חברה שלי גרמה לי לבכות עכשיו
לפני כמה דקות דיברתי עם חברה שלי בטלפון .
זאת חברה שאני בקשר כבר חצי שנה בקשר יומיומי ויוצאת איתה על בסיס קבוע .
בגדול אני מאוד אוהבת את האופי שלה , שהוא קיצוני משלי. בעוד שאני בן אדם מופנם שלא מרבה לדבר (ואם כן אז רק שטויות ) אז היא שונה ממני . יש לה כבוד עצמי ואם מעליבים אותה היא יודעת לפתוח את הפה . מצד שני היא בן אדם שמתעצבן מהר מכל דבר קטן והיא גם בן אדם שלטני.
כשהכרתי אותה והיא הכירה לי את הידידים שלה (כל הזמן היא רבה עם ידידים ומכירה חדשים ) אז היה קושי גדול.
הנה עכשיו הפערים ביננו יוצאים לאור
בהתחלה לא שתיתי בכלל ממנה למדתי לשתות וודקה וגם אז הידידים שלה אמרו לה שאני שקטה מדי . מכייון שאני חברה היחידה שלה ליציאות היא עודדה אותי לשתות כדי להשתחרר אבל מצד שני הזהירה אותי לא להתמסטל שאני לא יעשה לה בושות.
דיברתי איתה בטלפון והיא לעגה עליי למה אני רשומה בקבוצת תמיכה להרזייה ובעצם סתם משלמת כסף?!
אמרתי לה שאני מתקשה להיכנס למשטר דיאטה (גם בגלל שאני לא רצינית ) אבל גם בגלל היציאות שלנו , שבהם אני שותה וודקה וזה מפריע לי להתהליך. אמרתי לה שהיא צודקת ושאני צריכה להתחיל בתהליך שוב כמו בעבר (כבר הייתי רזה ועליתי הכל )
וזה מה שהיא ענתה לי :
שאני יעשה מה שאני רוצה שאני זאת שאומרת לא לשתות שמה היא תגיד לי..ואם לא נשתה אז מה כן נעשה?!
רשמתי לה בתגובה בווטסאפ שאני יבוא לארח לה חברה (אני לא באה בשביל הידידים הערבים שלה אלא רק בשבילה וגם כדי להעביר את הזמן במקום לריב עם אמא ). היא רשמה לי בתגובה שזה לא נראה לה הגיוני בכלל..
היא המשיכה לרשום שאני גם ככה שקטה מדי וזה נושא רגיש אצלי כמו סכין כזאת שחודרת לי לנשמה.
היא רשמה שאם אני לא ישתה יגידו לה למה היא הביאה אותי ?
אמרה שאני יעשה מה שאני רוצה ושאני יתחיל בתהליך ניצא פעם ב.. מתי שאני כן מוכנה לשתות!
מתי שלא עדיף שלא ניצא!
נורא התרגזתי ורשמתי לה "איזה רעה" , שזכותי לא לשתות ! והיא רשמה לי שהיא אישית לא אוהבת להסתכל על מישהי שלא שותה. שגם אני גם ככה שקטה והכל ושאני כאילו לא קיימת אז מה אם אני לא ישתה .. "לא קיימת" שבר אותי מבפנים . הרי שנים אני בלי חברים ומרגישה ככה וזה קושי גדול.
נתתי לה דוגמא למישהי אחרת שקידמו אותה בעבודה שלי, שהיא יוצאת לבתי קםה על בסיס קבוע ומזמינה רק קפה נטול שומן והנה היא מסתדרת עם הדיאטה ועם החברות, שזה שאני לא שותה לא אומר שאני אמורה להיות כלואה בבית!
תכלס זה נכון אפילו שאני רוצה לחזור לדיאטה אני לא רוצה להרגיש כלואה לא לצאת לשום מקום. עד שהכרתי אותה זה בדיוק מה שעשיתי היה לזה יתרון גדול לדיאטה ומצד שני?! מה שווה הדיאטה הזאת אם אני לא יוצאת לשום מקום ולא נהנת מהחיים? שאין לי חברות? גם היה לי מלא אכילה רגשית שהפריע לי לתהליך וזה למה לא הצלחתי לשמור על המשקל (בנוסף לתאבון הבריא).
