חנוכה חג האורים.

[חרצית 10]

נר לי, מילים: לוין קיפניס.

נר לי, נר לי, נר לי דקיק
בחנוכה נרי אדליק.
בחנוכה נרי יאיר
בחנוכה שירי אשיר.

 

[דיקצ]

המצפן הזהוב, זהר הקוטב מככב שם.

נסיך הערפל, למגדלור יש תפקיד בעל משמעות שם.

 

[דיקצ]

לילה בלי ירח.

 

[חולית 10]

ועוד אורות

בספר שיצא זה עתה "חגיגה מתחת לארון" .
{אכתוב עליו המלצה }
כתבה :עדנה קרמר .
איירה יאנה בוקלר

בר בחלומו מתיצב בראש המנגנים
"מוביל את הוריו ואת כול השכנים
החוצה ,
לרחוב המואר
לשדרה ,
שם הנמלים מחכות בשורה "
על הנמלה הזהובה הוא עולה וגם רוכב עליה ,גם הוריו מצטרפים מתחרים ודוהרים אחריהם הגמדים
"הם חולפים צוהלים בין עצים ננסים
עד שכבים אורות הפנסים " בהוצאת הקיבוץ המאוחד /2012

וכפי שדיקצ כתבה גם בספר "מתנות מן הים " למגדלור יש תפקיד חשוב .כתבה נטלי קינסי וורנוק
המגדלור שמש כביתם של הילדה ,אקווילה ג'יין קינון ואביה , אמה התגוררה אתם עד למותה .
"המגדלור שעל צוק השטן " 1846 "אלמלא אימא הייתי יכולה לחשוב שצוק השטן הוא כול העולם כולו "
והילדה מספרת לקורא "מעולם לא עזבתי אותו ולא ביקרתי בשום מקום אחר"
ספר סוחף בהוצאת כתר הסדרה הצעירה/2006
.

 

[חולית 10]

ואי אפשר בלי השיר "העגול הקטנטן" /שלומית

כהן אסיף

"בתוך העיגול הגדול
יש עיגול קטנטן .
העיגולהגדול צהוב
הקטנטן פטפטן .

העיגול הגדול הוא השמש
שזורחת למעני.
העיגול הקטנטן
זה אני. "
מתוך הספר "ציפור ,לאן את נוסעת ?"
איורים גיל -לי אלון קוריאל .

 

[חרצית 10]

החמנית והשמש/עבדה יעל רוזמן.

ספור על חמנית שרצתה לבקר את השמש.
היא צמחה וצמחה, אך לשמש לא הגיעה
והיא הצטערה מאד.

 

[חרצית 10]

באנו חושך לגרש.עממי. מילים:שרה לוי תנאי.

באנו חושך לגרש,
בידינו אור ואש.
כל אחד הוא אור קטן,
וכולנו אור איתן.

סורה חושך, הלאה שחור!
סורה מפני האור!......

 

[חרצית 10]

מתוך השיר רק הירח. מילים: שמרית אור.

אין ברחובות אדם
כל הפנסים לבדם.
והננסים שם ביערות
שומרים היטב על כל האוצרות....

 

[חרצית 10]

קרן שמש קרן זוהר. מילים: יורם טהרלב.

הפזמון:
קרן שמש, קרן אור,
אצבעות זהב וטוהר,
איש הולך אל מול הזוהר
וקינת יונה ותור.
קרן שמש, קרן זוהר,
קרן שמש, קרן אור.

 

[חרצית 10]

השמש, הירח, הרוח והשמים. אגדה הודית. מתוך

הסםר היפות באגדות העולם.

לפני שנים רבות הלכו השמש, הרוח והירח לאכול ארוחת צהרים
בחברת דודניהם הרעם והברק. אמם השמים נשארה לבד בבית.
השמש והרוח זללו ולא חשבו על אמם. רק הירח ארז לאמו מהמזון
שקבל. כשחזרו שאלה אמם מה הביאו לה. השמש אמר שהוזמן לבלות
ולא שיהיה שליח מזון. חוץ מזה היא לא היתה יודעת איך אוכלים מאכלים
כה טעימים. הרוח אמר שממילא לא נותרו שיניים בפיך. וכן זה לא אדיב להכניס
מאכלים לכיס כשאתה אורח. הירח נתן לה מזון שהביא. היא אמרה לשמש ולירח שייענשו.
השמש תבער תמיד ולעולם לא תדע קרירות. הרוח לא ידע לעולם מנוחה. הוא ייבש כל דבר שיגע בו.
את הירח ברכה. הוא יהיה תמיד קריר, שלו ויפה. בני האדם יאהבו אותו.