הערות לגבי זיהוי התמונה
הרעיון נחמד ויפה. עם זאת, כדאי לברר כמה פרטים לפני שנכריז עליו כנכון ודאית: 1. ברקע התמונה מארכיון מוזיאון הרכבת הראה סמפור בעל שתי זרועות הפונה לכיווננו. בשרטוט של תחנת כפר ג'יניס משנת 1943 שמצא בארכיון מוזיאון הרכבת (מספר E/95/15) מופיעים בתחנה שני סמפורים בלבד, ושניהם סמפורי כניסה (בכניסה החיצונית לתחנה, פונים החוצה) ולא סמפורי אתנעה (שנותנים לרכבת אישור לצאת מהתחנה, ולכן פונים לתוכה). 2. התמונה הקטנה מארכיון התצלומים הלאומי מוכיחה מה שהנחתי לגבי התמונה מארכיון מוזיאון הרכבת - החיילים, האזרחים והמשאיות עומדים כולם על רציף מוגבה ביחס למסילה. אמנם זה לא רציף בגובה שאנו מכירים היום, אבל אפשר בהחלט לראות כמה הוא מקל על החיילים לעלות על הקרון הארגזי המשוריין, משימה לא קלה מגובה הקרקע (מנסיון). באותו שרטוט הנ"ל לא מופיע שום סימן לרציף כזה, למרות שבשרטוטים אחרים של תחנות מאותה סדרה יש סימון לרציפים כאלו. 3. אם הרכבת היא לכיוון ירושלים הרי שהקטר נמצא בקצה הדרומי שלה, ולכן התמונה צולמה לכיוון דרום. האם באמת יש כאלו הרים בכיוון דרום? וגם אם כן, לפי השרטוט הנ"ל, הקו הראשי הישר עבר באמצע התחנה, כשמשני צדדיו קווים, שלוחות ועקלתונים ששירתו את הקווים לבית נבאללה ולתל ליטוינסקי (תל השומר), כאשר הרווח הגדול יותר, שיאפשר כזה רציף רחב, נמצא דווקא בצד המערבי (כלומר הפוך מהתמונה, אם נניח שהרכבת עומדת על הקו הראשי ושהקטר נמצא בקצה הדרומי שלה). (( ברור לי שרבים הסיכויים שהיו שינויים משמעותיים במתווה התחנה בין 1943 ל-1949, אבל עד שנמצא נתונים על השינויים האלו שמסבירים את העניין, אזי נתקשה לקבל את הזיהוי המאוד נוח הזה כמוחלט, או לפחות כנכון בסבירות גבוהה ))
הערות לגבי זיהוי התמונה
הרעיון נחמד ויפה. עם זאת, כדאי לברר כמה פרטים לפני שנכריז עליו כנכון ודאית: 1. ברקע התמונה מארכיון מוזיאון הרכבת הראה סמפור בעל שתי זרועות הפונה לכיווננו. בשרטוט של תחנת כפר ג'יניס משנת 1943 שמצא בארכיון מוזיאון הרכבת (מספר E/95/15) מופיעים בתחנה שני סמפורים בלבד, ושניהם סמפורי כניסה (בכניסה החיצונית לתחנה, פונים החוצה) ולא סמפורי אתנעה (שנותנים לרכבת אישור לצאת מהתחנה, ולכן פונים לתוכה). 2. התמונה הקטנה מארכיון התצלומים הלאומי מוכיחה מה שהנחתי לגבי התמונה מארכיון מוזיאון הרכבת - החיילים, האזרחים והמשאיות עומדים כולם על רציף מוגבה ביחס למסילה. אמנם זה לא רציף בגובה שאנו מכירים היום, אבל אפשר בהחלט לראות כמה הוא מקל על החיילים לעלות על הקרון הארגזי המשוריין, משימה לא קלה מגובה הקרקע (מנסיון). באותו שרטוט הנ"ל לא מופיע שום סימן לרציף כזה, למרות שבשרטוטים אחרים של תחנות מאותה סדרה יש סימון לרציפים כאלו. 3. אם הרכבת היא לכיוון ירושלים הרי שהקטר נמצא בקצה הדרומי שלה, ולכן התמונה צולמה לכיוון דרום. האם באמת יש כאלו הרים בכיוון דרום? וגם אם כן, לפי השרטוט הנ"ל, הקו הראשי הישר עבר באמצע התחנה, כשמשני צדדיו קווים, שלוחות ועקלתונים ששירתו את הקווים לבית נבאללה ולתל ליטוינסקי (תל השומר), כאשר הרווח הגדול יותר, שיאפשר כזה רציף רחב, נמצא דווקא בצד המערבי (כלומר הפוך מהתמונה, אם נניח שהרכבת עומדת על הקו הראשי ושהקטר נמצא בקצה הדרומי שלה). (( ברור לי שרבים הסיכויים שהיו שינויים משמעותיים במתווה התחנה בין 1943 ל-1949, אבל עד שנמצא נתונים על השינויים האלו שמסבירים את העניין, אזי נתקשה לקבל את הזיהוי המאוד נוח הזה כמוחלט, או לפחות כנכון בסבירות גבוהה ))
