חברה שתלטנית והתפרצויות זעם
שלום
2 נושאים שמטרידים אותי וזקוקה לעזרתכם :
1) לבתי בת ה- 6 יש חברה טובה מאוד בגן והן מאוד אוהבות אחת את השנייה ויש גם חברה טוב של שתיהן והם שלישייה צמודה, במשך תקופה החברה לא נתנה לבתי לשחק בגן עם ילדים אחרים והדבר מאוד הציק לבתי, ערבתי את הגננת ובאמת הייתה הטבה .לזמן מה . מסתבר שעדיין הילדה לא נותנת לבתי לעשות דברים , והבת שלי גם שאני מסבירה לה שהיא צריכה לעמוד על שלה , בגן היא נחלשת בקטע של העקשנות והעמידה על שלה ומוותרת . הילדות שנה הבאה וגם הילד בכיתה א' וכנראה שיהיו ביחד .האמא של הילדה מזמינה את בתי בלי בסוף וכן גם את הילד השני , ולי לפעמים זה נראה לי יותר מדיי .
ואני לא יודעת מה לעשות , האם להפריד בניהם שנה הבאה ? האם זה נכון ? כי מצד אחד לא רוצה לקלקל את החברות , אבל מצד שני אי אפשר אם השתלטנות הזאת, ואני רוצה לעשות את הדבר הנכון מבלי לפגוע באף אחד .
ולעומת זאת פה אני עוברת לבעייה השנייה:
2) בבית כשהילדה רוצה משהו או ברחוב , היא עקשנית ברמה כזאת גבוהה שאני לבסוף נשברת , כי אחרת זאת מלחמה שאין לה סוף ולי נגמרים הכוחות והעצבים עולים . ואם היא לא מקבלת משהו שהיא רוצה היא נתקפת בהתפרצויות זעם (רק בבית) וברחוב היא בורחת לי או נעמדת במקום ולא זזה הרבה זמן . ובבית היא מעיפה כל דבר שלידה חלק מההתפרצות, שקורה דבר כזה בדרך כלל אני מחבקת אותה חזק עד שהיא נרגעת (יש לציין שבגן היא ילדה טובה וממושמעת ולא מתנהגת בכלל בצורה כזאת .
תודה על עזרתכם
ושבת שלום
שלום
2 נושאים שמטרידים אותי וזקוקה לעזרתכם :
1) לבתי בת ה- 6 יש חברה טובה מאוד בגן והן מאוד אוהבות אחת את השנייה ויש גם חברה טוב של שתיהן והם שלישייה צמודה, במשך תקופה החברה לא נתנה לבתי לשחק בגן עם ילדים אחרים והדבר מאוד הציק לבתי, ערבתי את הגננת ובאמת הייתה הטבה .לזמן מה . מסתבר שעדיין הילדה לא נותנת לבתי לעשות דברים , והבת שלי גם שאני מסבירה לה שהיא צריכה לעמוד על שלה , בגן היא נחלשת בקטע של העקשנות והעמידה על שלה ומוותרת . הילדות שנה הבאה וגם הילד בכיתה א' וכנראה שיהיו ביחד .האמא של הילדה מזמינה את בתי בלי בסוף וכן גם את הילד השני , ולי לפעמים זה נראה לי יותר מדיי .
ואני לא יודעת מה לעשות , האם להפריד בניהם שנה הבאה ? האם זה נכון ? כי מצד אחד לא רוצה לקלקל את החברות , אבל מצד שני אי אפשר אם השתלטנות הזאת, ואני רוצה לעשות את הדבר הנכון מבלי לפגוע באף אחד .
ולעומת זאת פה אני עוברת לבעייה השנייה:
2) בבית כשהילדה רוצה משהו או ברחוב , היא עקשנית ברמה כזאת גבוהה שאני לבסוף נשברת , כי אחרת זאת מלחמה שאין לה סוף ולי נגמרים הכוחות והעצבים עולים . ואם היא לא מקבלת משהו שהיא רוצה היא נתקפת בהתפרצויות זעם (רק בבית) וברחוב היא בורחת לי או נעמדת במקום ולא זזה הרבה זמן . ובבית היא מעיפה כל דבר שלידה חלק מההתפרצות, שקורה דבר כזה בדרך כלל אני מחבקת אותה חזק עד שהיא נרגעת (יש לציין שבגן היא ילדה טובה וממושמעת ולא מתנהגת בכלל בצורה כזאת .
תודה על עזרתכם
ושבת שלום
