שלום מור. מאחר שיש כאן רצף חלומות מהיר, העתקתי כל חלום בנפרד ( בשינויים קלים, למען הבהירות) והוספתי פרוש נפרד.
חלום על ניחום אבלים ועל סבתא
חלמתי שאני הולכת לניחום אבלים של אדם שנפטר באמת לפני שנה והבת שלו מחבקת אותי ובוכה ונקרע לי הלב עליה. ואני אני הולכת לחדר אחר ומנסה לתרץ שאני עייפה ולא באמת בכיתי
החלום מתחיל ללא הקדמה, נפתח ישר בסצנה חזקה שמסתיימת באופן מוזר.
את נמצאת בבית אבלים, הבת של הנפטר מחבקת אותך בוכה ורוצה נחמה, נקרע לך הלב אבל... את לא מנחמת אותם! את לא משתתפת בצערם. ממציאה תרוץ שאת עייפה והולכת משם לחדר אחר.
את באה לנחם - אבל אינך ממלאה את שליחותך. נקרע לך הלב על ביתו, אבל את לא עושה שום דבר למענה ואין לך נקיפות מצפון. הסצנה משקפת את מה שקורה בביתך, נקרע לך הלב מחד ואת לא רוצה להיות במקום הזה מאידך. את רוצה ללכת למקום שקט יותר. אולי האיש הנפטר מסמל את בעלך הנעדר שעות רבות מהבית והבת הבוכה זו את בעצמך במציאות? אם הפרוש שלי נכון, הרי בחלום את בוכה אבל גם לא בוכה! את בעצם לא רוצה לבכות, לא רוצה להתאבל, אבל זה קורה בכל זאת. בחלום יש פתרון - את יכולה לברוח מהמצב וללכת לחדר אחר, אז יש לך קצת שקט. במציאות, הבת הבוכה (זו גם את) לא יכולה לעשות זאת.
החלום על סבתא
ואני הולכת לשים משהו נראה לי במטבח ואני רואה את סבתא שלי שם שגם נפטרה לפני שנה כאילו היא יושבת שם שיבעה (אין קשר משפחתי בין האנשים) והיא קמה ואני מחבקת אותה ולא מפסיקה לבכות כאילו בחלום אני יודעת שהיא איננה והיא מנסה להרגיע אותי.
גם החלום הזה שבא מייד אחרי החלום הקודם, נפתח ללא הקדמה- את הולכת למטבח בבית סבתא שגם היא יושבת שבעה. מה את עושה שם? ביקור? ניחום אבלים? על מי היא יושבת שבעה? סבתך קמה לקראתך. היא מקבלת את פנייך בחיבוק כמו שסבתא מחבקת את הנכדה שלה. אבל כסצנה מוזרה למדי. היא אינה מתאבלת ואינה בוכה ( ובעצם שמחה לקראתך) מי שבוכה בכי תמרורים זו את עצמך!! וסבתא מנחמת אותך. על מי את בוכה, על סבתא ז"ל שאיננה? את מגעגעת אליה? היא היתה יכולה לנחם אותך היום? בשני החלומות יש אירוע אבל כל שהוא. בחלום הקודם את בורחת ממנו. בחלום הזה – את משתתפת בו ומתאבלת בעצמך. אני מעלה השערה, שאת זקוקה לנחמה. מישהו או משהו מת בך או אצלך. לא בהכרח אדם, אולי משימה, אולי תקווה שנגוזה, אולי פרוייקט, אהבה לא ממומשת? את זקוקה לנחמה ולחיבוק בימים אלה וגם כאן כמו בחלום הקודם – רואים שאת זקוקה להרגעה, אבל ההבדל הוא שכאן ההרגעה היא על ידי מישהו אחר ( בחלום הוא מסומל כסבתא) - שבמציאות הוא איננו ובחלום הוא קיים אבל את יודעת שזה לא נכון!! רק את יודעת מי יכול להרגיע אותך, אבל הוא לא ממש זמין, או לא קיים, או נמצא במקום אחר.
חלום על שרפה בגינה
ואז אני כאילו בבית של ההורים שלי ומישהו מעיף משהו עם עץ עם אש בגינה מעבר לגדר וזה כאילו מתחיל להידלק ובא כבאי ואומר שהוא ינסה לכבות את האש קודם ככה ולא עם מטף ואני לא זוכרת את הצליח או לא
גם בחלק הזה, אין הקדמות! חלום חדש מייד אחרי החלום הקודם. חלום רודף חלום במהירות הבזק, אבל בעצם לא מתרחש כמעט כלום.
מישהו הבעיר את הגינה! הגינה שהיא המקום הכי נעים ורגוע בבית, נשרפת. זה מצב מסוכן ומלחיץ – אבל את לא מביעה חשש או בהלה. את בעצם נוכחת נפקדת בסצנה הזאת. כאילו את מצלמת אותה לסרט, בלי רגשות. כאילו לא אכפת לך, או כאילו את יודעת שלא יקרה כלום. אולי זה בעצם סוג של ארוע שגרתי אצלך שהלב שלך נשרף או מפעל חייך, ומה שיהיה יהיה. בחלק הקודם – ברחת מהסצנה הקשה. בחלק הזה את נשארת במקום באדישות. מדוע ? האם זה בגלל שאת יודעת שלא יקרה כלום? האם את אדישה כבר למצב הכאוטי מסביב ואין לך כוח לטפל בו? בסוף באמת מגיע כבאי, מבטיח לטפל בשרפה, אבל לא ברור אם הצליח. מי הכבאי הזה ? אולי את? אולי בעלך? אולי מישהו שאת רוצה שיגיע ויכבה שרפות? מישהו שעוזר לך בחיים? אם הכבאי זה את, הייתי מפרשת את החלום כך – את עסוקה בכיבוי שרפות ולא טיפול מהשורש. אם זה מישהו אחר, הייתי אומרת שאולי את סומכת על אחרים שיעזרו בעניין המצב בבית, או מצפה שמישהו (בעלך? בנך? , אביך?) ייקח אחריות על המצב בבית, או בסביבה הקרובה ( גינה, חצר אולי בית ספר של הילדים?)
