ושאלת המשך לשאלה של תןשם - בעניין הרצאות

ושאלת המשך לשאלה של תןשם - בעניין הרצאות

אם כבר הרצאה, (לא משנה מוקראת או בע"פ) מה עדיף - לתת תתמסיר עם עיקרי הדברים? תמסיר שכולל רק דוגמאות? או ללא תמסיר - רק מצגת? או תמסיר + מצגת (ואם אופציה זו - אז מה מכניסים לתמסיר?) שאלה שצצה לי כל פעם מחד ש- כי מצב אחד - כדי שהקהל המאזין יהיה "מחובר" חייבים לתת לו משהו ביד לעקוב אחריו, לכאורה. מצד שני - אם נותנים רק דף של דוגמאות - זה מאלץ אותו לכתוב משהו להסבר, כי אחרת - אם הוא הולך עם זה הביתה כמו שזה - הוא הרי נשאר רק עם דוגמאות בלי כל קשרביניהן, מה שאומר - שאלה האם יש בכלל עניין בתמסיר כזה ? האם הוא ישמור אותו והאם ייעשה בו שימוש אי פעם? ואם לא תמסיר בכלל - האם זה לא משאיר תחושה של "לא משמעותי" כי כאילו פסיכולוגית לא "נשאר" כלום ממנה... מה דעתכם?
 

tulkin

New member
אני שונא תמסירים

אפילו אם קוראים להם הנדאאוטס. הם הולכים לי לאיבוד. מוסיפים להרי הניירת שגם ככה יש לי. הם יוצאים מההקשר. בקיצור, איפה שהוא בין שעתיים לחודשיים אחרי ההרצאה הם מאבדים לחלוטין מהרלוונטיות שלהם. גם בהרצאה הם עלולים ל"הפריע". כבר שמעתי באמצע רצאה בכנס "באיזה עמוד הדוגמא שאתה מדבר עליה עכשיו?". אבל גם אם זו דוגמא קיצונית להפרעה, זה מפריע לתשומת הלב של המאזינים. סליחה לרגע על המגלומניות. ב 20 דקות שאת או אתה מרצים אתם רוצים שהנוכחים יתנו לכם את כל תשומת הלב. 20 דקות (וגם חצי שעה או שעה) זה לא הרבה זמן וצריך לנצל אותו ביעילות. כל העברה של תשומת הלב מהמרצה (קדימה, רחוק, לעתים גבוה יותר מהמאזין) לתמסיר (קרוב, נמוך) מצריך הסטה של תשומת הלב ושובר את הרצף. בקיצור - המלצתי: בלי תמסירים. בכלל. אף פעם. וגם: עם מצגת. תמיד. בכל תחום. אבל תעשו אותה נכון. המצגת אמורה להיות עזר למעקב אחרי ההרצאה. אמורה לתת ראשי פרקים. להיות מרווחת מאד מבחינת התוכן (כדי שיהיה מקום להרצאה), ויזואלית מאד וברורה לעין. אפשר להשתמש בה נכון כדי לתת דוגמאות (ושוב, לדעתי - אף פעם לא תמסיר). בקיצור - עזר חובה. לגבי מה המאזין לוקח איתו הביתה: הוא לוקח בד"כ את הproceeding אם זה כנס. וגם אם לא, תמיד להכין את המאמר המלא. עם הדוגמאות והכל. מנוסח לעילא, לא בצורה של הרצאה אלא בצורה של מאמר (בהתאם לנושא הרלוונטי). לשים את המאמר ברשת (או באתר של הכנס) ולתת (במצגת!!!!) את הלינק המלא למאמר. עולם הולך ונעלם: עזר להרצאות שהוא לדעתי (אם משתמשים בו נכון) שוס לא נורמלי. להשתמש בהרצאות בלוח. כן כן זה עם הגירים (או הטושים). אין כמו לראות ציור של מודל הולך ומתפתח על הלוח לאורך ההרצאה (ואם יש אז גם שאלות ותשובות) כדי לדעת בכל רגע איפה נמצאים, על מה מדברים ולאיזה כיוון ההרצאה הולכת. זה נותן תחושה של ספונטניות שכל כך חסרה בהרצאות רבות (תזכורת: "לא להקריא") וזה מאד חשוב כדי לעזור למאזין למקד את תשומת הלב בהרצאה. במרצה ובמה שיש לו לומר. שימוש מושכל בלוח וגיר יכול להפוך גם את הנושא המשעמם ביותר למרתק וקל למעקב. אלה היו 60 שניות על הרצאות בכנסים ובכלל. מייצג את עמדתי בלבד, ומניח שאין מגבלות של נורמות ומסוכמות שאינן מאפשרות חלק מהנ"ל.
 
בתחום שלי לא נהוג לחלק תמסירים

כך שההתלבטות נחסכת. כמו טולקין, אני מחזיקה בדעה שמצגת טובה עושה את ההבדל בין הרצאה סבירה להרצאה טובה. ואני חושבת שאנחנו מייצגים, כאן בפורום, מגוון כל כך גדול של דיסיפלינות והרגלים, שתמצאי על כל שאלה קשת מלאה של תשובות.
 
