זקוקה לעצה מאימהות לשניים (לא תאומים)

[מתלבטת הרבה זמן]

זקוקה לעצה מאימהות לשניים (לא תאומים)

היי
ילדתי לפני כחודש בת. יש בבית בן כמעט 5
מאז הלידה הילד השתנה. מחרפן אותי בכל דרך אפשרית.
ציפיתי לזה אומנם, אבל לא חשבתי שהוא ישתנה גם בגן.
כמעט בכל בוקר הגננת מספרת לי על תקרית אחרת שהיה ביום האתמול.
פעם הוא מרביץ, פעם מקלל, פעם משתולל, משקר, רץ, מפריע ועוד...
אני מנהלת איתו הרבה שיחות על זה וזה לא מועיל.
עם התינוקת הוא אחלה ועושה רושם שאוהב ומתלהב. אבל עם שאר העולם ובמיוחד איתי הוא בקצר.
אני נושמת עמוק, מוותרת או מבליגה איפה שנראה פחות חשוב וקריטי, אבל יש מקרים ומעשים שלא מקובלים עלי ואני לא שותקת עליהם. ודווקא פה הוא קולט את זה ועושה דווקא ועוד ועוד.
אני משתדלת שיהיה לנו זמן לבד אחת עם השני ומשתדלת לעשות דברים שהוא אוהב ומבקש אבל גם זמני מוגהל כי אני על הנקה מלאה.
הילד פשוט השתנה לי
ידוע לי שזה קטע של צומי, אבל איך מתמודדים עם זה?
עד לפני חודש הוא היה קצת שובב. היום הוא הטרבלמייקר של הגן. גם אני מפחדת שיתייגו אותו ככזה ושיאשימו אותו בכל התנהגות לא בסדר של אחרים ויגידו שהוא זה שמשפיע לרעה.
הוא לא אלים ולא מקלל ומאוד מנומס בד"כ.
איך מחזירים את זה?
האם ללכת לאיזו הדרכת הורים או להמתין שהוא יירגע?
העיקר הייתי באשליות שאצלנו זה יעבור חלק...

 

[אמאנחל]

הי,
&nbsp
זה גיל כזה שזה קורה, גם בלי שיש אח חדש בסביבה. כדאי לזכור שזה גל וזה עובר.
&nbsp
התאוריה שלי היא שזה קורה כשיש שלב בהתפתחות, והילד פתאום מרגיש גדול יותר ועצמאי יותר. מצד אחד הוא מרגיש גדול, אבל לא יודע מה הגבולות החדשים המתאימים, מצד שני הוא מפחד לא להיות יותר "הקטן". זה מכניס אותו ל"בלבלה" של בדיקת גבולות.
מנסיוני צריך לפעול בו זמנית בשני הכיוונים: לתת כמה שיותר תשומת לב, כמה שיותר חיבוקים ונשיקות, להגיד לו שגם כשהוא גדל הוא תמיד הילד הקטן והאהוב שלך. למצוא את הדברים שהוא עושה ושאת יכולה לשבח אותו עליהם. בכל פעם שהוא מביא לך חיתול עבור הקטן, בכל פעם שהוא אוכל יפה עם סכין ומזלג, בכל פעם שהוא מתלבש לבד או מצחצח שיניים לבד או כל דבר שהוא עושה לבד. מקפל כביסה או מה שלא יהיה. להחמיא ולהתפעל. וללמד אותו לעשות דברים חדשים שעוזרים לך. להכניס ולהוציא מהמדיח? מה שמתאים לשלב ההתפתחותי. לשיר לו, לספר סיפורים. כשאת מקלחת אותו תדגישי שזה הזמן שלכם ביחד רק את והוא. ולא להרגיש רגשות אשמה. מה שיש לך לתת לו - זה מספיק טוב.
&nbsp
ובצד שני לשים גבולות ברורים: אלימות היא אסורה, קללות הן אסורות. את אל תדאגי להתנהגות בגן, תשאירי את זה לגננת. אבל את תשימי גבולות ברורים אצלך בבית וכשאתם בגן המשחקים. אין צורך בשיחות הסבר, הוא כבר הבין מזמן. אבל התגובות שלך בזמן אמת הן החשובות.
&nbsp
אם את מרגישה שזה למעלה מכוחותיך אז תפני להדרכה, למה לא?

 

[מרגנית2]

מזל טוב!!

וכן זה תמיד כאוס כשמביאים תינוק הביתה. במיוחד כשיש אח גדול.
תני לעצמך קצת זמן להתאושש מהלידה וגם לילד להתרגל למצב. לא הייתי מתחילה בטיפולים או שיחות כעת. כולם צריכים להתרגל למצב החדש.
אצלי היה ארוע דומה של אלימות בגן ומכות וקללות כאשר עברנו שלושתנו תאונת דרכים. הילד נכנס להיפר. זה לקח כמה חודשים אבל עבר ונעלם. הגננת מאד עזרה לו להרגע.
נדמה לי שאת ירושלמית? אשמח לדבר בטלפון אם תרצי.