חדשה כאן וזקוקה לתמיכה
היי בנות ,
לפני כמה שנים בהריוני הראשון היתי כאן בקבוצה .
חוזרת אחרי שנתיים וחצי קשות ומייאשות של טיפולים והפלה...איבוד אמונה , לא האמנתי שאצליח להרות שוב!
לאחר החזרה , הגיע יום הבטא והתוצאה היתה 14.... הרופא שלי כמובן בחו"ל... ועל דעת עצמי הפסקתי תמיכה 3 ימים , כי מה הסיכוי שיצא מזה משהו.... ככ הרבה שנות טיפולים... בטא 14 תמיד התאפסה אחרי יומיים וסימני דימום של גב' ווסת החלו להגיע...
אלא שהפעם בבטא השנייה זה עלה ל 50 ( כמעט התעלפתי)
חזרתי לקחת תמיכה וכך הבטא עולה לה יפה.... נצפה שק , נצפה דופק יפה ומהמם... אני עייפה נורא, ציצים כאובים, כאבי מחזור, התכווצויות, תחושת בחילה פוקדת אותי, לילות ללא שינה, חרדות מטורפות , פחד מפני ההריון, מפני איבוד ההריון, אין לי את תחושת הביטחון כפי שהיה לי בהריון הראשון עם בטא 255 !!!
והנה מגיע לו שבוע 8 ואני מגיעה לתור שלי לרופאה להריון בסיכון , היא מחייכת ואני מפחדת לשמוח. מגוללת בפניה את כל הסיפור.... מתחננת לעוד א.ס לראות דופק.... יש דופק!!! היא רואה אותו אני לא מצליחה לראות כלום...
אלא שהיא מגלה פער של כמעט שבוע ימים בגודל (פער של חמישה ימים) אני בשבוע 8+1 עובר מתאים ל 7+ 3
בודקים בעוד מכשיר נוסף ורואים שהפער זהה. אני שוב נתקפת חרדה שמשהו לא תקין , היא מסבירה שכנראה היתה השרשה מאוחרת מה שמסביר את הבטא הנמוכה שהתחילה אבל צריך להמשיך לעקוב אחר ההתפתחות.
פער של 5 ימים זה בסדר היא אומרת , אבל לא בשלב כזה של ההריון.....
קובעת תור לעוד שבועיים ובינתיים אוכלת סרטים ורואה שחור....
אף אחד לא יודע על ההריון, מפחדת שהוא יסתיים....
האם יש סיפורי עידוד על הריונות שהתחילו מבטאות ככ נמוכות? על פערים בגודל בשלב כזה מוקדם של ההריון ובסוף ידיים מלאות ?!
סליחה על האורך... ותודה שקראתן !
היי בנות ,
לפני כמה שנים בהריוני הראשון היתי כאן בקבוצה .
חוזרת אחרי שנתיים וחצי קשות ומייאשות של טיפולים והפלה...איבוד אמונה , לא האמנתי שאצליח להרות שוב!
לאחר החזרה , הגיע יום הבטא והתוצאה היתה 14.... הרופא שלי כמובן בחו"ל... ועל דעת עצמי הפסקתי תמיכה 3 ימים , כי מה הסיכוי שיצא מזה משהו.... ככ הרבה שנות טיפולים... בטא 14 תמיד התאפסה אחרי יומיים וסימני דימום של גב' ווסת החלו להגיע...
אלא שהפעם בבטא השנייה זה עלה ל 50 ( כמעט התעלפתי)
והנה מגיע לו שבוע 8 ואני מגיעה לתור שלי לרופאה להריון בסיכון , היא מחייכת ואני מפחדת לשמוח. מגוללת בפניה את כל הסיפור.... מתחננת לעוד א.ס לראות דופק.... יש דופק!!! היא רואה אותו אני לא מצליחה לראות כלום...
אלא שהיא מגלה פער של כמעט שבוע ימים בגודל (פער של חמישה ימים) אני בשבוע 8+1 עובר מתאים ל 7+ 3
בודקים בעוד מכשיר נוסף ורואים שהפער זהה. אני שוב נתקפת חרדה שמשהו לא תקין , היא מסבירה שכנראה היתה השרשה מאוחרת מה שמסביר את הבטא הנמוכה שהתחילה אבל צריך להמשיך לעקוב אחר ההתפתחות.
פער של 5 ימים זה בסדר היא אומרת , אבל לא בשלב כזה של ההריון.....
קובעת תור לעוד שבועיים ובינתיים אוכלת סרטים ורואה שחור....
אף אחד לא יודע על ההריון, מפחדת שהוא יסתיים....
האם יש סיפורי עידוד על הריונות שהתחילו מבטאות ככ נמוכות? על פערים בגודל בשלב כזה מוקדם של ההריון ובסוף ידיים מלאות ?!
סליחה על האורך... ותודה שקראתן !