חסכים

מאיו

New member
העלית בי זכרונות...

איזה לקחים למדתי? * גם אם המצב הכלכלי קשה, הילדים שלי לא ידאגו שלא יהיה לנו מה לאכול. * אשתדל להגיב בענייניות ולא על פי קריזות של מצבי רוח. * לא אתן שתהיה אוירת 'טרור' בבית. * לא אכה את ילדיי * אבטא את האהבה בצורה פיזית - חיבוקים ונשיקות, ולא אתן לאהבתי להיות בגדר ידיעה בלבד אימי נפטרה לפני 12 שנים, כך שבתחום הטכני- הנקות וכו', אין לי מושג...
 

תלתלושה

New member
המשכתי לחשוב...

הנושא המשיך להיות לי בראש וחשבתי לעצמי מה באמת אעשה אחרת בעקבות חוויות ילדות.יש לי אבא שיתן את החיים שלו בשבילנו הילדים שלו אבל הוא מעולם לא הוציא מהפה מחמאה,קשה לו לחבק,שלא לדבר על הבעת רגשות ורבלית.היום אני יודעת כמה אכפת לו ממני אבל מה הייתי עושה בשביל לשמוע אותו אומר את זה... הילדה שלי תשמע בלי סוף כמה אני אוהבת אותה לא משנה מה היא תעשה וכמו שאני לא מפסיקה "למעוך" אותה כל היום בחיבוקים עכשיו,אני אמשיך לעשות את זה עד שהיא תברח ממני בצרחות...
 

yaelia

New member
מחסור בסבאים

כשהייתי ילדה היתה לי רק סבתא אחת שהכרתי ולצערי היא נפטרה כשהייתי בת 15. את הסבאים והסבתא השניה לא הכרתי. אני מקווה לתת להלל המון זמן איכות עם ההורים של ש. ושלי. בעיקר כי להורי ברור מה מקומם כסבא וסבתא והם לא מנסים לחנך או לבקר. ועל ההורים של ש. שלא גרים בארץ כרגע, אני בטוחה שעם קצת הכוונה ממני ידעו בדיוק מה הגבולות שלהם (בלי כל העצות המיותרות והביקורת על הדרך שבה אני מגדלת את הנכד שלהם), יעניקו כמויות אהבה ופינוקים.
 
למעלה