ועוד בעניין כביש 6...
http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml?ElementId=ab20041901_42 "דרך ארץ" בערעור למחוזי: פגיעה ביכולת הגבייה שלנו עשויה לגרום לאיבוד פרויקט כביש 6 מאת: אסף ברגרפרוינד פורסם בתאריך: 19/01/04 שעה: 06:37 "חברת דרך ארץ מפעילה ביד קלה מדי את סמכויות האכיפה שלה", כך קבעה לפני כחודשיים ועדת הערר שדנה בערעורים שמגישים נהגים על קנסות שהוטלו עליהם עקב אי תשלום אגרת נסיעה בכביש חוצה ישראל. הוועדה קבעה בהחלטה תקדימית כי הדרך שבה דרך ארץ נוהגת לשלוח את החשבונות לנהגים בגין שימוש בכביש "אינה עולה בקנה אחד עם מבחני המידתיות". הוועדה, בראשותו של עו"ד אילן בומבך, קבעה כי חברת דרך ארץ "איננה מפעילה ואף אינה מנסה להפעיל אמצעים מתונים יותר לשם וידוא כתובתו של החייב". בשל ההשפעות של החלטת הערר על יכולת הגבייה של חברת דרך ארץ ממשתמשים בכביש חוצה ישראל, הוגש היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור מטעם דרך ארץ על החלטת הוועדה, שבו נטען כי פגיעה ביכולת הגבייה של החברה עלולה לגרום נזק ליכולתה לעמוד בהסכמי המימון, וכתוצאה מכך לאיבוד הפרויקט. הרקע למתן ההחלטה של ועדת הערר הוא נסיעה של ראני נאסר, תושב טירה, בכביש חוצה ישראל במהלך חודש מארס. ראני עוכב במהלך הנסיעה על ידי נציגי חברת דרך ארץ, ונאמר לו כי הוא לא שילם את האגרה עבור כ-40 נסיעות בכביש חוצה ישראל, והוא נדרש לשלם לאלתר, על מנת שיוכל להמשיך את הנסיעה, סך של 1,220 שקל החוב המקורי, ובנוסף סך של כ-7,400 שקל קנסות פיגורים. ראני שילם את הסכום על מנת שיוכל להמשיך בנסיעתו, אולם הגיש ערר לוועדה על החיוב שלו בקנסות מעבר לסכום החוב המקורי שכן, לטענתו, מעולם לא קיבל הודעה כי נדרש לשלם את הסכומים הללו. דרך ארץ טענה בתגובה כי על פי הוראות החוק, ברגע שהיא שולחת בדואר רשום את כל החשבונות לכתובת של אדם כפי שהיא מופיעה בנתונים של משרד הרישוי, הרי שמבחינתה ההודעה על התשלום הגיעה ליעדה, והחוב תוך זמן קצר הופך להיות חלוט - ולא ניתן לערער עליו. ועדת הערר דחתה את עמדת דרך ארץ, והורתה לחברה להחזיר לנאסר את הקנסות שנגבו ממנו מעבר לחובות המקוריים. הוועדה קבעה כי למרות שהחוק מאפשר לחברת דרך ארץ לשלוח מכתבים רשומים כראייה לכך שהמשתמש בכביש קיבל לידיו את דרישת התשלום, על החברה לנקוט באמצעים נוספים בכדי לוודא כי אכן דרישות התשלום הגיעו לידיו של המשתמש. הוועדה קבעה כי הדרך שבה פועלת כיום דרך ארץ מקדמת בצורה יעילה את התכלית הכלכלית של הפעלת כביש האגרה. פרשנותה של דרך ארץ מאפשרת לה לחייב את מי שנסע בכביש ולהמשיך ולחייבו בריבית פיגורים ובתוספות פיגור מרשימות, בהסתמך על הכתובת המופיעה במשרד הרישוי. "אך, כפי שנדגים להלן, מדובר רק בצדו האחד של המטבע. נוצר אצלנו הרושם כי דרך ארץ בחרה להתעלם מצדו השני". הוועדה קבעה כי בכל מקרה על דרך ארץ לבצע פעולות על מנת לוודא את זהות המשתמש בכביש, ואין היא יכולה להסתפק במשלוח דואר רשום. הוועדה קבעה כי במידה שדרך ארץ מקבלת בחזרה את הדואר הרשום ששלחה עליה לנסות ולאתר את כתובתו של החייב בשירות 144 של בזק או במשרד הפנים, ובטרם היא נוקטת סמכויות אכיפה, כגון עיכוב נסיעה, עליה לבצע "פעולות יעילות וסבירות לאיתור מענו של החייב". בין היתר, קובעת הוועדה כי במידה שמדובר שהרכב רשום על שם חברה, על דרך ארץ לוודא את כתובת החברה לפי רישומי רשם החברות, ולעתים, "לנוכח היקף החשבונות יהיה זה ראוי להפעיל שירותי איתור פרטיים כגון משרד חקירות כדי למצוא את מענו האמיתי של החייב".