מה התגובה שלה הייתה לזה שרשמתי לה איזה רעה? שאם אני מדברת ככה וואלה שאני לא יצא איתה וזהו שהיא מגעילה נכון? היא שאלה אותי ורשמה שמהיום היא לא יוצאת "תודה רבה לך" רשמה לי ואחרי זה "יאלה ביי"
שאלתי אותה מה יש לה וזה ושלא אמרתי לה שהיא מגעילה והיא רק התעצבנה יותר ואמרה אל תעצבני אותי "ביי"
תמיד היא משוויצה בפניי שהיא לא רודפת אחרי ידידים שלה ובטח שלא אחרי חברות שלה , שכולם חוזרים אליה על 4 כי יש לה כבוד עצמי וכולם מכבדים אותה
פה היא באמת לא בסדר איתי. היא לא מבינה שהיא חשובה לי ובכלל לא מעניין אותי ידידים שלה כלום.אני לא באה להכיר אף אחד ובטח שלא ערבי למרות שלה לא כזה מפריע.
לשבת בבית קפה היא לא רוצה. ישבנו אתמול והיא רק הזמינה משהו ב20 שח ואמרה שלאכול היא יכולה בבית לא צריך מסעדה ושהיא אוהבת רק לשתות. שאני מגיעה אליה שתינו משועממות והיא מתחילה להירדם לי וגם אני אם אני אחרי משמרת בוקר.
לטייל בקריון לא מדליק אותי במיוחד. למעשה הישיבות האלה עם ידידים שלהב זה מה שחיבר ביננו ועכשיו היא מגבילה אותי בזה שאם אני לא מתכוונת לשתות אז שלא ניצא.
חוץ ממני יש לה עוד 2 חברות אחת עם ילד שלא יכולה לצאת בערבים והשנייה בצבא שאוהבת פאבים ומועדונים אבל חברה שלי לא אוהבת בגלל שהיא לא עובדת וצריך לשלם אם מזמינים משהו. אז ברור שהיא תעדיף לשבת עם ידידים שלה שמספקים לה אלכוהול בחינם..אבל ללכת לבד היא לא תילך כי עם חברה היא מרגישה יותר בנוח מאשר לבד (היא באה רק לבלות מבחינת שתייה וריקודים בעיקר ולא מחפשת להכיר.. )
לפני כמה דקות דיברתי עם חברה שלי בטלפון .
זאת חברה שאני בקשר כבר חצי שנה בקשר יומיומי ויוצאת איתה על בסיס קבוע .
בגדול אני מאוד אוהבת את האופי שלה , שהוא קיצוני משלי. בעוד שאני בן אדם מופנם שלא מרבה לדבר (ואם כן אז רק שטויות ) אז היא שונה ממני . יש לה כבוד עצמי ואם מעליבים אותה היא יודעת לפתוח את הפה . מצד שני היא בן אדם שמתעצבן מהר מכל דבר קטן והיא גם בן אדם שלטני.
כשהכרתי אותה והיא הכירה לי את הידידים שלה (כל הזמן היא רבה עם ידידים ומכירה חדשים ) אז היה קושי גדול.
הנה עכשיו הפערים ביננו יוצאים לאור
בהתחלה לא שתיתי בכלל ממנה למדתי לשתות וודקה וגם אז הידידים שלה אמרו לה שאני שקטה מדי . מכייון שאני חברה היחידה שלה ליציאות היא עודדה אותי לשתות כדי להשתחרר אבל מצד שני הזהירה אותי לא להתמסטל שאני לא יעשה לה בושות.
דיברתי איתה בטלפון והיא לעגה עליי למה אני רשומה בקבוצת תמיכה להרזייה ובעצם סתם משלמת כסף?!
אמרתי לה שאני מתקשה להיכנס למשטר דיאטה (גם בגלל שאני לא רצינית ) אבל גם בגלל היציאות שלנו , שבהם אני שותה וודקה וזה מפריע לי להתהליך. אמרתי לה שהיא צודקת ושאני צריכה להתחיל בתהליך שוב כמו בעבר (כבר הייתי רזה ועליתי הכל )
וזה מה שהיא ענתה לי :
שאני יעשה מה שאני רוצה שאני זאת שאומרת לא לשתות שמה היא תגיד לי..ואם לא נשתה אז מה כן נעשה?!
