זקוקה לעזרה - אני ממש אובדת עצות

thegreengirl

New member
זקוקה לעזרה - אני ממש אובדת עצות

שלום לכולם, הילד שלי בן 3, ילד יפהפה ומקסים.
אובחן לו עיכוב בהתפתחות השפה שהוגדר כבינוני, כיום הוא מדבר ממש טוב, אך פחות מבני גילו. יש לילד שלי בעיה של "קריזות" (כדברי הגננת...) הוא מתקשה במעברים מפעילות לפעילות, הוא ממש מתעצבן, בוכה וצורח כשמבקשים ממנו לעזוב בובה או משחק וכו'. ההתנהגות הזו מוכרת לי מהבית, כשהוא מחליט משהו, אז מאד קשה להוציא אותו מזה... היינו בחופשה ארוכה ולאחר שחזרנו הוא ממש לא רוצה ללכת לגן, ובוכה כל בוקר, הגננת מתקשרת אליי כמעט כל יום, ואומרת שהוא ממש מתקשה ושהיא לא יודעת איך לעזור לו. היא גם מציינת שהוא "בעולם משל עצמו" ו"לא איתם". (לא כל יום, מידי פעם). חשוב לי לציין שהוא ילד חברותי, נהנה מחברתם של ילדים בגילו, אוהב חיבוקים ונשיקות ויוזם משחק ופעילויות משותפות. הוא אוהב אנשים, חייכן, מאושר וחביב אל כולם. אני פשוט לא יודעת מה לעשות, זה לא שהבעיה היא רק בגן, אני מכירה את הבעיה מהבית, אבל מצליחה איכשהו בדרכים עקלקלות להוציא אותו מהאטרף. היינו במרכז להתפתחות הילד שלא נתנו מענה הולם בגלל תורים רחוקים וכו'. אני מרגישה לבד, אמא לילד ראשון ללא יכולת והכוונה מה לעשות. אשמח לכל עזרה - ותודה לאלו שהגיעו עד הלום...
 

john111

New member
חסרה אינפורמציה

מתי הוא מתרגז? מה קורה לו כשהוא מתרגז? איך הוא מתנהג? האם יש ג'סטות שחוזרות על עצמן כשהוא מתרגז (רוקע ידים, רגלים וכו') איך התגובה שלכם למצב? האם אבא ברקע? מתי התחילו הבעיות בגן? איך הפרידות בבוקר והלקיחה בצוהרים? מה זה אומר "עולם משל עצמו"? האם הגננת הסבירה או נתנה דוגמאות? ניסיתי להרכיב תמונה של הילד מהתיאור שמסרת ולא הצלחתי. זה אומר לי לפחות שהתיאור חסר. לגבי התור בהתפתחות הילד- כשמרגישים שיש בעיה - מתקשרים ולוחצים ולוחצים עד שמקבלים תור קרוב/תור שמישהו ביטל ברגע האחרון.
 

thegreengirl

New member
תודה ג'ון,

תודה רבה על התגובה. הפרידות בבוקר קשות - הוא אומר שהוא לא רוצה להגיע לגן. בפירוש. הלקיחה - הוא נראה רגוע, מזנק עליי ומייד אומר "ללכת". הקושי התגבר מאד לאחר שחזרנו משהות של שבועיים בחו"ל. לחצתי היום במרכז להתפתחות הילד ואני ממש מקווה שזה יעזור.
 

john111

New member
כדאי לפנות לעזרת הגננת

גננת אמורה לעזור בתווך בינך לבינו במצבים הללו, ולעזור במעבר שהוא קשה לכל הילדים ויש ילדים שקשה להם יותר. הכי טוב זה לקבוע עם הגננת בזמן נוח ללא הילד בלי לחץ של זמן (זה יהיה קשה יותר בגן ציבורי אבל נסי בכל זאת) ולבקש ממנה תיאור מדויק ולפנות לעזרתה גם במעקב אחריו במהלך היום יום. חשוב שתשמע תיאור שלך את הילד (עם עוד לא שמעה) כדי שלא תתיג אותו ככזה או אחר, אלא תעזרי לה להבין שיש כרגע קושי זמני ואת זקוקה לתיווך שלה ולעזרה שלה. יכול להיות שאכן כמו שהציעו כאן, קשה לו לתקשר עם שאר הילדים, יכול להיות שהוא נשאר קצת בצד בגלל השהות בחו"ל, ברור שיש קושי בגן, ועד שהקושי הזה לא יפתר הבעיה תשאר. בגלל זה יתכן והוא מוצא את עצמו לבד, מה שמוסיף לרצון שלו לא להגיע לגן. איחור שפתי הוא דבר שכיח יחסית וקים אצל הרבה ילדים ובדרך כלל לא מעיד על בעיה והפער נסגר במהלך הזמן. ללא כל קשר כדאי להתחיל לעבוד איתו על מעברים בבית, ללמד אותו דרכים להרגיע את עצמו כשהוא כל כך עצבני (נסי לעשות איתו תרגיל שבו הוא מכווץ מכווץ את כל הגוף חזק חזק ואז משחרר את יכולה לקרוא לתרגיל הזה תרגיל הספוג או כל שם אחר שתמצאי - מאוד משחרר ומרגיע ילדים גם בגיל יחסית קטן). צריך לעזור לו ללמוד להגיב טוב יותר למצבים בהם הרצונות שלו לא מתממשים (השאלה היא מה אתם עשיתם עד היום). לסיום- יש תקופות כאלו בחיים של ילד (הרבה פעמים הן נובעות משינוי בסביבה - הריון, מתח, דאגות כלכליות של ההורים, מעברי דירות וכו') ווהילד "מדבר" את הקושי בשפה שלו.
 

