זהו, החלטנו, די, אוףףף

[צורית1]

זהו, החלטנו, די, אוףףף ../images/Emo7.gif

שלום לכולם, קודם, כל ברכות על הפורום ובהצלחה למירבי. אז ככה, היום קיבלנו (שלא לאמר שוב...) את התשובה השלילית לטיפול ההפריה. למרות שאנו עושים טיפול בממוצע אחת לשנה - האכזבה היום היתה חזקה מתמיד. לשנינו היתה תחושה טובה בקשר לטיפול זה וכגודל הציפיה - כך היה גודל הנפילה. בטיפולים הקודמים עוד אמרו לנו "מזל טוב - את בהריון!!", ואח"כ באה הנפילה והנפילה שאחריה, אבל עכשיו, אפילו זה לא היה. היום החלטנו, שאנחנו מתחילים "להתקיף" את הנושא מכל הכיוונים - להמשיך בטיפולים, להתחיל סוף-כל-סוף בתהליך האימוץ (אנחנו רשומים כבר 7 שנים בשירות למען הילד) וכמובן - לבדוק את נושא הפונדקאות. אין לכם מושג, עד כמה נרגענו, כאשר ראינו שפתחו פורום בנושא ובעיקר - אין לך מושג - דרדסית מקסימה - עד כמה ההודעות שלך שמחו והרגיעו אותנו והראו לנו שיש פתרון. אז לימים טובים ויפים יותר, לפחות כמו אלה שהיו לנו עד היום ולכם - בהצלחה בפורום החשוב הזה. סופשבוע נעים. צורית

 

[הדרדסית הנשית]

צורית יקרה קודם חיבוק../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אני כל כך מבינ את כאבך אם יכולתי להות פיה ולברך את כל הנשים בהריון טבעי משלהן כל כך כואב לי ממש ממש מבינה אותך מתוקה... אבל אני ממש ממש שמחה שלפחות נמצאה במדינתנו הפתרון למצב הפונדקאות ושעשו אותו חוקי ואני מבטיחה לך שהכל יסתדר ומאחלת לך רק הכי טוב שבעולם ושתמצאי במהרה את הפונדקאית המתאימה לכם... הדרך לא קלה ... אבל הכל יסתדר... ובכייף אני כאן תמיד לחיבוק עידוד ותמיכה אם תרצי עם כל הלב שלך דרדסית

 

[מירבי*]

צורית ..קבלי חיבוק אוהב../images/Emo24.gif

מצטערת נורא על הכשלון..כל כך יודעת כמה זה כואב..כמה יש לנו נטיה לחשוב כל פעם מחדש שהפעם ננצח..וכמה הכשלון מכאיב. אני בטוחה שכשיהיו בידיך כל הפרטים בנוגע לפונדקאות תוכלי לשקול את העניין ברצינות ולעומק, אנחנו פה בשבילך..אתן לך יד ואוביל אותך..יחד איתי..עד האושר הגדול... קחי לך את הזמן הדרוש כדי למצות את הכאב...ואז הסתערי וקבלי החלטה..מנסיוני הארוך אני יודעת שאצלי מה שהיה מנחם אותי הוא העשיה, הידיעה שאני עושה משהו כדי לקדם את המטרה, הידיעה שתיכף זה ייגמר..תיכף יהיה לי תינוק..שלי.. מחבקת אותך יקרה.. מירבי*

 

[צורית1]

איזה אושר גרמתן לי ../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

היי לדרדסית ולמירבי היקרות, אין לכן איזה אושר גרמו לי עכשיו שתי ההודעות שלכן - לראות שיש עם מי לדבר על הנושא, בלי הכאב הכרוך בכך - כל אחד שיש לי לדבר איתו על הנושא בכלל כואב לי שכואב לו - אמא שלי, ההורים של בעלי, האחים והחברים המקסימים שלנו. כאן, בעצם, יש רק מטרה אחרת - להביא ילד עם פונדקאית. מחר אני כבר מתכוונת להתקשר למרכז להורות כדי לקבל יותר מידע ואם אפשר, לקבוע פגישה ולראות לאן מתגלגלים הדברים. בשמחה אני אעדכן אתכן ואת כולם כאן בפורום. המון המון תודה ו-

גדול. שיהיה לכן שבוע מקסים. צורית.