רשמתי לה בתגובה בווטסאפ שאני יבוא לארח לה חברה (אני לא באה בשביל הידידים הערבים שלה אלא רק בשבילה וגם כדי להעביר את הזמן במקום לריב עם אמא ). היא רשמה לי בתגובה שזה לא נראה לה הגיוני בכלל..
היא המשיכה לרשום שאני גם ככה שקטה מדי וזה נושא רגיש אצלי כמו סכין כזאת שחודרת לי לנשמה.
היא רשמה שאם אני לא ישתה יגידו לה למה היא הביאה אותי ?
אמרה שאני יעשה מה שאני רוצה ושאני יתחיל בתהליך ניצא פעם ב.. מתי שאני כן מוכנה לשתות!
מתי שלא עדיף שלא ניצא!
נורא התרגזתי ורשמתי לה "איזה רעה" , שזכותי לא לשתות ! והיא רשמה לי שהיא אישית לא אוהבת להסתכל על מישהי שלא שותה. שגם אני גם ככה שקטה והכל ושאני כאילו לא קיימת אז מה אם אני לא ישתה .. "לא קיימת" שבר אותי מבפנים . הרי שנים אני בלי חברים ומרגישה ככה וזה קושי גדול.
נתתי לה דוגמא למישהי אחרת שקידמו אותה בעבודה שלי, שהיא יוצאת לבתי קםה על בסיס קבוע ומזמינה רק קפה נטול שומן והנה היא מסתדרת עם הדיאטה ועם החברות, שזה שאני לא שותה לא אומר שאני אמורה להיות כלואה בבית!
תכלס זה נכון אפילו שאני רוצה לחזור לדיאטה אני לא רוצה להרגיש כלואה לא לצאת לשום מקום. עד שהכרתי אותה זה בדיוק מה שעשיתי היה לזה יתרון גדול לדיאטה ומצד שני?! מה שווה הדיאטה הזאת אם אני לא יוצאת לשום מקום ולא נהנת מהחיים? שאין לי חברות? גם היה לי מלא אכילה רגשית שהפריע לי לתהליך וזה למה לא הצלחתי לשמור על המשקל (בנוסף לתאבון הבריא).
מה התגובה שלה הייתה לזה שרשמתי לה איזה רעה? שאם אני מדברת ככה וואלה שאני לא יצא איתה וזהו שהיא מגעילה נכון? היא שאלה אותי ורשמה שמהיום היא לא יוצאת "תודה רבה לך" רשמה לי ואחרי זה "יאלה ביי"
שאלתי אותה מה יש לה וזה ושלא אמרתי לה שהיא מגעילה והיא רק התעצבנה יותר ואמרה אל תעצבני אותי "ביי"
תמיד היא משוויצה בפניי שהיא לא רודפת אחרי ידידים שלה ובטח שלא אחרי חברות שלה , שכולם חוזרים אליה על 4 כי יש לה כבוד עצמי וכולם מכבדים אותה
פה היא באמת לא בסדר איתי. היא לא מבינה שהיא חשובה לי ובכלל לא מעניין אותי ידידים שלה כלום.אני לא באה להכיר אף אחד ובטח שלא ערבי למרות שלה לא כזה מפריע.
לשבת בבית קפה היא לא רוצה. ישבנו אתמול והיא רק הזמינה משהו ב20 שח ואמרה שלאכול היא יכולה בבית לא צריך מסעדה ושהיא אוהבת רק לשתות. שאני מגיעה אליה שתינו משועממות והיא מתחילה להירדם לי וגם אני אם אני אחרי משמרת בוקר.
לטייל בקריון לא מדליק אותי במיוחד. למעשה הישיבות האלה עם ידידים שלהב זה מה שחיבר ביננו ועכשיו היא מגבילה אותי בזה שאם אני לא מתכוונת לשתות אז שלא ניצא.
חוץ ממני יש לה עוד 2 חברות אחת עם ילד שלא יכולה לצאת בערבים והשנייה בצבא שאוהבת פאבים ומועדונים אבל חברה שלי לא אוהבת בגלל שהיא לא עובדת וצריך לשלם אם מזמינים משהו. אז ברור שהיא תעדיף לשבת עם ידידים שלה שמספקים לה אלכוהול בחינם..אבל ללכת לבד היא לא תילך כי עם חברה היא מרגישה יותר בנוח מאשר לבד (היא באה רק לבלות מבחינת שתייה וריקודים בעיקר ולא מחפשת להכיר.. )