ברור שתלוי גם בתחום.אבל-השאלה היא יותר תיאורט

ית. ברור לי שאכן יש נוהג של תחומים שונים, וברור גם כי יש משהומקובל יות רופחות - בהתאם לתחום. אבל - בתחום שלי , למשל, לא ממש יש "נוהל". כלומר - המרצים המבוגרים, הותיקים, נוהגים בדרך של תמסיר, אבל - ל אדווקא כי באמת הם חושבים שזה הדבר הנכון, אלא פשוט מכוח ההרגל. הצעירים יותר - הולכים לכיוון של מצגת או תמסיר, לפי ראות עיניהם. אני מנסה להבין כאן מעבר לעיניים שלי- מה אתם חושבים, כי אני חובת שלפעמים המרצה לא תואם את הקהל מהבחינה הזו. אז עניין אותי לדעת איך אתם נוהגים, וגם - מה ההיבטים שיש לתמסיר/מצגת בתחומים שונים ואצל אנשים שונים גם ב"אסוציאציה".... אני שייכת לאלה שפעם חשבו שממש ללעולם לא מצגת. כי השימושים שבהם ראיתיאותה היו תמיד מאוד עלובים, והיא היתה תמיד מין "מצגת מורים" כזאת מלאת הנפשות וקשקושים, ויותר היתה יפה ויזואלית, אבל לא ממש איכותית מבחינת תוכן, והיה שלב שגיבשתי לעצמי דעה, שמי שעושה מצגת - אין לו הרבה מה להגיד. בעת האחרונה - אני מוצאת - שכשאני בונה מצגת, זה עוזר לי לחשוב הרבה יותר מאשר עושה זאת תמסיר. אני צריכה לחשוב כך מה רואה השומע, וזה "מאלץ" אותי לבנות מצגת מדויקת בקיצור - מעניין אותי מה אתם בוחרים ולמה אתם בוחרים בבחירה. זה מאפשר לי להבין יותר טוב איך אני אעדיף לנהוג... אני יודעת שזה נשמע מוזר מה שאמרתי, אבל - חשוב לי להכין את ההרצאה ממקום שלשומע יהיה קל להבין. אני אסביר עוד מילה - מכיון שהתחום שאני חוקרת אותו הוא ממש לא משהו שמישהו עסק בו אי פעם בישראל, ומכיון שגם בחוג שלי שיש רק אחד עוסק בו (המנחה שלי) הרי אני הולכת להרצות לכאור הלאנשיםשהם בתחום שלי, אבל בעצם - ממש לא. זה כמו להרצות לקהל "מזדמן", ואני שוקלת - מה היא הדרך ה"קלה" ביותר "לקשור" את הקהל לעניין, לאפשר לו להבין מייד. האם המחשה במצגת או דוגמאות מול העיניים. מובן שבמקרה שלי, יצטרכו להתלוות לזה גם הדגמות אודיטוריות,אבל זה סיפור קשה אחר...
 

tulkin

New member
גם לי כתיבת המצגת עוזרת לחשוב

אפילו פעם אמרתי למרצה שהתרשם מכך שהבאתי מצגת על מאמר שהייתי צריך להציג בפגישה של קורס. אמרתי לו שהמצגת זה יותר בשבילי מאשר בשביל הכיתה. אגב, התקשורת, למשל, בעולם העסקי (למשל בין מנהלים בכירים בחברות, בין יועצים לארגונים להם הם מייעצים, בין אנשי שיווק לבין הלקוחות) נעשית כמעט באופן בלעדי בעזרת מצגות. מי שמחפש נושא לדוקטורט יכול לדעתי לכתוב יופי של תזה על "מצגות פאוארפוינט כשפה". (הטמפלייטים כתחביר, וכו'...). אחת הפרופסוריות אצלנו במחלקה אמרה שזה יכול להיות מרתק לחקור (אבל אין לה זמן) - אז הנה.... בחינם אני נותן לכם נושא לדוקטורט...
 

I Was Hoping

New member
נראה לי שזה די תלוי בתחום

כאמור, בתחום שלי (היסטוריה) יש העדפה ברורה להנדאאוטס לעומת מצגות. האמת? חבל שאין חוקים ברורים בכל מה שקשור ל"מנהגים" הללו. הכל היה פשוט יותר.
 

