הייתי שם בדיוק לפני שבוע!
התלבטתי קשות וממושכות... ואני יכולה להגיד לך את הדעה האישית שלי, אבל כמספר האנשים מספר הדעות...
ממה שאני הצלחתי להבין (מקריאה באינטרנט, שיחות עם רופאים ואנשי מקצוע אחרים) אין מחקרים בימינו שמוכיחים שיש קשר בין החיסונים לסרטן או אוטיזם,
כמובן שכל מי שבמערכת (רופאים, אחיות וכו') מאד תומך ומצדיק את החיסונים והאמת היה לי קשה למצוא מידע מבוסס ואמין נגד...
אנחנו בסוף עשינו את כל החיסונים חוץ מהרוטה.
כי אנחנו בגדול כן חושבים שחיסון זה דבר מועיל, ההתלבטות שלי היא רק לגבי אלה שבהרגשה שלי לא הכרחיים וגם לגבי התזמון, אם לא כדאי לדחות קצת.
אז חיסנו ונחסן בהמשך נגד כל המחלות הקשות ומסכנות החיים (דלקת קרום המח, פוליו וכו') ובסופו של דבר השתכנעתי שאין משמעות גדולה לדחות ושלא בהכרח בהמשך יהיה לה קל יותר להתמודד עם זה מאשר עכשיו, למרות שלגבי זה אני לא בטוחה עדיין ולא ממש שלמה עם עצמי.
על הרוטה החלטנו לוותר כי אמנם זו מחלה לא נעימה בכלל אבל היא לא מסכנת חיים (בעולם המערבי), החיסון הוא לא לכל הזנים של הוירוס והוא חדש יחסית ובשתי גרסאות קודמות שלו היו בעיות והן הורדו מהמדפים, היתה לי הרגשה שהוא לא מספיק זמן בשוק ומי יודע מה אנחנו עדיין לא יודעים על ההשפעות וההשלכות שלו, כמו כן ממה שהבנתי יש לו יחסית הרבה תופעות לוואי שזה בעצם לחלות במחלה (שלשולים וכו') מוחלשת. והסיבה המרכזית היא שזו מחלה מדבקת בעיקר בילדים קטנים ותינוקות. הקטנטונת שלי, ילדה בכורה, איתי בבית ותהיה איתי עוד כמה חודשים טובים וגם אח"כ תכנס כנראה למשפחתון פצפון, כך שהיא נפגשת יחסית מעט עם תינוקות וילדים ולכן הסיכוי שתדבק יחסית נמוך. אז המחשבה שלי היתה שיותר סיכוי שהיא תחלה מהחיסון מאשר שהיא תחלה סתם כך וממש לא הייתימסוגלת לעשות את זה.. ברור שאם היא תחלה בזה בעתיד אני אוכל את הלב שלא חיסנתי אבל אני חייבת לציין שגם האחות וגם הרופאה בטיפת חלב קיבלו באדישות גמורה את ההצהרה שלנו שהחלטנו לא לחסן לרוטה, אז יש לי הרגשה שזה לא מאד חריג.