זקוקה למעט עזרה ממכם

[עטררר]

זקוקה למעט עזרה ממכם../images/Emo13.gif

השנה התחלתי כיתה י''א הכל שונה עברנו בניין והמון דברים חדשים, הכל משתנה. הגעתי לכאן כי אני כל כך רוצה להרגיש טוב בעצם זאת כל המטרה לא רוצה להמשיך להרגיש שאני מפסידה משהו כמו שאמרתי, השנה לא באה לי בטוב ! קשרים חדשים נפתחים אך אחרים כבר לא באים לידי ביטוי, רציני איבדתי כל כך הרבה חברים

לא יודעת איך זה קרה ואני מרגישה שאני נחנקת אך עם זאת רק רוצה להגיד תודה על מה שיש, רוצה להתמודד !ולהנות ממה שכן יש לי, ולהעריך זאת ! רוצה להנות, אבל לא יכולה פשוט להגיד תודה על מה שיש..ותאמינו לי שיש על מה.. למה למה אני לא מצליחה?! אולי זה בגלל שאני שואפת לשלמות? אני רוצה להיות יותר פתוחה, להתחיל מחדש בגישה חדשה.. למרות שקשה ולמרות שאני סנובית רוב הזמן, אני רוצה להתאמץ פשוט להתאמץ תעזרו לי בבקשה עטר.

 

[hilabarak]

ראשית אל תתרגשי יותר מידי, זה טבעם של החיים

יש תקופות טובות ויש תקופות רעות.ככל שעושים יותר 'דרמה' מהתקופות הרעות הן נמשכות יותר וכואבות יותר. שנית אל תחפשי 'אושר' תחפשי לחיות. מי שמחפש 'אושר' בכל פעם שיהיה לו רע, ירגיש כאב אדיר ואובדן (כי הוא לא מאושר כרגע). מי שמחפש לחיות, יודע ליהנות בתקופות היפות, ולחשוק שיניים ברעות, ככה הטובות מתארכות והרעות מצטמצמות. ומצבו הרבה יותר טוב מזה שמחפש אחרי האשור, ורודף אחרי תקופות טובות (ואז הן בורחות לו) ובורח ומהרעות (ואז הן רודפות אחריו).

 

[עטררר]

עוד עזרה ממישהו.........?

אה ותודה רבה עזרת לי מאוד !

 

[hilabarak]

בבקשה, מכיוון שנתקענו בינתיים לבד

את יכולה להמשיך לתאר, אולי נוכל לרדת לעומק של דברים ולהמשיך לעזור. עולם הרגש לא שונה בהרבה מעולם הלימודים, תלמיד שיודע קצת נותנן תשובה קצרה וכללית (ציון יחסית נמוך), תלמיד שמבין את החומר היטב פותר בצורה יסודית (ציון גבוה). ציונים גבוהים בעולם הרגש = הרגשת שלמות ושלווה. ציונים נמוכים בעולם הרגש = בדרך כלל כאב כזה או אחר.

 

[עטררר]

אוקיי...

חח אני אנסה לספר את מה שעובר עליי בצורה קצת יותר מפורטת.. אם לאמר את האמת...אני חושבת שאני מפסידה משהו בגלל שאלה אמורות להיות ה-שנתיים הכי מאושרות בחיי...גיל הנעורים וכו'.. אבל זה מה שקורה: (ואני לא רוצה להעביר את השנתיים שאמורות להיות " התקופה הכי טובה בחיים "... ככה!) השנה מאכזבים אותי כמה דברים. קודםם כל הציונים האיומים שלי, לא מצליחה השנה לקבל ציון עובר אפילו במבחן אחד!!!וזה עושה לי ממש רע אני כל כך לא רוצה להשלים בגרויות אחרי זה, ושנה שעברה הייתי ממש בסדר!פשוט השנה אין לי שום אנרגיות זה יותר קשה!!אני מעדיפה לישון מאשר ללמוד... ושנית כל העובדה שאני לא מדברת עם מספיק בנים לפי דעתי ואין לי ידידים כמעט בכלל...זה מפריע לי..בגלל שאני מרגישה שזה משאיר אותי בילדותיות מסויימת, זוהי דעתי. מה לעשות הבנים בשכבה שלנו נורא לא מתייחסים בכלל אל הבנות שהם לא הכי מקובלות, אני יודעת שזה נשמע ילדותי אבל ככה זה. האמת היא שגם להן הם לא מתייחסים משהו! פשוט לא בני אדם טובים..רדודים...וכל אחד שם חושב שהוא איזה משהו! אבל מה לעשות..זה מפריע לי ובנוסף אני חושבת שאין לי מספיק חברות! בכיתה אין לי בכלל מספיק חברות כי יש ליי רק 3 טובות...ועוד 4 שהן גם חברות שלי אבל אני לא מסתובבת איתן בזמן ההפסקות איבדתי כל כך הרבה חברות שלי השנה, בכלל לא יודעת איך זה קרה..ויש הרגשה כאילו אני נורא מנותקת. איבדתי את 2 החברות הכי טובות בעולם!! לא יודעת איך...זה פשוט קרה. וזה עושה לי כל כך רע ואני לא יודעת איך לשנות את המצב. אני רוצה להיות מאושרת !שיהיה לי טוב, לשמוח במה שיש לי.. כן להסתכל על חצי הכוס המלאה אבל אני לא מצליחה! כי מה לעשות..אני כזאת.. פסימית !לא מסתפקת במה שיש, עד שלא יהיה לי טוב לא יהיה לי טוב, ולא יעזור. אני ממש לא רוצה להתעסק ב...זה!!!השנתיים הקרובות...