Imperia

New member
לא נתקלתי אף פעם

בחלוקת תמסירים (מתרגלת למילה...) במשהו שהוא לא שיעור לתואר ראשון. זה נראה לי כמו בזבוז נוראי של נייר. הרוב ייזרקו את זה. אני לא חושבת שהמאזינים צריכים שיהיה להם משהו ביד כדי לעקוב אחרי הרצאה. אני מסכימה שזה יכול להסיח את הדעת, במיוחד אם יש הרבה טקסט. כל חומר שרוצים שיישאר בידי המאזינים, אם זה המצגת או כל דבר אחר - כדאי לשים באינטרנט. ככה יישאר משהו מההרצאה, המאזינים תמיד יוכלו לחזור לזה, אולי אנשים אחרים שלא נכחו בהרצאה גם יימצאו בזה שימוש. (בעידן הלפטופ + וויפיי, דרך אגב, יכולים להיות מצבים שאנשים מורידים את מה ששמים באינטרנט בזמן ההרצאה.... צריך לשקול אם זה מתאים לך, ואם לא להעלות לאינטרנט רק אחרי ההרצאה).
 
אני רואה את זה רק בקורסים באוניברסיטה

אף פעם לא בכנס או מצגת בלתי פורמלית. אם אנשים ממש מעוניינים בעותק הם יפנו אליך כדי לקבל את הקובץ עצמו. אם ממש בא לך את יכולה להוסיף לינק באתר שלך למצגת, האנדאאוטס או מה שבא לך. אני אישית די פאראנואידית ולא אוהבת להעביר חומרים שלי שלא מפורסמים ב-proceedings מסודרים הלאה.
 

I Was Hoping

New member
ולגבי ההצטברות של כאלה בבית -

אני יודעת שאני מסודרת בצורה חולנית כמעט - אבל יש לי תיקיה לכאלה שנקראת, כמה עצוב, "דפי טיוטה". אני מקשקשת עליהם וכשהם נגמרים אני לוקחת אותם לפח המיחזור לנייר.
 

tenshem

New member
כמו שכבר נאמר

כמות התשובות תהיה ככמות התחומים המיוצגים כאן. בתחום שלי, שנקרא לו בשם כללי "religious studies", מאוד מקובל לתת handouts ("תמסיר" בעברית אני מניחה...). אבל התמסיר אינו של עיקרי הדברים, אלא לדוגמא של טקסט המקור אליו מתייחס המרצה. "אצלנו" בתחום, מאוד נדיר לראות מרצה עם מצגת, אבל לא נדיר לקבל תמסיר עם תרגום של טקסט המקור (סנסקריט, טיבטית, לאטינית וכדומה).
 
לא ברור לי משהו

אולי בגלל שאצלנו זה ממש לא מקובל אבל אני אשאל בכל זאת... כשמדובר בכנס בינלאומי, במקום גדול ומכובד, עם בין עשרות למאות מאזינים בקהל, יש עדיין מצב לחלק האנדאאוטס??? (סליחה, אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי לכתוב את זה בעברית
)
 
כן. מעריכים מראש כמה אנשים יהיו באולם

ומשכפלים כמויותת מראש. אם זה מספיק לכולם, הכל בסדר. אבל - אם ל א - אז יש מי שנשאר בלי תמסיר. הבעיה היא שלעתים המרצה מסתמך על זה שיש תמסיר ואמור רק :"כמו שאתם רואים בדוגמה א'" וכו - ואז - מי שאין לו תמסיר הולך לאיבוד
 

tenshem

New member
כן, גם בכנס בינלאומי

בכנס הכי חשוב בתחום שלי, שנערך אחת ל 3-4 שנים, ההרצאה הגדולה ביותר שנכחתי בה היתה של אולי 100 איש, כאשר במרבית ההרצאות יש בין 10-50 נוכחים. כך שאין ממש בעיה לצלם הנדאאוטס לכולם.
 
טוב, כל יום לומדים משהו חדש

מוזר איך שזה שונה לחלוטין מתחום לתחום, למרות שאין סיבה מספיק טובה...
 

d a p h n a

New member
כן, גם אצלנו זה כך

בכנס החשוב ביותר של ההיסטוריונים בארה"ב, הכנס המרכזי של ה-שAmerican historical association, יש אלפי אנשים, אבל הגודל לא מתבטא בכמות האנשים שמגיעים לכל הרצאה אלא בכמות ההרצאות. בכל רגע נתון יש בערך 30 הרצאות (זו לא הגזמה, זה בערך המספר) מכל התחומים והסוגים של חקר ההיסטוריה. כל אחד הולך רק להרצאות שמעניינות אותו, כך שבפועל בכל הרצאה יש אולי 20-30 אנשים בקהל במקרה של נושא פופולארי. אפילו לפאנל המרכזי על היסטוריה של נשים, שלכאורה מכסה נושא די גדול, הגיעו כמה עשרות. כך שאין בעיה עקרונית לתת הנדאאוטס, אבל האמת היא שדי נדיר שעושים את זה. זה גורם לאנשים להתעסק עם חתיכות נייר במקום להקשיב להרצאה.
 

מעיןבר

New member
אצלינו זה תלוי במסגרת

בשיעורים - יש את המצגת שעליה ניתן לכתוב ולהוסיף שלל הערות. בימי עיון - לא מקבלים כלום. בכנסים מקבלים חוברת תקצירים.
 
למעלה