 

[מירבי*]

שבוע טוב צורית, כל כך מזדהה איתך

עם הרצון הזה שלך לא להכאיב ליקירייך, אני עדיין לא התנתקתי מזה. רוצה לתת לך כמה עצות לפני שתתחילי, הרופא שלך מודע למחשבה הזאת שלך? חשוב מאוד שתהיה המלצה שלו לעניין. תני קצת יותר פרטים על הסיבות שהביאו אתכם למחשבה על פונדקאות. נתקדם בצעדים בטוחים.. שבוע טוב מירבי*

 

[צורית1]

מירבי - בוקר טוב ושבוע טוב ../images/Emo13.gif

היי מירבי, הרצון העז לראות מה יצא מהשילוב של שנינו - זה מה שדוחף אותנו יותר לכיוון פונדקאות מאשר לאימוץ. לבעלי יש קצת רתיעה מאימוץ (בעיקר בגלל החשש מהחיפוש אחר האם הביולוגית לאחר פתיחת תיק האימוץ ע"י הילד - חשש, שלדעתי, אין לו בסיס מוצק - הורים טובים יהיו תמיד הורים טובים ואפילו אם הילד ירצה לפתוח את תיק האימוץ - הוא תמיד ירצה להיות איתם). ילד מפונקדאית מאומץ רק ל-9 חודשים, פחות או יותר ואח"כ הוא שלנו - כולו. ייתכן והיינו זקוקים לבשלות הזו, כדי להכיר בעובדה שאנו זקוקים להורות אחרת - פונדקאות או אימוץ ונראה לי שאנו יותר בשלים לפונדקאות מאשר לאימוץ - בפונדקאות אני עוברת תהליך הפריה רגיל (שכבר עברתי) ואולי הסיכוי להריון גדול יותר. בינתיים הרופא שלנו לא יודע על המחשבה, אבל לאחר שאני אקבל את המחזור החודשי אני אתקשר ליחידת ה-IVF ואעדכן אותם לגבי הפונדקאות זה ונראה כיצד הם לוקחים אותנו לכיוון זה. ואולי גם נדבר איתו על תרומת זרע/ביצית. אני צריכה לברר אם תהליך הפריה+החזרה מתבצע בכל יחידת IVF בארץ ומה עושים אם הפונדקאית מאיזור אחר משלנו - אבל באח למרכז להורות יהיו את כל התשובות לכל השאלות שלנו, כאשר ניפגש איתם (עוד לא התקשרתי...). את יודעת, המחשבה שזה כ"כ לא פייר שיש אנשים שמשהו בא להם כ"כ בקלות בעוד אחרים צריכים להשקיע בו כ"כ הרבה כסף - אני מתביישת להודות - זה מרגיז אותי. מצד שני, אני מנחמת את עצמי במחשבה שיש אנשים שצריכים לקחת הרבה הלוואות בשביל לקנות בית, בעוד לנו, בשל שיקולים נכונים שעשינו לפני כמה שנים - נחסך מאתנו מאמץ זה. אני מניחה שנגייס את כל המשפחה (אמא שלי, ההורים של בעלי ואנחנו, כמובן) למאמץ הכספי הזה. ועוד משהו (אני כבר ממש מוציאה פה את הכל ואני מקווה שעוד לא התעייפת לקרוא את ההודעה) - אנחנו זוג שחי ממש טוב אחד עם השני ועם הסביבה. אנחנו מאוד מאושרים, ביחד ולחוד, כי הצלחנו לממש כמה חלומות במהלך החיים שלנו. אולי בגלל זה אנחנו עושים טיפול הפריה אחת לשנה ולא עשינו עד עכשיו שום דבר בנוגע לאימוץ (חוץ מלהרשם ולהפגש פעמיים-שלוש עם העובדת הסוציאלית). פתאום עברו כבר שבע שנים מאז שנרשמנו (סתם נרשמנו - כתעודת ביטוח, מי ידע ש...) ואנחנו, משום מה, לא נעשים צעירים יותר (אני כמובן, מצטטת כאן את כל הדודות הטובות...) ואני חוששת שכמו אחרי כל טיפול, המחזור יגיע, אני אשכח מהסבל, אחזור לחיי יום-יום ואמשיך להנות מהחיים כאילו כלום לא קרה, ושוב תעבור לה עוד שנה ושוב אני לא אהיה צעירה יותר וחוזר חלילה. אני כל-כך לא אוהבת לגעת בכאב (אולי בגלל זה אני חיה טוב עם עצמי ועם כולם) ולכן אני צריכה להכיר אולי בעובדה שדי - זה לא יילך, צריך ללכת על משהו אחר ובפונדקאות יש מעין נחמה שזה יהיה ילד/ילדה/ילדים שלנו, עם הגנים שלנו, הקריזות שלנו והאהבות שלנו. יש לי עוד כל-כך הרבה מה לאמר/לכתוב, אני מקווה שעוד לא נרדמת... בכל מקרה - המון המון תודה על האוזן/העין הקשבת ועל הרצון לקחת אותנו שלב, שלב יד ביד בתהליך. אז שבוע מקסים שיהיה לך . צורית