 

[ארצינו הקטנטונת1]

לא יודעת מה לעשות?!

התחושה שלך מוכרת ומובנת, ואני לא יודעת אם זה מנחם או לא, אבל את לא היחידה בצרותייך. כולם עוברים תקופות בחיים. אבל אני לא מסכימה עם זה שאת לא יודעת מה לעשות, אני חושבת שאת יודעת מה לעשות, את פשוט לא מקדישה את הזמן ואת המאמץ לחשוב על זה.. (כמו שקורה לכולנו, כאשר אנו נתקלים בצרה, אבל עייפים מכדי לטפל בה). בואי ניקח לדוגמא את עניין הציונים, שבי עם עצמך חצי שעה, קחי דף ועט, ותחשבי למה בעצם את לא מקבלת ציונים טובים: חוסר הקשבה? לא לומדת לפני המבחן? לא מכינה ש.ב.? אולי את צריכה קצת שיעורים פרטיים? אני חושבת שתנתחי את זה קצת, ותחשבי על פתרון, לא בומבסטי (כמו עכשיו אני אלמד יומיים רצופים לפני כל מבחן), אלא על משהו ריאלי, מתאים לך, שיפתור את הבעיה. אין לך מספיק חברות? למה? אולי 3 4 זה מספיק לך? אולי את באמת צריכה יותר? אולי כדאי לנסות להתחבר לעוד בנות? אולי דווקא בנות ממקום אחר? תחשבי, לדעתי עדיף גם לכתוב, תנתחי, איזה חברות את רוצה, מה אפשר לעשות למען זה, מה מפריע, מה יקדם זה אולי נשמע ארוך, קשה ומסורבל, אבל למעשה זה פשוט, כי אדם מכיר את עצמו, ויודע למה הוא כן או לא מצליח. תקדישי לזה שעה, שעתיים, ואז נדבר שוב....

 

[עטררר]

אבל זאת בידיוק הבעיה!!

שאני כן מכירה את עצמי פלוס מינוס, כן יושבת שעות ומנתחת..חושבת אמנם אף פעם לא חשבתי לגמרה איך לקדם את עצמי...ואיך לשפר את מצבי אבל תמיד חשבתי על הדברים שקורים לי ועוברים עליי ותמיד ניתחתי את המצבים וכמעט תמיד אני מבינה בסופו של דבר למה הדברים קורים, וזוהי בידיוק הבעיה!!! שלמרות שאני מעבירה שעות על גבי שעות בניתוחים ומחשבות על המצב שלי, אני עדיין לא מצליחה לשנות את המצב... זה בדיוק הבלבול שלי, מה עוד אני יכולה לעשות?

 

[ארצינו הקטנטונת1]

אז זה בדיוק הבעיה.

אז זהו, שלנתח את העבר, ולחשוב למה כל דבר קרה, לא יעזור, תחשבי מהיום, מהרגע הזה והלאה מה את עושה בשביל לשפר את המצב. תחשבי לדוגמא על אדם שעשה משהו רע, מה יותר יעזור לו לחשוב ולנתח מה שעשה, וליפול לבלי סוף רגשות אשם, או לחשוב איך להשתפר מפה והלאה, מה הוא כן יכול לתקן. אמנם אצלך המצב שונה, אבל עדיין שקיעה בניתוחים על העבר, לא עוזרת אף פעם. אל תחשבי על המצב שלך עכשיו, חשבי מה את רוצה שיהיה ואיך את משנה את זה.(אם אפשר, כי כמו שאמר לך hilaBarak, זה מן תקופה כזו, לא הכל אמור להסתדר בכיתה יב, יש דברים שפשוט צריך לתת להם זמן).

