חבל שהמערכת סלחנית לאלימות נפשית ותלונות שווא
מצד אימהות משמורניות. ערב טוב ושבת שלום לכולם! תחילה, ברכותיי לפתיחתו של הפורום הכל כך חשוב הזה. מאחל לפורום הצלחה, ולא פחות - גם לחברים שייכנסו לפורום וישתפו את כולם בעולמם האישי. למרבה הצער, המערכת נוטה להיות מאוד סלחנית לאלימות נפשית, תלונות שווא, הפרות הסדרי ראיה, ואף נסיונות ל"תפירת תיקים", אם בטענה של תקיפה פיזית של האב ואם בנסיונות מסריחים לא פחות, "לתפור תיק" עם רמיזות שווא בוטות ובזויות של "פגיעה מינית", כשאלו נעשות מצד אמהות שאינן בוחלות בשום אמצעי, כולל שימוש ציני ונבזי בילדים ככלי "לגיטימי" במאבקן בגרוש, ובלי להביןאת הנזק העצום שהן גורמות לילדים תוך כדי המאבק. לא רק מקרים כמו ה"אמא" המתעללת מבית שמש או מירושלים הם מקרים המצדיקים התערבות והרחקת הילדים מ"אמא". לצערי, אני (וגם בנותיי היקרות) חווים זאת במשך קרוב לשנה, כשהילדות, בשלב זה, נמצאות במשמורתה של זו המכונה משום מה "אמא" לבנותיי, המתגוררת יחד עם אימה, וביחד הן בוחשות ורוחשות כל היום, עושות אין סוף שטיפות מח לבנות, מסיתות, ורוקחות את כל מרקחות הרעל האפשריות כדי להביא לנתק ביני לבין בנותיי. רק שהמערכת ממשיכה להתייחס אליהן בסלחנות ובכפפות של משי. רק לשם ההמחשה, הנה סיפור (לצערי, אחד מיני רבים) בדבר מעלליה של "אם השנה". מי שרוצה, מוזמן כמובן להציץ ברשומות נוספות שפרסמתי בבלוג, ולהתרשם, על קצה המזלג, מהמציאות עימה אני ובנותיי מתמודדים מזה קרוב לשנה. מדובר בחלק בטל בשישים מכל שמתרחש, ומובא כאן לשם ההמחשה בלבד. שבת שלום לכולם!
מצד אימהות משמורניות. ערב טוב ושבת שלום לכולם! תחילה, ברכותיי לפתיחתו של הפורום הכל כך חשוב הזה. מאחל לפורום הצלחה, ולא פחות - גם לחברים שייכנסו לפורום וישתפו את כולם בעולמם האישי. למרבה הצער, המערכת נוטה להיות מאוד סלחנית לאלימות נפשית, תלונות שווא, הפרות הסדרי ראיה, ואף נסיונות ל"תפירת תיקים", אם בטענה של תקיפה פיזית של האב ואם בנסיונות מסריחים לא פחות, "לתפור תיק" עם רמיזות שווא בוטות ובזויות של "פגיעה מינית", כשאלו נעשות מצד אמהות שאינן בוחלות בשום אמצעי, כולל שימוש ציני ונבזי בילדים ככלי "לגיטימי" במאבקן בגרוש, ובלי להביןאת הנזק העצום שהן גורמות לילדים תוך כדי המאבק. לא רק מקרים כמו ה"אמא" המתעללת מבית שמש או מירושלים הם מקרים המצדיקים התערבות והרחקת הילדים מ"אמא". לצערי, אני (וגם בנותיי היקרות) חווים זאת במשך קרוב לשנה, כשהילדות, בשלב זה, נמצאות במשמורתה של זו המכונה משום מה "אמא" לבנותיי, המתגוררת יחד עם אימה, וביחד הן בוחשות ורוחשות כל היום, עושות אין סוף שטיפות מח לבנות, מסיתות, ורוקחות את כל מרקחות הרעל האפשריות כדי להביא לנתק ביני לבין בנותיי. רק שהמערכת ממשיכה להתייחס אליהן בסלחנות ובכפפות של משי. רק לשם ההמחשה, הנה סיפור (לצערי, אחד מיני רבים) בדבר מעלליה של "אם השנה". מי שרוצה, מוזמן כמובן להציץ ברשומות נוספות שפרסמתי בבלוג, ולהתרשם, על קצה המזלג, מהמציאות עימה אני ובנותיי מתמודדים מזה קרוב לשנה. מדובר בחלק בטל בשישים מכל שמתרחש, ומובא כאן לשם ההמחשה בלבד. שבת שלום לכולם!