בבקשה
אם את לא מכירה את ג'וס הרשי לי קצת לחפור עליו (אמרת שאת אוהבת חפירות).
בגדול, בכל היצירות שלו יש דמויות נשיות חזקות (בין היתר הוא עשה את סדרת הבת של באפי- "אנג'ל", פיירפלי ובית הבובות) ובקולנוע הוא היה אחראי (בכתיבה או בבימוי, לא זוכר איזה מהם) לסרט סריניטי, בקתת הפחד ולנוקמים- שלא ראיתי עוד.
בכל מקרה, ביצירות שלו שכן ראיתי, יש דמויות נשיות חזקות ועגולות לרוב שזה טוב, והוא תמיד משחיל בקטנה קצת על פמיניזם, אם בסדרה אז פרק או שתיים, אבל אין ספק שבאפי היא הסדרה הכי פמיניסטית שלו, גם כי היא היחידה שהגיבורה שלה אישה (ראיתי את אנג'ל ואת פיירפלי- ובהם הגיבור זכר), וגם 50% מהקאסט או יותר הן נשים בבאפי (שזה גם לא קיים בסדרות האחרות שלו).
מה שבאמת מדהים שג'וס, ובאפי בפרט יש להם קהל מעריצים גיקי אובססיבי לחלוטין, מאלו שראו את כל הפרקים איזה 500 פעמים, יודעים לצטט, לרפרנס, להגיד לך מה קרה בפרק 4 בעונה 5. שמנהלים דיונים אין סופיים על הסדרה, וכותבים פאנפיקים והולכים לכנסים וכו'.
אני זוכרת בגיל 19, עוד לפני שהייתה לי מודעות פמיניסטים היה לי ידיד שהיה מעריץ מושבע של באפי וחפר על הסדרה שעות שהיא הדבר הכי מושלם שנוצר ואני חייבת לראות.
בסוף השלמתי את באפי לפני איזה שנתיים. אני לא מהמעריצים האובססיביים של הסדרה ואני לא חושבת שהיא הסדרה הכי טובה שראיתי, היא חמודה מאוד ושנונה, ומהנת מאוד לצפייה, אבל אני לא מעריצה אותה ברמת ההייפ שיש לה.
אבל אני כן שמחה שסדרה כזאת הגיעה לכזאת תהודה- זה ממש מחמם את הלב.
הפרמיס של הסדרה היה כזה- ג'וס היוצר- שהוא גיק בעצמו של סרטי אימה, פנטזיה ומד"ב, אמר שהוא הרגיש שזה קלישאתי שתמיד בסרטי אימה יש סצנה קבועה של בחורה בלונדינית שבורחת מערפד, או מפלצת או רוצח או וואטאבר, והם מגיעים לאיזה סמטה חשוכה בלילה והוא הורג אותה. ואז הוא חשב לעצמו- בטח זה יהיה מצחיק אם הערפד ירדוף אחרי החורה והם יגיעו לסמטה חשוכה ופתאום הבחורה תכסח אותו. ומפה עלה הרעיון של באפי- והיא בכוונה בלונדינית (השחקנית שרה מישל גלר לא הייתה בלונדינית כשהתקבלה לתפקיד, והדרישה הייתה שהיא תצבע לבלונד). והשם הוא כאילו "באפי קוטלת הערפדים". היא כאילו סוג של סופר הירו עם כוחות על- שהתפקיד שלה זה כאילו להילחם בערפדים ומפלצות. הוא עשה בהתחלה סרט, שנחל כשלון מזעזע, ואז איכשהו החליט לעשות מזה סדרה שתפסה בצורה פנומנלית.
הוא הרבה פעמים לוקח את הקונבנציות של הז'אנר ומשחק איתם. יש הרבה סצנות שנגיד ערפד רואה אותה ומתחיל לרדוף אחריה והיא מובילה אותו בכוונה לסמטה חשוכה ואז היא הורגת אותו, כדי שלא יראו אותה הורגת אותו בפומבי.