 

[hilabarak]

יופי, את יורדת לעומק וזו בדיוק הדרך לפתרון

נתחיל מכמה דברים בסיסיים : 1. התקופה הזו בחייך, איננה אמורה להיות התקופה הכי טובה. אצל אחוזים משעמותיים באוכלוסיה היא התקופה הכי מחורבנת כולל אצלי ואצל רבים מחבריי (גם פסיכולוגים עם הרבה ניסיון טוענים ככה, למשל ורדה רזיאל ז'קונט). את אדם מודע לעצמו (כמוני וכמו רבים אחרי) ובשבילך זו תקופת מעבר מילדות לבגרות. מצד אחד את כבר לא ילדה ונדרשת להתמודד עם קשיים, מצד שני אין לך שום ניסיון חיים כמו זה שלי למשל עכשיו יש מולך. יש אנשים שלא מתבגרים אף פעם כי אין להם מודעות, ולכן בשבילם זו התקופה הכי טובה (אבל יהיו להם חים מחורבנים). את אדן מודע שילמד את החיים ויתגר, ולכן תחילת הדרך היא הכי קשה. בדיוק כמו אדם שמתחיל מסע ואין לו כושר ויכולות, באמצע המסע הוא כבר צובר כושר ויכולת ויותר קל לו. המלצה שלי בעניין הזה היא כזאת : א. תנשמי עמוק ותנסי לעבור את התקופה במינימום חרא, ולא להעצים אותה. ב. בשום אופן אל תגדילי בציפיות, זו לא התקופה שאמורה להיות הכי יפה, אלא הכי מחורבנת (את השיחה הזו יכולתי לעשות עם הרבה בני נוער). 2. לנושא החברים - לכולנו יש 2 או 3 הכי טובים. כנראה שאת אדם יחסית שדורש מהחיים, ואין לו מה לחפש 'להקות' כמו שהרבה מתבגרים אוהבים. את רוצה את ה2 או 3 חברות הקרובות וזה בסדר גמור. כך יהיה כל חייך, אז פשוט התחלת מוקדם. 3. בנושא בנים - יש מתבשלים מוקדם ויש מתבשלים מאוחר. בישראל ידוע שמתבשלים מאוחר. לא יקרה כלום אם בצבא תמצאי מישהו שיהיה לך קל ונעים וטוב איתו, לא חייבים מעכשיו. ותסם נתון- כל החברים שלי שהתחילו מאוחר נשואים עד היום בכיף, כל אלו שהחלו מוקדם, או שלא נשואים או שיש להם בעיות בזוגיות. לא תמיד טוב להתחיל מוקדם את מערכות היחסים, דוקא לפעמים הניסיון פוגע כי עוברים מבן זוג לבן זוג ואת האהבה מחליף ה'חיפוש'. 4. נושא לימודים - בעיני זה נושא רגשי, אם יש פחדים ולחצים קשה מאוד להצליח בלימודים. אולי כדאי שתבקשי מהורייך לממן לך ייעוץ למספר פגישות, עם איש מקצוע שיוכל לאתר איתך מדוע את כל כך מוטרדת שאינך יכולה ללמוד. 5. נושא פסימיזם ושאיפה לשלמות - שייך לסעיף הקודם וקשור קשר ישיר לחרדות (פסימיזם קשור לשאיפה למושלמות קשור לפחד). אם את רוצה לטפל בעניין ברצינות נדרש לדעתי איש מקצוע שינתח איתך את העולם הרגשי שלך.

 

[עטררר]

תודה רבה מאוד עזרת לי!!

אני חושבת שאשמע לעצתך הראשונה פשוט ומעכשיו אחפש רק לחיות, לא יותר מזה! אבל לחיות, לא להתקיים! כלומר...אף פעם לא להשאר תקועה בבית, תמיד לצאת, להיות בעיניינים, ולחפש דרך לשפר את המצב ולא להכניס את עצמי יותר ויותר להיות שקועה בדיכאון. לא ארדוף אחרי האושר, אני יודעת שהוא יגיע.. תודה רבה!!!..