חברות אנתרופולוגית...
גיליתי שיש לי הרבה חברים אמריקאים לאחרונה, ואל תשאלו ``הכיצד? למה ומדוע?`` בהבעה מופתעת המלווה בהרמת גבות ובפעירת הפה עד לכדי גילוי כל הסתימות האפלות... תמיד היו לי, אבל לאחרונה המעגל הזה ממש גדל. הפעילות איתם ממש התרחבה לאחרונה דבר המלווה בהזמנות לארוחות ערב שישי, בבילוים משותפים בבארים ובבתי קפה ועוד כהנה וכהנה... מאוד משעשע להיות איתם, הם אנשים מסבירי פנים, נחמדים וחיכניים, שתמיד דואגים להציג את הנוכחים סביבם (דבר נדיר בחברתנו אנו...) כשאנחנו הולכים יחד למקומות, ופוגשים חברים שלהם, הם מציגים אותי בפניהם, ואני מרגישה כמו נסיכה ממלכות נשגבת... (טוב, נו הם סתם רוצים להראות לעולם שהם קולים, שיש להם, על אף היותם מארץ אחרת, חברים ילידי המקום... צברים ממש... וכן, אני מרגישה לפעמים כמו זן ניסויי חדש של אנושות שמציגים אותו לראווה בכל המתקנים המדעיים...) להרבה אנשים קשה להתחבר עם ולאמריקאיים (ותתפלאו, יש גם אמריקאיים שקשה להם להתחבר עם אמריקאיים...) אבל לי זה דווקא נחמד. אני יכולה לדבר איתם והם יקשיבו לי (או לפחות יעשו את עצמם...) ולא יתפרצו לדבריי. אני יכולה להיות אליהם ממש גסת רוח ולהצדיק את זה בישראליות שלי... (היי, היי, זה לא קורה הרבה, אבל אם מתפלק לי משהו באמת גס חסר שליטה, אני מיד מאשימה את ההתנהגות הישראלית שלי... רק בשביל הרקורד... ) אני יכולה להראות להם כל מיני מקומות שתיירים רגילים לא רואים (לאו דווקא המקומות שאתם עלולים לחשוב עליהם... ) אני יכולה להכיר להם חברים ישראלים חדשים (ואז זה תורי להתעסק במדע... ) ואני סתם יכולה לדבר איתם ולקבל מהם תשובות מדהימות המעידות על חשיבה אינטלקטואלית ובוגרת (למרות שלא כל האנשים חושבים כך...) אז, זהו, אני מאוד אוהבת אותם על אף ולמרות הפוליטיקלי קורקט, הנימוסים, אידיאולוגיית המיחזור הפראנואידית והשמירה האובססית על בריאות ותזונה (כן, כן, שמענו על הג`נק פוווווווו(י)ד...) ולסיכום, מה אומר לכם, מזל שיש לי גם חברים ישראליים... ) יום טוב @ @ J U
גיליתי שיש לי הרבה חברים אמריקאים לאחרונה, ואל תשאלו ``הכיצד? למה ומדוע?`` בהבעה מופתעת המלווה בהרמת גבות ובפעירת הפה עד לכדי גילוי כל הסתימות האפלות... תמיד היו לי, אבל לאחרונה המעגל הזה ממש גדל. הפעילות איתם ממש התרחבה לאחרונה דבר המלווה בהזמנות לארוחות ערב שישי, בבילוים משותפים בבארים ובבתי קפה ועוד כהנה וכהנה... מאוד משעשע להיות איתם, הם אנשים מסבירי פנים, נחמדים וחיכניים, שתמיד דואגים להציג את הנוכחים סביבם (דבר נדיר בחברתנו אנו...) כשאנחנו הולכים יחד למקומות, ופוגשים חברים שלהם, הם מציגים אותי בפניהם, ואני מרגישה כמו נסיכה ממלכות נשגבת... (טוב, נו הם סתם רוצים להראות לעולם שהם קולים, שיש להם, על אף היותם מארץ אחרת, חברים ילידי המקום... צברים ממש... וכן, אני מרגישה לפעמים כמו זן ניסויי חדש של אנושות שמציגים אותו לראווה בכל המתקנים המדעיים...) להרבה אנשים קשה להתחבר עם ולאמריקאיים (ותתפלאו, יש גם אמריקאיים שקשה להם להתחבר עם אמריקאיים...) אבל לי זה דווקא נחמד. אני יכולה לדבר איתם והם יקשיבו לי (או לפחות יעשו את עצמם...
) ולא יתפרצו לדבריי. אני יכולה להיות אליהם ממש גסת רוח ולהצדיק את זה בישראליות שלי... (היי, היי, זה לא קורה הרבה, אבל אם מתפלק לי משהו באמת גס חסר שליטה, אני מיד מאשימה את ההתנהגות הישראלית שלי... רק בשביל הרקורד... ) אני יכולה להראות להם כל מיני מקומות שתיירים רגילים לא רואים (לאו דווקא המקומות שאתם עלולים לחשוב עליהם... ) אני יכולה להכיר להם חברים ישראלים חדשים (ואז זה תורי להתעסק במדע... ) ואני סתם יכולה לדבר איתם ולקבל מהם תשובות מדהימות המעידות על חשיבה אינטלקטואלית ובוגרת (למרות שלא כל האנשים חושבים כך...) אז, זהו, אני מאוד אוהבת אותם על אף ולמרות הפוליטיקלי קורקט, הנימוסים, אידיאולוגיית המיחזור הפראנואידית והשמירה האובססית על בריאות ותזונה (כן, כן, שמענו על הג`נק פוווווווו(י)ד...) ולסיכום, מה אומר לכם, מזל שיש לי גם חברים ישראליים... ) יום טוב @ @ J U