חרדות לקראת החזרה לעבודה

lalim1

New member
חרדות לקראת החזרה לעבודה

היי. ביתי בצ שלושה חודשים ובעוד פחות מחודש אני אמורה לחזור לעבודה. אני לא טיפוס חרד ולחוץ אבל הפעם אני נורא בלחץ מזה. היא עדיין יונקת ולא מוכנה לקחת בקבוק. והמחשבה על לעזוב אותה עם בקבוק בלי אופציה שלי ותסכלת אותי. בכלל, העבודה שלי מאוד טובענית, והמחשבה על איך זה יסתדר מלחיצה אותי. אני יודעת שאני לא האמא הראשונה שעוברת את זה, אבל אפילו קשה לי רגשית להעביר אותה לתחליף חלב.
 

lalim1

New member
ולמרות..

ולמרות שעבדתי קשה כדי להגיע לאן שהגעתי בקריירה שלי, בא לי לעזוב הכל בשבילה. רק בעלי מחזיק אותי מלעשות את זה. אני יודעת רציונלית שיהיה בסדר אבל אני נקרעת מבפנים. ):
 

לימימי

New member
זה נורמלי

החששות שלך והלחץ שלך מובנים וטבעיים.
לגבי החזרה לעבודה והעברת התינוקת למישהו אחר שיטפל בה - לוקח קצת זמן עד שמתרגלים למצב החדש. אבל בסוף מתרגלים.
לפני מספר חודשים חזרתי לעבוד אחרי שהייתי שנה בבית עם הקטנטונת שלי. החודש הראשון היה נוראי לשתינו. במהלך החודש הזה שקלתי לעזוב את העבודה כי התייסרתי מהקושי שלה ושלי. בסופו של דבר שתינו התרגלנו למסגרת החדשה ולשגרה ושתינו מרוצות ונהנות. אני מקווה שזה מעודד אותך.
לגבי ההנקה, המעבר לבקבוק לא פשוט ודורש לפעמים ״אימונים ותירגולים״. אם את בעצמך מנסה לתת לה בקבוק, טבעי שהיא מסרבת. כדאי שמישהו אחר (ולא את) ינסו להאכיל אותה ושאת לא תהיי נוכחת בחדר באותו זמן. צריך לקחת בחשבון שיש תינוקות שצריכים זמן תרגול ארוך יותר.
מהניסיון שלי עם הבת הגדולה שלי, שהיתה בת 5 חודשים כשחזרתי לעבוד, לפני שחזרתי לעבוד לא הצלחתי להרגיל אותה לבקבוק. היא הסכימה לאכול מבקבוק רק סמוך מאוד לזמן החזרה לעבודה, כשהמטפלת שלה האכילה אותה בפעם הראשונה.
אני מציעה לגייס הרבה סבלנות וכוחות לקראת התקופה הראשונית של החזרה מחופשת הלידה. לפעמים החזרה עוברת בקלות ולפעמים היא קצת יותר מאתגרת.
אני מזדהה מאוד עם מה שאת מרגישה ומאחלת לך חזרה קלה ככל הניתן לעבודה.
 
אני מאוד מבינה את כל מה שאת מספרת

גם אני חזרתי לעבודה כשהבן שליהיה בן 5 חודשים, והיו לי המון חששות סביב העניין הזה, כולל כל מה שמנית:
עד אז הוא היה בהנקה מלאה, ופחדתי שההנקה לגמרי תלך לאיבוד.
ולא ידעתי איך הוא ירגיש עם המטפלת, ואם הוא ירגיש שאני נוטשת אותו.
ועל אף שאהבתי את העבודה שלי, והרגשתי שאני כבר רוצה לחזור, כל הזמן עלתה השאלה אם אני מפסידה בכך שאני חוזרת לעבוד.

עבר מאז קצת זמן והבן שלי כמעט בן שנתיים

את לא תאמיני כמה מהר זה קורה, במובן הטוב של המילה, לא במובן של משהו שמתפספס.
אני חושבת שהרבה מהפחד שלך זה הפחד מהלא נודע: את לא יודעת איך יהיה ומה יהיה ואיך תרגישי כשזה כבר יהיה - וזה מפחיד.
אבל ברגע שדברים קורים, לפחות נעלם הגורם של האי-ודאות. יש חיים, ומתארגנים סביבם.
ואז את רואה שהבן שלך לא מרגיש נטוש (ולהיפך, דווקא נחמד לו שיש לו חברה חדשה למשחקת איתו, להלן המטפלת)
ואת רואה שאת לא מפספסת דברים, ולהיפך - שאת מעריכה את הזמן שלכם ביחד והוא מרגיש את זה.
והוא מתחיל מוצקים ולפני שאת יודעת החלב הופך להיות חלק משני בכל העניין, למרות שכרגע הוא נראה כל כך מרכזי.

אז זה לגמרי טבעי ובסדר שיש לך את כל החששות האלו, וזה טוב שאת מנסה להתנהל הכי טוב שאת יכולה במסגרתן, מבלי לאבד את הראש.
אבל תיכף יעבור עוד קצת זמן, ואת תראי שאת מסתדרת, ואפילו נהנית מהשילוב הזה.
שיהי לך המון המון בהצלחה עם החזרה לעבודה
 

lalim1

New member
תודה

רציתי להגיד לך המון תודה. זה מאוד עודד אותי!
 
למעלה