חרדה קיומית

[גינגר3]

חרדה קיומית../images/Emo5.gif../images/Emo35.gif

מה גורם לאדם לפחד מהחיים ולא לסמוך על זרימתם???

 

[yosef 30]

יש כלכך הרבה סיבות

תלוי בנסיבות חייו של אותו אדם. המקום שבו הוא גדל, החום והאהבה שהוא קיבל אם בכלל, מה שעלול ליצור אצל ילדים שלא קיבלו חום, מזון, ביגדו חם ונקי, ועוד הרבה דברים שהם הבסיס של כל אחד לחוות את החיים על כדור הארץ כמקום חם, נעים ובטוח לחיות בו. יכול להיות השפעה של הורים שהיו חרדתיים, וכך לימוד את הילד לחושש מכל דבר חדש, וכמבון שדפוס זה נטמע חזק פנימה ואותו ילד שמתבגר יחווה את חייו מתוך מקום של בדיקה אובססיבית ויצפה תמיד לגרוע מכל. אני חושב שאלה רק דומגאות קטנות ביותר בשביל שהאדם יחוש חרדה קיומית.

 

[עומר בריגר]

היי ג'ינג'ר, שמחים לראות אותך! ../images/Emo23.gif

חרדה קיומית כמו שאני מכירה אותה מתפתחת בדר"כ בשלבים הראשונים בחיינו. מבחינה אנרגטית, החרדה או הביטחון ביכולת שלנו לספק את הצרכים שלנו, ולהתקיים, באים לידי ביטוי בצ'אקרה הראשונה. לפחד מהחיים זה למשל לא להאמין באדמה, בייקום, בהתנהלות החוקית והטבעית של הדברים. לפחד מהחיים זה להרגיש שאין מי שידאג לנו אם נצטרך. כמו שיוסף ידידי כבר הזכיר, בגיל צעיר אנחנו מאוד מאוד תלויים בסביבה שלנו שתטפל בנו. שם, זה מקום טוב להתחיל להיות חרד. אם נשארנו רעבים, או שלא קיבלנו מספיק אהבה, או טופלנו בצורה לא מספיק נדיבה או מחוייבת, סביר שאת הדפוסים האלה של חוסר אמון (ממקום של חוסר יכולת להסתדר לבד - מקום שהוא כבר לא רלוונטי לנו כשאנחנו מתבגרים והופכים עצמאיים) אנחנו ממשיכים לשאת איתנו. החרדה הקיומית שלנו מדברת בקולו של התינוק שבתוכנו, זה שלא קיבל את הביטחון שהיה צריך, זה שעדיין מפחד, בכלל מהחיים. דרך מצויינת להתחיל להתמודד עם החרדה הזאת, היא להקשיב לו. פשוט להקשיב, לתת מקום לחרדות, לא להלחם בהן. ג'ינג'ר יקירתי, החיים זורמים. אנחנו יכולים לחתור בכל הכוח קדימה, אנחנו יכולים לשכב עם הגב כמו באלו הדוב, ולתת לזרם לקחת אותנו. אנחנו יכולים לשלב. כל מה שמגיע אלינו חשוב שנעבור אותו, הוא מזמן לנו שיעור. וכל מה שאמור לקרות - יקרה. ואת נצחית. את כאן לת-מיד. אם תחליטי לוותר על הגוף הזה, סביר להניח שתקבלי חדש. הבטחתי לעצמי שאני רק אענה לך על השאלה ולא אציע "מסביבים", לא בלי שתבקשי בכל אופן, אבל אני לא מצליחה להתאפק. אני חושבת שהרבה הילרים היו במקום המעורער הזה של הקשר עם האדמה. אני יודעת שאני הייתי... נשמח אם תשתפי אותנו ביותר פרטים. ואשמח להציע לך דרכי פעולה לחיזוק הבסיס והביטחון. אהבה גדולה!!!

 

[keoser]

../images/Emo45.gif תוספת ושיתוף

מוסיף שהחרדה מהעולם יושבת בעיקר בצ'אקרה הראשונה, אבל היות וזו הצ'אקרה הראשונה, הבסיס שלנו - הכל מושפע מחרדה בסיסית זו. הצ'אקרה השניה - מערכת היחסים שלנו עם אמא אדמה, גאיה. גאיה אינה רק כוכב הלכת - כל אחד ואחד מאיתנו הוא חלק מגאיה. בלעדינו גאיה אינה קיימת. הצ'אקרה השלישית - שליטה בעולם, שיתוק הילד הפנימי שלנו, להיות בעולם מתוך עצב והתגוננות - מעבר ל"הישרדות" מפחד וחוסר אונים הצ'אקרה הרביעית - ביטוי האהבה, חרדה להרגיש אותה בעולם.. .. וכך זה נמשך מעניין איך יהיה לוותר על החרדה הזו באופן מוחלט. לפעמים ההתחלה של הריפוי בנוגע לחרדה מתחילה (כמו אצלי לדוגמא) בגילגול האחרון שלנו - לשנות אותו, ואז לשנות את חווית *המוות* שתהיה קלה יותר, ואת חווית *הלידה* שתהיה קלה יותר. בכלל אני ממליץ לשנות את חווית הלידה וחווית המוות שלנו שיהיו קלים יותר, כניסה נעימה יותר לתוך הגילגול הזה. בעת שכתבתי זאת, גיליתי שיש חלקים שלי, "רוחות רפאים" שלי שמסתובבות בזמן אחורה שכדאי שאני אתחבר וארפא "ואת נצחית. את כאן לת-מיד. אם תחליטי לוותר על הגוף הזה, סביר להניח שתקבלי חדש." איך שקראתי את זה עלתה בי כזו חלחלה.. אמרתי כבר שיש לי פחד מהעולם, איתו אני עושה החזרת כוחות, נכון?

אוהב, יוסי

 

[עומר בריגר]

במקרה שלך, לא בטוח ../images/Emo8.gif

אולי בגלגול הבא אתה כבר מקבל שידרוג? לא התכוונתי כאן על הכדור. התככונתי כאן, כמו נמצאת, כמו יש-נה. אל תיבהל, יקיר, אתה צריך לתרגל את ההקשבה בשביל לגלות עד כמה גאיה אוהבת אותך, ותתן לך את כל מה ששלה באהבה. נ-שי-קות!