מותה של האפוקליפסה
New member
חג שמח וחלוקת התרגשות!
חג שמח וחלוקת התרגשות!
לא הייתי כאן כמה ימים. סוג של התרעננות שלקחתי לעצמי מהאינטרנט, שנבעה בגלל בשל חוסר זמן... אתמול הצפנתי חזרה ב - 376 של מוצ"ש, שעבר לכבוד החג למוצ"ח (מוצאי חג). החלטתי לא לנסוע עד המועצה האיזורית ולתת לקו הישן סיכוי. בדרך כלל לוקח לו שעתיים וחצי להגיע, במקום שעה וארבעים, אבל כיוון שזה שעון קיץ והשבת יוצאת מאוחר, החלטתי לנסות. קצת התבאסתי בהתחלה, כי ידעתי שיעל עושה את 379 במוצ"ש אבלך...הפלא ופלא...עליתי על האוטובוס, ושם ישבה הנהגת האדירה ביותר של איזור דרום באגד - יעל! היא אפילו זיהתה אותי,שאלה אותי מה שלומי, ואמרה שכבר חשבה שאני אבגוד בה ואעלה על 379. הייתי עם חברה, אבל היא ירדה כעבוד 20 דקות, ויעל קראה לי לשבת מקדימה. כן, כן!!! כמה התרגשתי! ישב שם עוד נהג של אגד והיא אמרה לו: "פנה, פנה לה מקום, היא אוהבת את אגד..." חברים, אני רוצה לומר לכם שהרגשתי ממש כמו ילדה שנותנים לה להיכנס לתא הטייס במטוס. כל הזמן הסתכלתי על ההילוכים (יותר נכון הכפתורים של האוטומס), על האיתות, המזגנים, איפה כל דבר. תוך כך הצלחתי גם לתפוס שברי שיחה של שני הנהגים - יעל ואפי. סוג של חלוקת חוויות בה נאמרו מושגים שאת משמעותם לא הבנתי: "ראש בוקר". סליחה, מישהו יודע מה זה ראש בוקר? ממש נכנסתי לבלוג חי ונושם של נהג(ת) אוטובוס אגד. היה מעולה! יעל (מסתכלת עליי): "אפי, היא רוצה להיות נהגת אוטובוס. מה אתה אומר, כדאי לה?" אפי: "אוה...עבודה קשה..." אני: "אני לא מחפשת עבודה קלה. אבל אני רוצה להיות נהגת של "דן"." יעל: "אוי ואבוי, רדי עכשיו!"
מעבר לזה, הייתי עדה לדברים משעשעים לא פחות. למשל, בתחנה המרכזית בקריית גת כולם היו בטוחים, מאיזושהי סיבה, ש376 הוא 369 של מטרופולין. עלתה בחורה: "כמה זה?" יעל: "21.50" בחורה: "מה, בגלל שזה כאילו שבת?" יעל: "לא, בגלל שזה אגד" בחורה: "אה, לא שמתי לב בכלל..." אהממ...כן... למדתי אודות תעריף ילדים, קודים מצומת גדרה, ולמה האנשים שלא בודקים מתי יש אוטובוס מסכנים (השעה הייתה 18:00. 369 הראשון יוצא מבאר-שבע ב - 19:30). הם פשוט נשארו לשבת וחיכו. טוב, אולי רצו לנסוע ליבנה... אין ספק שזו הייתה חוויה נהדרת לצאת החג. יעל: "תגידי, את שלחת לי מכתב?" אני: "כן! קיבלת אותו? לקח זמן..." יעל: "כן, ראיתי אותו בתא שלי השבוע." אני: "חשבתי שחשוב לשלוח גם מכתבי תודה לאגד, ולא רק תלונות." יעל: "כן, על תלונה אנחנו מקבלים קנס, את זה בקושי טורחים להעביר לי." אני: "נו, אז שיתנו לך בונוס במקום קנס!" אני חושבת שזה רעיון טוב. והכל נעשה בחיוך, כמובן. שיהיה חג שמח לכולם! נעמה.
חג שמח וחלוקת התרגשות!
לא הייתי כאן כמה ימים. סוג של התרעננות שלקחתי לעצמי מהאינטרנט, שנבעה בגלל בשל חוסר זמן... אתמול הצפנתי חזרה ב - 376 של מוצ"ש, שעבר לכבוד החג למוצ"ח (מוצאי חג). החלטתי לא לנסוע עד המועצה האיזורית ולתת לקו הישן סיכוי. בדרך כלל לוקח לו שעתיים וחצי להגיע, במקום שעה וארבעים, אבל כיוון שזה שעון קיץ והשבת יוצאת מאוחר, החלטתי לנסות. קצת התבאסתי בהתחלה, כי ידעתי שיעל עושה את 379 במוצ"ש אבלך...הפלא ופלא...עליתי על האוטובוס, ושם ישבה הנהגת האדירה ביותר של איזור דרום באגד - יעל! היא אפילו זיהתה אותי,שאלה אותי מה שלומי, ואמרה שכבר חשבה שאני אבגוד בה ואעלה על 379. הייתי עם חברה, אבל היא ירדה כעבוד 20 דקות, ויעל קראה לי לשבת מקדימה. כן, כן!!! כמה התרגשתי! ישב שם עוד נהג של אגד והיא אמרה לו: "פנה, פנה לה מקום, היא אוהבת את אגד..." חברים, אני רוצה לומר לכם שהרגשתי ממש כמו ילדה שנותנים לה להיכנס לתא הטייס במטוס. כל הזמן הסתכלתי על ההילוכים (יותר נכון הכפתורים של האוטומס), על האיתות, המזגנים, איפה כל דבר. תוך כך הצלחתי גם לתפוס שברי שיחה של שני הנהגים - יעל ואפי. סוג של חלוקת חוויות בה נאמרו מושגים שאת משמעותם לא הבנתי: "ראש בוקר". סליחה, מישהו יודע מה זה ראש בוקר? ממש נכנסתי לבלוג חי ונושם של נהג(ת) אוטובוס אגד. היה מעולה! יעל (מסתכלת עליי): "אפי, היא רוצה להיות נהגת אוטובוס. מה אתה אומר, כדאי לה?" אפי: "אוה...עבודה קשה..." אני: "אני לא מחפשת עבודה קלה. אבל אני רוצה להיות נהגת של "דן"." יעל: "אוי ואבוי, רדי עכשיו!"
