חיי כגיהנום יום יומי

חיי כגיהנום יום יומי

אחרי שנה של גיהנום שעברתי וחזרתי הבייתה אחרי יסורים כה קשים שהייתי בטוח שאני לא אשרוד ונפשי תמות וגופי ישרף

אחרי שכמעט מתתי , בגלל רשעותם של רשעים והכל יתעכב יותר מדיי זמן. עד שחזרתי הבייתה.

אז חזרתי הבייתה . ואני עדיין סובל מדכאונות וסיוטים קשים בגלל מה שהיה. הזכרונות שנטעו בי. כל מה שהתעללו בי. וזנחו אותי.

רצון לנקמה תמיד ישאר בי, בדבר הכי קטן. אני עלול לאבד את השפיות ולנקום . ולא אכפת לי כבר מעצר. ולא אכפת לי כבר תיק פלילי. ולא אכפת ל י כבר כלא.

סנגוריה ציבורית תעזור לי תסדר לי חיים קלים בגלל ההתעללות. ונשיא המדינה יחנון אותי אחרי 5 שנים והייתי יוצא לחיים חדשים. ולא הייתי מבקש סליחה ולא הייתי מביא חרטה.

על כל זה חשבתי על כל זה תכננתי. במקרה ומצבי לא היה משתפר.

אבל שבתי הבייתה

והיום אני סובל מדכאונות רבים וסיוטין שחוזרים וקושי להרדם בלילות בעיקר . פתאום בלילות בא לי לבכות. אני נזכר שכמעט המיתו אותי השנה. ונפשי כבר מתה. ואיין לי חשק לעשות שום דבר מעבר לשבלונה הקטנה שלי

לא יודע אם אפשר לשקם אותי. לא יודע אם אפשר לשקם את הנפש שלי . לחיים חדשים. הכל לפעמים ניראה כל כך אבוד .

דכאונות ייום יומיים ופחדים איין סוף. לא מסוגל לעשות כלום. על עבודה איין מה לדבר למרות שאני מקנא הכל אלו שעובדים ומתפקדים.

כאבים נפשיים חזקים מלווים אותי כל יום. ויש תסכול וריקנות ייום יומיים. ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי.

אני קם ברוב הימים מאוד מאוחר ויושן עד מאוחר.

ואז כבר איין לאן לצאת או ללכת והיום ניראה שנגמר שאני רק מתעורר.

ואני חושב על אוכל ואני רעב כל הזמן גם אחרי ארוחה שאני קונה בחוץ. כי אני עייף מדיי להכין בבית . ואיין אוכל מוכן בבית לרוב. ואיין תנאיים סטיריליים להכין אוכל בבית.

ואחרי שאני קונה אוכל בחות אני כועס על עצמי כי זה יקר ואני רעב שוב בגלל תחושה של תכסול וכאב ודכאון ואני לא יודע אם אני באמת רעב. או סתם מדוכא או חרד...

והבטן שלי נפוחה מאוכל לא בריא לפעמים שאני אוכל ובא לי להקיא. כל מיני זבל לא בריא כמו נקניקים עתירי כולסטרול שתמיד עושים לי כאב בטן או קרונפלקס כריות שזה משמין וסתם מנפח את הבטן . אני עייף מדיי לחתוך עגבנייה והטעם שלה לא משהו. אב לאני יודע שהנקניקים לא בריאים מסרטנים ועתירי כולסטרול רע....

התרגלתי לאכול אותם שחשבתי שאני אמות הדשנה אז כבר לא היה אכפת לי מה......אני אוכל

אני פשוט בימים האלו מרגיש ריקנות מאוד גדולה שאני לא יודע אייך למלות. התרגלתי להיות לבד בגלל פחד מאנשים.יש אנשים שאני כן רוצים להתקרב אליהם אבל הן לא רוצות אותי (אם אתם מבינים) אני מין זאב בודד מתוסכל מאוד. אני אוכל ולא שבע אף פעם. ואני חיי בתחושת דכאון וחוסר אונים מול המציאות בצורה יום יומית. לא ידוע מה לעשות .....ימים רבים בא לי למות
פשוט תחושה של חוסר אונים
 

נטלי1980

New member
נירא שאתה במצב נפשי מאוד קשה

אולי מה שירשמו לך יעודד אותך קצת, אבל אתה חייב טיפול כדי לעזור לעצמך, אולי עכשיו ובכלל בזמן אחרון חייכם גיהנום כפי שאתה מתאר, אבל תאמין לי יש פה גם גן עדן צריך רק להגיע אליו, כמובן בלי שטויות. בטוח יש בך צלקות מהעבר , ואתה רוצה לנקום, תגיד בלב שלך שהעולם הוא עגול , מי שעושה רעה יקבל רעה בחזרה, אבל אתה בעצמך אל תעשה שטויות. אם אתה מאמין באלוהים, הצדק יעשה מעצמו. תבקש טיפול שתוכל להתגבר על המצב ולא לאבד תקווה, החיים לא צריכים להראות איך שאתה מתאר אותם, גם אתה צריך להנות מהחיים.
 
למעלה