למען האמת, לא רק שאת צודקת, אלא
שהמצב אף יותר גרוע. אינטלגנציה גבוהה נוטה לגרום לבעיות חברתיות, ולעיתים קרובות גם לעצלנות (ילדים שלא צריכים ללמוד בביה"ס מתרגלים לקבל 90 במבחנים). ברמות האינטלגנציה הגבוהות מאד (אזור הIQ 170 ויותר בערך) נמדדים אחוזים מדהימים של משוגעים קלינית. אינטלגנציה היא פוטנציאל בלבד. אדם בעל IQ 150 שילמד שעה בשבוע לעולם לא יעקוף את הבחור הממוצע בעל הIQ של 100 שילמד 10 שעות בשבוע. לא יעזור כלום. אני הרבה יותר מתגאה בחגורה החומה שאני אמור לקבל בקרוב מאשר באינטלגנציה או בגובה שלי (שניהם ברמה טובה
) כי למען החגורה התאמצתי כמה שנים טובות. לדעתי הפחד נובע רק מבורות, או יותר גרוע - מרגשי נחיתות של אלה שאינם בעלי IQ גבוה. אם רגשי הנחיתות מתועלים לטובה וגורמים להם לפרוץ קדימה - מה טוב. אם להתמרמר - לא כ"כ טוב. אני עצמי מהאסכולה הנרכשת - אני לא מאמין בתכונות מולדות (למעט במקרים קיצוניים של פיגור או עיוותים במוח שמובילים בד"כ לאישיות קרימינלית). לגבי אינטלגציה רגשית - לדעתי מדובר בתחום נרכש, לא מולד.