http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml?ElementId=ab20041901_42 "דרך ארץ" בערעור למחוזי: פגיעה ביכולת הגבייה שלנו עשויה לגרום לאיבוד פרויקט כביש 6 מאת: אסף ברגרפרוינד פורסם בתאריך: 19/01/04 שעה: 06:37 "חברת דרך ארץ מפעילה ביד קלה מדי את סמכויות האכיפה שלה", כך קבעה לפני כחודשיים ועדת הערר שדנה בערעורים שמגישים נהגים על קנסות שהוטלו עליהם עקב אי תשלום אגרת נסיעה בכביש חוצה ישראל. הוועדה קבעה בהחלטה תקדימית כי הדרך שבה דרך ארץ נוהגת לשלוח את החשבונות לנהגים בגין שימוש בכביש "אינה עולה בקנה אחד עם מבחני המידתיות". הוועדה, בראשותו של עו"ד אילן בומבך, קבעה כי חברת דרך ארץ "איננה מפעילה ואף אינה מנסה להפעיל אמצעים מתונים יותר לשם וידוא כתובתו של החייב". בשל ההשפעות של החלטת הערר על יכולת הגבייה של חברת דרך ארץ ממשתמשים בכביש חוצה ישראל, הוגש היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור מטעם דרך ארץ על החלטת הוועדה, שבו נטען כי פגיעה ביכולת הגבייה של החברה עלולה לגרום נזק ליכולתה לעמוד בהסכמי המימון, וכתוצאה מכך לאיבוד הפרויקט. הרקע למתן ההחלטה של ועדת הערר הוא נסיעה של ראני נאסר, תושב טירה, בכביש חוצה ישראל במהלך חודש מארס. ראני עוכב במהלך הנסיעה על ידי נציגי חברת דרך ארץ, ונאמר לו כי הוא לא שילם את האגרה עבור כ-40 נסיעות בכביש חוצה ישראל, והוא נדרש לשלם לאלתר, על מנת שיוכל להמשיך את הנסיעה, סך של 1,220 שקל החוב המקורי, ובנוסף סך של כ-7,400 שקל קנסות פיגורים. ראני שילם את הסכום על מנת שיוכל להמשיך בנסיעתו, אולם הגיש ערר לוועדה על החיוב שלו בקנסות מעבר לסכום החוב המקורי שכן, לטענתו, מעולם לא קיבל הודעה כי נדרש לשלם את הסכומים הללו. דרך ארץ טענה בתגובה כי על פי הוראות החוק, ברגע שהיא שולחת בדואר רשום את כל החשבונות לכתובת של אדם כפי שהיא מופיעה בנתונים של משרד הרישוי, הרי שמבחינתה ההודעה על התשלום הגיעה ליעדה, והחוב תוך זמן קצר הופך להיות חלוט - ולא ניתן לערער עליו. ועדת הערר דחתה את עמדת דרך ארץ, והורתה לחברה להחזיר לנאסר את הקנסות שנגבו ממנו מעבר לחובות המקוריים. הוועדה קבעה כי למרות שהחוק מאפשר לחברת דרך ארץ לשלוח מכתבים רשומים כראייה לכך שהמשתמש בכביש קיבל לידיו את דרישת התשלום, על החברה לנקוט באמצעים נוספים בכדי לוודא כי אכן דרישות התשלום הגיעו לידיו של המשתמש. הוועדה קבעה כי הדרך שבה פועלת כיום דרך ארץ מקדמת בצורה יעילה את התכלית הכלכלית של הפעלת כביש האגרה. פרשנותה של דרך ארץ מאפשרת לה לחייב את מי שנסע בכביש ולהמשיך ולחייבו בריבית פיגורים ובתוספות פיגור מרשימות, בהסתמך על הכתובת המופיעה במשרד הרישוי. "אך, כפי שנדגים להלן, מדובר רק בצדו האחד של המטבע. נוצר אצלנו הרושם כי דרך ארץ בחרה להתעלם מצדו השני". הוועדה קבעה כי בכל מקרה על דרך ארץ לבצע פעולות על מנת לוודא את זהות המשתמש בכביש, ואין היא יכולה להסתפק במשלוח דואר רשום. הוועדה קבעה כי במידה שדרך ארץ מקבלת בחזרה את הדואר הרשום ששלחה עליה לנסות ולאתר את כתובתו של החייב בשירות 144 של בזק או במשרד הפנים, ובטרם היא נוקטת סמכויות אכיפה, כגון עיכוב נסיעה, עליה לבצע "פעולות יעילות וסבירות לאיתור מענו של החייב". בין היתר, קובעת הוועדה כי במידה שמדובר שהרכב רשום על שם חברה, על דרך ארץ לוודא את כתובת החברה לפי רישומי רשם החברות, ולעתים, "לנוכח היקף החשבונות יהיה זה ראוי להפעיל שירותי איתור פרטיים כגון משרד חקירות כדי למצוא את מענו האמיתי של החייב".