החלום על הכניסה לדירת הדודה
ואחרי זה אני במקום אחר בכלל ואני מתנדבת לעלות עם מישהו ( שבחלום אני מכירה) לדירה של דודה שלי ואנחנו עולים במעלית ואני בלי מסיכה אז אנשים מתרחקים ממני. וכשאנחנו מגיעים לדלת אני אומרת לו : "כמה שינו כאן פעם לא היה מעלית" ואז כשבאים לפתוח את הדלת הוא לא מצליח ואני שואלת אותו למה הוא הכניס את המפתח לצרור שלו. ומפרידה את המפתח ואומרת לו הוא היה שחור אז בטוח זה לא אחד מהמפתחות הכתומים ומכניסה אותו לדירה שלה.
בחלק הזה יש שורת הקדמה אחת שאינה קשורה כמעט להמשך החלום.
את מתנדבת (!) לעלות ים מישהו לדירת דודתך במעלית יש אנשים מסביב ומאחר שאת ללא מסכה הם מתרחקים ממך. כל שורת הפתיחה נראית לא הגיונית. את מתנדבת, עושה טובה למישהו, על מה ולמה? ומה שקורה שמאחר שאינך שומרת על כללי ההתנהגות בזמן הקורונה, אנשים מתרחקים ממך. מצד אחד את מטיבה (עם אחד מוכר), אבל אבל אנשים (רבים אלמונים) מפרשים את התנהגותך כרשלנית במקרה הטוב או פוגענית במקרה הרע ומתרחקים. משהו מפריע לך, בהתנהלות עם קהל, או ציבור. אנשים רואים לעיניים ולא ללבב. בשבילם – את ללא מסכה, כלומר – אינך מסתירה דבר. את גלויית לב, ישרה ואומרת לאנשים את האמת. אינך מסתתרת מאחורי מסכות. הבעיה שהם מפרשים את גילוי הלב שלך, כפוגעני ומתרחקים.
המשך החלום כלל אינו קשור להקדמה. את לא מגיבה לאנשים ואף לא עוטה מסכה. את והאיש מגיעים לדלת ואת אומרת לו דברים חסרי חשיבות עבורו אבל הם חשובים לך. המקום המוכר לך השתנה ויש גם מעלית. הקטע הזה וגם העליה במעלית מהחלק הקודם, מציינים שאת רוצה שינוי בחיים, או בבית או לעבור דירה ובעיקר – לעלות מעלה. העליה מסמלת הצלחה בחיים, התרוממות רוח, עזיבת הארועים הבנאליים למטה על הקרקע. מה יש למטה? שום דבר חשוב או מעניין. רק ענייני שגרה, ניחום אבלים, וצרות קטנות ( אש בגינה). למעלה בית הדודה האהובה, מקום שונה ממה שהיה, בניין גבוה (יוקרתי). שם את – תוכלי להתרחק מהאנשים המתרחקים ממך ומאלה שאינם מטיבים איתך.
בחלק הבא, האיש אינו מצליח לפתוח את הדלת. יש לו צרור של מפתחות כתומים אבל המפתח האמיתי הוא שחור. האיש מתייאש ומכניס להפתעתך את המפתח לצרור, את מוצאת את המפתח השחור ואת פותחת את הדלת ואתם נכנסים. ( הניסוח של הקטע הזה לא היה ברור, אז פרשתי כהבנתי). החלק הזה אומר לך- כדי לפתוח דלתות, את צריכה למצוא את המפתח הנכון ולפתוח אותן בעצמך. את צריכה לפעול ולא לחכות שמאן דהוא יפתח לך את הדלת. אולי האיש מסמל את בעלך? בנך? אולי הוא את עצמך? אני נוטה לחשוב שהאיש הוא פן אחד שלך. האיש ( כלומר את עצמך) קצת חסר אונים ומתייאש מהר, אבל את לוקחת יוזמה ופועלת ופותחת את הדלת במפתח שאת מוצאת בעצמך.
החלום מצביע על שאיפתך להתנתק קצת מכבלי היום יום, לשנות מקום, לעלות למעלה ולפתוח דלתות. בדרך יהיו אי נעימויות וקשיים ( אנשים יתרחקו, המפתח לא יימצא בקלות) , אבל תתגברי ותצליחי.
אכן רצף חלומות מהירים ומרפרפים, די מדהים הייתי אומרת, כמו סיפורים קצרים או סצנות מסרטים, קשורים זה לזה פה ושם ובעיקר שונים. כל אחד עם הפרוש שלו. מקווה שהצלחתי בכך. כתבי לי ביקורת מה מתאים לך ומה לא ואולי גם תשלימי עוד פרושים משלך.