thegreengirl

New member
נכנסתי לעדכן...

ביומיים האחרונים עשינו ניסוי: הוספנו לו עוד שעתיים שינה ביממה, הולך לישון שעה קודם בצהריים ושה קודם בערב - וזה בינתיים עושה פלאים (טפו-טפו)
 
שני דברים עולים לי בראש ...

קודם כל לגבי עיכוב שפתי - גם בני (בן שלוש היום !) קצת מעוכב. לא איבחנו את זה רישמית כי זה לא חשוב לי, אבל הוא בהחלט מדבר פחות טוב משמעותית מרוב בני גילו ועד לאחרונה זה גרם להמון תסכול ובכי וקשיים מצדו. כך שיש קשר. דבר שני- אני לא חושבת שצריך לצפות מבני שלוש לשתף פעולה בצורה מלאה במעברים מהסוג שתיארת. יש כאלה שאין להם בעיה, אבל לרבים יש ואני חושבת שצריך להמעיט במעברים ושלא יהיו דרמטיים וחדים מדי. כשהוא עסוק במשהו שמעניין אותו ומשמח אותו, לא בא לו להפסיק כי "צריך". אפשר להאשים אותו ?? אני אישית מאוד אוהבת את הרעיון של "הגן הזורם", חוץ מזה בגיל הזה גננת אמורה לדעת לגרות אותם לרצות לעבור פעילות מתוך ענין וסקרנות . אפשר לשאול למה הגעתם לצורך באבחון ? הילד שלך נשמע לי ממש נורמלי
 

gabriellalla

New member
קשה לתת עצות ככה על גבי הפורום

במיוחד כשאנו לא רואים את התמונה השלמה, אבל ממה שכתבת ומההיכרות שלי את הנושא נשמע שאולי הוא חווה תסכולים מסויימים בשל העיכוב השפתי, לפעמים ילדים עם עיכוב כזה מתקשים גם בתחומים אחרים, למשל התחום הריגשי. לא סיפרת אם אתם בטיפול כלשהו או מקבלים איזשהו יעוץ (אולי המצב אינו כזה שדורש התערבות מקצועית) אבל בכל מקרה, אני אישית מאמינה שעם הרבה עבודה מצד כל מי שמטפל בו (אתם, גננת) תראו שיפור, אבל צריך להאזר בסבלנות ולהבין שזה תהליך
. יכולה רק לספר לך על ילד עם עיכוב שפתי שהיה אצלי בגן בשנה שעברה שפשוט עבר מהפך לאורך השנה, ואני מייחסת את זה לעבודה המשותפת של ההורים שלו, המטפלת הריגשית שהייתה לו והנכונות שלנו כצוות לעבוד איתם. וחוץ מזה, היי בטוחה שהרבה ילדים בגיל הזה חווים "קריזות" גם ללא כל עיכוב התפתחותי
בהצלחה לכם
 
יש לך אפשרות לטיפול פרטי?

כי נשמע שזה יוכל ממש לעזור. באמת השירות הציבורי בעייתי בדברים האלה בגלל שאין מספיק תורים.
 
אפשר שאלה?

מה את עושה בבית כדי "להוציא אותו"? למה בעצם אי אפשר לתת לו להמשיך במה שהוא נהנה לעשות? ועוד משהו, אולי הגן הזה לא מתאים לו? אולי משהו ברוח קצת יותר פתוחה וזורמת יהיה יותר מתאים? או אם בנתיים אין ברירה אולי הגננת צריכה קצת הדרכה והכוונה ממך או מישהו מקצועי? ואני ממשיכה עם המחשבות שזורמות...אולי המפתח להתמודדות עם כל הדבר הזה הוא קודם כל להתיחס אליו כאל משבר זמני כתוצאה מהשינויים (טיסה לחו"ל, חופשה ועכשיו חזרה ארצה והסתגלות מחדש לגן)
 

thegreengirl

New member
יוצא מוקדם ו...

קודם כל - אוכל. הוא חוזר, מסתבר די רעב גם אחרי ארוחת הצהריים בגן. הולך לישון קם - ומתחילים פעילות עם חברים וחוגים אחה"צ. בינתיים נראה שזה עושה לו ממש טוב
 
למעלה