מעבר לזה יש מלא דיאלוגים שנונים, וזו סדרה מאוד מצחיקה, שנעה בין רצינות להומור. היא לא לוקחת את עצמה הרבה פעמים יותר מדי ברצינות ואפילו צוחקת על עצמה בקטע מטאי הרבה פעמים.
וכמובן שהנושא הפמיניסטי עולה שם הרבה, כמעט בכל פרק. גם יש דברים מטאפורים שלא עליתי עליהם וקראתי אחר כך ניתוחים עליהם (למשל, שלפעמים הערפדים מייצגים גברים, והנשיכה מייצגת יחסי מין כוחניים, ובזה שהיא הורגת אותם היא כאילו לא נכנעת למציאות הזאת).
אבל גם דברים ממש ברורים על פני השטח. זה לא שהוא יצר כאילו גיבורה נשית על משבצת שהיא בד"כ גברית ועזב את זה שם- הוא ממש מראה את ההבדלים החברתיים שנאלצת לספוג גיבורת על אישה לעומת גבר. נגיד, יש לה בעיה לצאת עם בחורים כי הם נרתעים ממנה כי היא יותר חזקה מהם (דבר הפוך לא קורה עם גיבורי על כמו סופרמן למשל). או נגיד, יש לה ידיד מאוד טוב (שיש שאומרים שג'וס ביסס את הדמות שלו על עצמו), שיש פרק אחד שאיזה בריון מציק לו ואז היא מצילה אותו- והוא כועס עליה כאילו היא "סירסה" אותו.
ועוד דבר ממש מגניב, שקורה כמעט כל פרק שממש אהבתי- תמיד יש את הקלישאה של "העלמה במצוקה" שתמיד אישה נקלעת לצרה ואז הגבר בא ומציל אותה. ובבאפי- כמעט כל פרק היא נקלעת לצרה, ורואים במקביל שהחברים הגברים שלה שומעים על זה אז הם רצים להציל אותה, וזה נראה כאילו זה התסריט הידוע, אבל שנייה לפני שהם מגיעים היא מצילה את עצמה. ופעם אחת הם הגיעו אחרי שהיא הרגה את המפלצת והיא שואלת אותם- מה אתם עושים פה? והם אומרים- באנו להציל אותך.
אה, ויש גם דיאלוג ממש מגניב באחד הפרקים האחרונים שמישהו מהעבר שלה בא לבקר אותה -
-באפי: What are you doing here?"
-"Not saving the damsel in distress , that's for sure."
-באפי: Oh, you know me. Not much with the damseling.
וגם ראיתי בכנס אחד עם הקאסט ששאלו אותם שאלות- אז שאלו את זה שמשחק את הידיד, אם הוא לא מרגיש כמו ה"עלמה במצוקה" בסדרה- והוא אמר שכן- שהוא על התקן של זה- וזה בכוונה, וגם שג'וס ביסס את הדמות שלו עליו במידת מה.
אה, וגם יש פרק אחד שבאפי מאבדת את הכוחות שלה, אני לא אכנס ל-למה, אבל יש סצנה מאוד יפה שהיא הולכת בלילה ואיזה מישהו צועק לה הערה סקסיסטית, ואז היא נזכרת שאבדו לה הכוחות, כי היא רגילה כל פעם שבחור עושה לה את זה, להחטיף לו.
וגם וגם... יש פעמיים בסדרה לפחות, שהיא מתעמתת מול שתי מוסדות גבריים שהיא סוג של כפופה אליהם (אני לא אסביר בדיוק את הפרטים), והיא מתעמתת איתם וכאילו מתעקשת על זה שהיא לא תתן לגברים לשלוט עליה, או על מוסדות גברים ופטריארכליים לשלוט עליה.
והפרק האחרון הוא בכלל כאילו שיא הפמיניזם, לא רוצה להרוס, אבל הוא באמת כאילו האמירה של הסדרה על כל הנושא...
קיצר סורי חפרתי לאללה.. סדרה ממש מעניינת.