חמותי ואני, מה אומר ומה אגיד?
מאיפה להתחיל? מההתחלה? ארוך מאוד וקשה לצפיה. מהאמצע? עדיין לא יעבור צנזור. מהסוף? כאן כבר יותר רגוע. זה היה בסוף הקייץ, או יותר נכון בתחילת החורף. הכרתי, את זה שהיום נקרא, בעלי. בהתחלה הכל היה שקט, רגוע ואף אחד לא גילה לי את הצפוי לי. לאט לאט התגלה הפרצוף האמיתי, של אמו של בעלי. זה התחיל בזה שהיא היתה מחביאה לו את הרשיון ומפתחות הרכב שלא ייסע אלי, זה היה כשעוד גרנו בישובים נפרדים. כל הזמן ניסו להפריד ביניינו. אח"כ כשכבר חשבנו להתחתן, החלסטרא הגיעה לגבהים חדשים. 3 ימים לפני החתונה, חמותי מתקשרת אלי ואומרת לי שהיא לא רוצה שנתחתן והיא לא תיתן לנו. 3 ימים לפני החתונה, היא מתקשרת אלי הביתה, ואלי לעבודה, על הבוקר ואומרת לי דברים אלו. בשביל שהצנזור לא יימחוק את ההודעה לא אוסיף ולא אפרט את כל מסכת הייסורים. אחרי שהתחתנו ובעיקר אחרי שהילדה נולדה, חמותי התמתנה, וכיום היא לא מתערבת לנו בחיים, ככל הידוע לי. אבל גם אין אהבה גדולה. לדוגמא: בעלי היה במילואים לשבועיים, לא עלה בדעתה להזמין אותנו לארוחת שבת בערב או שבת בצהריים שלא נשב (הילדה ואני)לבד לארוחה. לא הבינה למה נפגעתי ממנה. לשמחתי, בעלי הבין. מה הכי חשוב, לא לנסות להמריד את הבעל נגד אימו, בעיקר אם הם קשורים מאוד. צריך לתת כבוד כל כמה שניתן, לעזור, הבעל כבר יראה את מה שקורה, אפשר לעזור לו לראות. זה לוקח זמן, אבל אם אצלנו זה הצליח, אצל כולם זה יצליח. כמה שיותר תראו לחמות את הצד הנפלא שלכן, ככה בן זוגכן יעריך אותכן יותר וככה תצליחו להשיג יותר, מכל הצדדים. מקווה שפורום זה ייפרח, גם מהצדדים השליליים של הקשר וגם מהחיוביים. מקווה שפורום זה יצליח לעזור לכמה משפחות להתאחד, גם אם אל באהבה גדולה, לפחות בקשר יפה בשביל הדורות הבאים. אורנה
מאיפה להתחיל? מההתחלה? ארוך מאוד וקשה לצפיה. מהאמצע? עדיין לא יעבור צנזור. מהסוף? כאן כבר יותר רגוע. זה היה בסוף הקייץ, או יותר נכון בתחילת החורף. הכרתי, את זה שהיום נקרא, בעלי. בהתחלה הכל היה שקט, רגוע ואף אחד לא גילה לי את הצפוי לי. לאט לאט התגלה הפרצוף האמיתי, של אמו של בעלי. זה התחיל בזה שהיא היתה מחביאה לו את הרשיון ומפתחות הרכב שלא ייסע אלי, זה היה כשעוד גרנו בישובים נפרדים. כל הזמן ניסו להפריד ביניינו. אח"כ כשכבר חשבנו להתחתן, החלסטרא הגיעה לגבהים חדשים. 3 ימים לפני החתונה, חמותי מתקשרת אלי ואומרת לי שהיא לא רוצה שנתחתן והיא לא תיתן לנו. 3 ימים לפני החתונה, היא מתקשרת אלי הביתה, ואלי לעבודה, על הבוקר ואומרת לי דברים אלו. בשביל שהצנזור לא יימחוק את ההודעה לא אוסיף ולא אפרט את כל מסכת הייסורים. אחרי שהתחתנו ובעיקר אחרי שהילדה נולדה, חמותי התמתנה, וכיום היא לא מתערבת לנו בחיים, ככל הידוע לי. אבל גם אין אהבה גדולה. לדוגמא: בעלי היה במילואים לשבועיים, לא עלה בדעתה להזמין אותנו לארוחת שבת בערב או שבת בצהריים שלא נשב (הילדה ואני)לבד לארוחה. לא הבינה למה נפגעתי ממנה. לשמחתי, בעלי הבין. מה הכי חשוב, לא לנסות להמריד את הבעל נגד אימו, בעיקר אם הם קשורים מאוד. צריך לתת כבוד כל כמה שניתן, לעזור, הבעל כבר יראה את מה שקורה, אפשר לעזור לו לראות. זה לוקח זמן, אבל אם אצלנו זה הצליח, אצל כולם זה יצליח. כמה שיותר תראו לחמות את הצד הנפלא שלכן, ככה בן זוגכן יעריך אותכן יותר וככה תצליחו להשיג יותר, מכל הצדדים. מקווה שפורום זה ייפרח, גם מהצדדים השליליים של הקשר וגם מהחיוביים. מקווה שפורום זה יצליח לעזור לכמה משפחות להתאחד, גם אם אל באהבה גדולה, לפחות בקשר יפה בשביל הדורות הבאים. אורנה