 

[הדרדסית הנשית]

אז אני מבינה שעלי את כועסת צורית...

זה בסדר לפי דבריך על הפונקאית את נשמעת קצת כועסת לא יודעת למה לכן לא דברת אלי כלל? דרדסית

 

[צורית1]

וואוו - בכלל לא יקירתי, את המלאכית

היי דרדסית יקירה, את המלאכית האמיתית כאן. אני בכלל, בכלל לא כועסת, להיפך - את נותנת לי הרגשה כל-כך טובה - שיש לי עכשיו למה לשאוף ושיהיה לי עם מי להעביר את ה"הריון שלי", כאשר לי תהיה פונדקאית. אני מקווה שלא יהיו לנו שום בעיות בדרך (ז"א - אולי בכלל לא יאשרו לנו... מחשבות כאלה). חוץ מזה, שכחתי שיש את הקוביה הקטנה בצד שמאל למעלה שמהבהבת כשיש לי דואר... ורק לא מזמן ראיתי אותה. תסלחי לי?? סלחת לי?? כבר הודעתי לאמא שלי, עכשיו אנחנו צריכים להודיע להורים של בעלי, לגשת לבנק ולהתחיל עם כל הבירורים וללכת על זה - איזה כיף לי...איזה כיף לנו... בY בY צורית.

 

[מירבי*]

צורית, את רואה את הדברים נכון

כל כך, צריך להגיע לבשלות מסויימת כדי להיכנס לתהליכי הפונדקאות, אני חושבת שעכשיו את מבינה שזה הצעד הבא והצעד הנכון עבורכם. גם אני חושבת כמו בעלך, גם אני סבורה שפונדקאות מקטינה את האפשרות לבעיות עם פתיחת תיק האימוץ וכו´, מה גם שאצלי לפחות יש רצון עז לילד שלנו גנטית. השאלה היא האם הרופא שלך יחשוב שמצית את כל האפשרויות הטיפוליות וכעת יש מקום לפונדקאות, ללא המלצה מפורשת מרופא מטפל אי אפשר להתקדם, כמה הפריות עשיתם? איפה אתם מטופלים? כתבי קצת יותר פרטים ונוכל להתקדם. יום נעים יקירה.. מירבי*