חזרתי לספר שילדתי (שלישיה)

חזרתי לספר שילדתי (שלישיה)

שלום לכולם,
במשך ההריון גלשתי בפורום כל שבוע. לא השתתפתי הרבה, אבל נהנתי לקרוא ולהזדהות עם החששות, הקשיים וההתמודדויות המיוחדות להריונות המיוחדים של כולנו.

הפעם אני כותבת כדי לעדכן שלפני 3 שבועות (בדיוק), ילדתי בניתוח מתוכנן את השלישיה המופלאה שלי: בת אחת ושני בנים. הניתוח נקבע לשבוע 36+4, וב"ה, הצלחתי לסחוב עד אז בלי התפתחויות מיוחדות: בלי צירים, בלי התקצרויות של צואר הרחם, בלי דימומים.
כמובן שהיה כבד. מאוד כבד. בשבועות האחרונים של ההריון כבר הכל היה קשה: ללכת (לא יצאתי מהבית), לשבת, לשכב (להתהפך במיטה היה לוקח כמה דקות טובות...). אבל שמחתי מאוד על כל יום נוסף שהם עדיין בבטן.

במשך כל ההריון פחדתי מאוד מהניתוח הקייסרי. כל הזמן קיטרתי לבעלי שאני לא רוצה שיחתכו אותי. פחדתי בעיקר מההתאוששות, מהכאבים וכל זה במקביל לתחילת הטיפול בשלושה תינוקות קטנים שרוב הסיכויים שיהיו פגים.
אז למפחדות (כמוני) יש לי בשורה - זה לא כ"כ נורא כמו שזה נשמע. ההרדמה המקומית עוברת אחרי כמה שעות, אבל ממשיכה להשפיע מבחינת עימעום הכאב למשך יום נוסף. אחרי 12 שעות או יותר מגיעה מישהי שעוזרת להתיישב ולקום מהמיטה. לי זה היה קשה ומפחיד, אבל האישה (הכח עזר בבי"ח), היתה ממש סבלנית ומתוקה ועודדה אותי והיתה סבלנית עד שקמתי וירדתי מהמיטה לכורסה שליד המיטה.
בהמשך - הלכתי עד שירותים שבקצה החדר. שוב - הפעם הראשונה היתה קשה וכואבת, ונעשתה בליווי של אחות. אבל אח"כ כבר היה קל יותר.
למעשה, 24 שעות אחרי הניתוח כבר יכולתי ללכת במחלקה, ללכת לתינוקייה, להרים את התינוקות ולהניק אותם. בימים הבאים, בכל יום היה שיפור משמעותי בכאב והרגשתי איך אני מתחזקת בצורה משמעותית מיום ליום. אפשר הגיד שיומיים אחרי הניתוח כבר היה לי יותר קל מאשר בכל החודש האחרון של ההריון.

לגבי התפרים - הרופא שניתח אותי כנראה רצה להקל עלי כמה שיותר ותפר עם חוט שנמס בעור ולא עם סיכות. היולדות האחרות במחלקה, שילדו בניתוחים קייסריים, היו עם סיכות. והבנתי מהם שזה יותר כואב ומציק ושאחרי 5 ימים צריך להוציא את הסיכות.

לגבי האישפוז - בית החולים נותן לכל אישה אחרי ניתוח קייסרי 5 ימי אישפוז במחלקה. בלידות הקודמות שלי, של תינוקות יחידים, רק חיכיתי כבר להשתחרר וללכת הביתה. ואילו עכשיו, כל יום נוסף בביה"ח היה ברכה. גם אני התחזקתי אחרי הניתוח, וגם דאגו לטיפול בתינוקות. אני הייתי אחראית רק על האכלות, וגם זה, לא בשעות הלילה. גם במשך היום - כשהייתי צריכה עזרה הצוות בתינוקייה עזר לי והם האכילו אחד או שניים מהתינוקות.
אחרי 5 ימים הבנתי שאני רוצה עוד יום - יומיים. ביקשתי ואישרו לי מייד. בנוסף בית החולים הציע לי לילה בבית החלמה על חשבונם (את זה בסוף החלטתי לא לנצל).

ודבר אחרון ואולי הכי חשוב - התינוקות: ברוך ה', שלושתם שקלו בזמן הלידה מעל 2 ק"ג: הבת שקלה 2180 גר', הבן הראשון שקל 2040 גר' והבן השני שקל 2400 גר'. כולם נולדו בריאים ונשמו יפה ולכן העבירו את כולם לתינוקייה.
האחריות בתינוקייה היו בהלם כשהן ראו אותם. אף אחת מהן עדיין לא ראתה שלישיה שכולם הגיעו לתינוקייה. במשך הימים שהייתי שם קיבלתי יחס נהדר מהצוות. התינוקות אומנם שקלו מעל 2 ק"ג, אבל הם ירדו במשקל והיה להם קשה לינוק ואחת האחיות עזרה לי גם עם הבן הקטן שהכי התקשה ביניקה, וישבה איתי בסבלנות איזה שעה וחצי עד שהוא הצליח לתפוס כמו שצריך.
 

Dasyz5

New member
ואוו ריגשת אותי ממש..

שיהיה המון המון מזל טוב... מאחלת הרבה כוח והצלחה ובעיקר שרק יהיו בריאים (וגם את..) סיפור לידה מרגש ומלא סיעתא דשמיא
 

תמרצוק

New member
מזל טוב ותודה על ההרגעה

תגדלי אותם בנחת ובכיף.
המון תודה על ההרגעה בנוגע לקיסרי. מאז שגיליתי שיש לי תאומים בבטן, אני חוששת מהלידה אם תהיה קיסרית. שמחה לשמוע שעבר יחסית בקלות.
 
מזל טוב משולש!! איזה יופי!!

המשקלים שלהם נהדרים!1 כל הכבוד! ושלושתם בתינוקיה, איזה אלופים!
תודה על השיתוף, זה ממש חשוב להמון נשים עם שלישיה ובכלל גם עם תאומים.

לגבי הקשיים בהנקה. ספרי, אנסה לעזור, גם בפורום השכן של "תאומים ושלישיות".
 
למעלה