל יגמר בשלום...). זו ההתמודדות הקשה והיומיומית של ההריונות האלה, שאיש אינו מבין ולא יודע למה אין חיוך על הפנים, למה עדיין יש דמעות ומלה חוסר האופטימיות משתלט לו פעם אחר פעם. וכן, כל הבדיקות טובות, ואני יודעת בלב שהפעם הכל יהיה טוב, ורק משהו בפנים מנקר ומציק: אז למה רק הפעם? למה הכל היה צריך לקרות? למה היא לא הייתה יכולה להשאר איתנו? והלב כואב כל כך.
 

ענתש

New member
../images/Emo16.gif כתבת כל כך יפה.

ואין שום רע בלשמוח שיש לך את הילד הנוכחי, גם אם קיומו הוא בזכות אובדן של ילד אחר. בעיניי יש בזה גם המון נחמה.
 

Tנקר בל

New member
../images/Emo16.gif

רונה, מדליקה איתך נר לזכר בתך. איך את מתארת בצורה חיה וברורה את הרגשות, שהם לא רק שלך. הרבה פעמים אני קוראת את מה שאת כותבת, ונדהמת איך את מוצאת מילים לתאר את מה שאני חשה. אני גם עברתי שלבים דומים - חוסר יכולת לשמוח בהריון עד הסוף בגלל רגשות אשם כלפי התינוקת הקודמת - שכביכול שכחנו אותה, ואנחנו שמחים בזו שבאה אחריה, ומצד שני - רגשי אשם כלפי העוברית הנוכחית, שעל לא עוול בכפה, אני לא שמחה בה כמו שהיא ראויה. רגשות כאלה שהם מאוד לא הגיוניים, אבל עדיין קיימים. פעם כתבתי על כך לחברה שלי, והיא ענתה לי שאת הבת שלי אף פעם לא נשכח. אין לי מה להרגיש רגשי אשם כלפיה. לראות את זה פתאום שחור על גבי לבן, עשה לי את זה מוחשי, וזה שחרר בתוכי משהו. עכשיו אני מרגישה כמו בהריון נורמלי, שמחה וחפושיה באהבתי את העוברית. גם אצלי התינוקת הזו לא הייתה נוצרת אילולא מתה אחותה. אבל גם אני רואה בזה, כמו ענתש, משהו מרגש. כח של חיים שקיים בעולם. כשיוולד הבן המושלם שלך, שבא בזכות אחותו, זה ינציח אותה בדרך מסויימת.
 

ענתש

New member
הנה המילה הזו...

בזכות אחותו. טינקר - מצאת את הניסוח המושלם. זה פשוט כל כך נכון.
 

2קשת

New member
../images/Emo16.gif אני איתך

כתבת כל כך יפה, כל כך נכון, על הרגשות המתחלפים והמבלבלים. אני יכולה רק לאחל לך שביום השנה הבא העצב יהיה מהול בכמויות עצומות של שמחה חדשה... אני חושבת שהבלבול הגדול יישאר עד שנחזיק תינוקות בריאים בידיים, ועד אז נמשיך להיסחף יחד בגלים המשתנים של פחד ותקווה ולנסות לשמור את הראש כמה שאפשר מעל המים. חיבוק גדול...
 
../images/Emo16.gif משתתפת בצערך

התחושות של עצב מהול בשמחה ביסורי מצפון ובבגידה בעובר שהלך ללא עוול בכפו, מוכרים עד כאב. שמעתי רבות מפי נשים שחוו אבדן שחשו בדיוק אבל בדיוק מה שאת כותבת "שלא היה נוצר, אלמלא היתה אחותו". לצערנו, אין אנו שולטים בגורל והחיים אכן זורמים ומי יתן ויביאו רק חיים . אני מקווה שביתך {כך אני נוטה להאמין} מביטה בך ממעל ושולחת לך כח וחיים לאחיה. חיבוקים
 

happy

New member
אני מחבקת אותך חזק חזק

לצערינו בחיים שלנו המון פעמים השימחה מהולה בעצב. מחבקת אותך חזק חזק ומקווה ביחד איתך לעתיד טוב יותר ושמח יותר
 

סינטה1

New member
../images/Emo16.gif רגשות מתערבבים

יקירה. אני זוכרת איתך. מנסיון הגעתי למסקנה שברגשות יש יותר עוצמות כשהן לא מוחלטות. המשחק הזה בין שמחה ועצב משבש אך גם מעצים.
 

רונה 4

New member
נפלאות כתמיד! ../images/Emo24.gif

חזרתי די מאוחר היום הביתה רק כדי לגלות אתכן כאן אוהבות ותומכות ומדהימות כרגיל. כל-כך עוזר לי לעבור את זה יחד איתכן ולהרגיש שאני לא לבד, ושהרגשות שלי סוף-סוף מובנים למישהו. זה המקום היחידי שבו תמיד ניתנת לי לגיטימציה לרגשות הכי כמוסים והכי שנויים במחלוקת עבורי, וזה מאוד עוזר לי להשלים עימם ולהמשיך הלאה. תודה לכולכן!
 
אוי, כתבת כל כך מרגש

וכל כך אמיתי. מדהים כמה רגשות סותרים אפשר להרגיש בבת אחת. וכמה טוב, לעיתים, שהגורל הוא הפכפך. תודה ששיתפת אותנו.
 
למעלה