חשבון לילה
אמא אומרת לי [שוב] לכתוב מכתב גם אם זה ביני לבין עצמי. אמרתי לה שאני כותבת לו מכתבים, התכוונתי לפה. התכוונתי לרגש שרק לו חשפתי במקום הזה. . גם אמרתי שאני לא מסוגלת אפפעם לכתוב מכתב 'מסכם' כי תמיד נראה לי אח"כ שיש לי עוד. . אני אוהבת אותה, את אמא. התקשרתי להגיד לה שהיא משתנה. ושהיא טובה, ושזה חלק מהלימוד ומרגישים את זה.היא אומרת שגם עליי מרגישים. אני מניחה שהיא מתכוונת שהדרמה ירדה. אני מוסיפה שיש קבלה עצמית בתהליך הזה שלא תמיד אני אחראית לה. אבל היא מברכת, ואומרת שאני עכשיו ברחם שלה. עוברת תהליך של לידה מחדש. ושם הייתי לידה עכשיו היא מחבקת. ושולחת חיבוקים דרך הטלפון. הסברתי לה שהיא מקום ראשון בתהליך הזה אצלי. הכי קל לי זה להרים טלפון אליה כי היא תמיד שם. בכל שעה ובכל מקום. אפילו אמרתי לה שאני לא רואה משהו שיותר מתאים לה ממה שהיא עושה. מטפלת באנשים עם כל הלב והנשמה. וכמו שאמרתי לו שבוע שעבר, חוכמת חיים שווה יותר מאחלה תואר. ככה זה מרגיש. והוא היה שמח, ומרוצה, שיושבת מולו הבת הקטנה שלו,שכבר גדולה, ושלוקחת את החיים כמו שהם בלי עטיפות ובלי לצרוח יותר מידי. אמרתי לו שהחיים זה תקופות, ואנחנו בעידן מתקדם, אז בעצם מדובר בלהמציא את עצמנו כל פעם מחדש. זה הלשרוד החדש. רק ככה נוכל לספר את מה שעבר עלינו ואולי אפילו עם חיוך בקצה של הפה. . הם ההורים שלי ואני כבר לא מורדת וההודעה הזו מלכתחילה לא הייתה אמורה להיות ככה אבל יש הרבה דברים שלא היו אמורים להיות כי תכננו אחרת. אז אני מקדישה כל מילה וכל פסיק ונקודה למי שהביא אותי לעולם. עם המון תודה ומלאת תקווה, לחיים שמחים ומלאים, בלי הנחות ובלי שקרים. אני מסתכלת עליהם ובוחנת את עצמי. אני אצא בסדר [אני אומרת ביני לביני] ואנחנו נהיה שם למי שיצטרך ויותר מרק מילים והזוי אנחנו נהיה שם אחד בשביל השני. או השניה. זה מצחיק להתקרב לעשור הזה ולהגיד אני אוהבת אותם ביחד או למרות כל. אני מניחה שזה חלק מהשלום העצמי, גם החלקים האלה עושים איזה שינוי ומתקרבים. . אני עדיין מחכה לסימן בורא עולם. שהדרך שאני הולכת בה ושהבחירות שלי הם מהמקום הנכון. אני יודעת שרק הזמן יגיד אבל כ"כ חשוב לי להיות ערה לדברים, רק כדי לא להגיד שישנתי בזמן שקרו פה כל מיני דברים ואני התנהלתי מתבניות. . אמרתי לה שהיום אני מחולקת לשלוש [שבגדול זה הרבה פחות מפעם בחלק הזה] 90% אני 9% מחכה לו 1% מה שיגיע ברכה. וזה כבר שונה שיש לי 90% מעצמי. או שלפחות זו התחושה. ולא אכפת לי מלמחוק הודעות, כי זו מי שאני והחלטתי להפסיק להתחבא. ונכון אולי זה לא אומר המון, אבל זה מקום, הרבה יותר ממקומות אחרים, שאפשר להקליד את מה שמרגיש בקצות האצבעות וישר הופך למילים שמרגישות. למילים שמרכיבות אותי כרגע. . בורא עולם. עכשיו זו פנייה ישירה אלייך. בנוסף לתפילותיי, אנא ממך, הסר כל עיכוב מדרכי וקרב את אוהבי אליי. משם אני מקווה שהדרך תהיה קלה יותר. לילה טוב.
אמא אומרת לי [שוב] לכתוב מכתב גם אם זה ביני לבין עצמי. אמרתי לה שאני כותבת לו מכתבים, התכוונתי לפה. התכוונתי לרגש שרק לו חשפתי במקום הזה. . גם אמרתי שאני לא מסוגלת אפפעם לכתוב מכתב 'מסכם' כי תמיד נראה לי אח"כ שיש לי עוד. . אני אוהבת אותה, את אמא. התקשרתי להגיד לה שהיא משתנה. ושהיא טובה, ושזה חלק מהלימוד ומרגישים את זה.היא אומרת שגם עליי מרגישים. אני מניחה שהיא מתכוונת שהדרמה ירדה. אני מוסיפה שיש קבלה עצמית בתהליך הזה שלא תמיד אני אחראית לה. אבל היא מברכת, ואומרת שאני עכשיו ברחם שלה. עוברת תהליך של לידה מחדש. ושם הייתי לידה עכשיו היא מחבקת. ושולחת חיבוקים דרך הטלפון. הסברתי לה שהיא מקום ראשון בתהליך הזה אצלי. הכי קל לי זה להרים טלפון אליה כי היא תמיד שם. בכל שעה ובכל מקום. אפילו אמרתי לה שאני לא רואה משהו שיותר מתאים לה ממה שהיא עושה. מטפלת באנשים עם כל הלב והנשמה. וכמו שאמרתי לו שבוע שעבר, חוכמת חיים שווה יותר מאחלה תואר. ככה זה מרגיש. והוא היה שמח, ומרוצה, שיושבת מולו הבת הקטנה שלו,שכבר גדולה, ושלוקחת את החיים כמו שהם בלי עטיפות ובלי לצרוח יותר מידי. אמרתי לו שהחיים זה תקופות, ואנחנו בעידן מתקדם, אז בעצם מדובר בלהמציא את עצמנו כל פעם מחדש. זה הלשרוד החדש. רק ככה נוכל לספר את מה שעבר עלינו ואולי אפילו עם חיוך בקצה של הפה. . הם ההורים שלי ואני כבר לא מורדת וההודעה הזו מלכתחילה לא הייתה אמורה להיות ככה אבל יש הרבה דברים שלא היו אמורים להיות כי תכננו אחרת. אז אני מקדישה כל מילה וכל פסיק ונקודה למי שהביא אותי לעולם. עם המון תודה ומלאת תקווה, לחיים שמחים ומלאים, בלי הנחות ובלי שקרים. אני מסתכלת עליהם ובוחנת את עצמי. אני אצא בסדר [אני אומרת ביני לביני] ואנחנו נהיה שם למי שיצטרך ויותר מרק מילים והזוי אנחנו נהיה שם אחד בשביל השני. או השניה. זה מצחיק להתקרב לעשור הזה ולהגיד אני אוהבת אותם ביחד או למרות כל. אני מניחה שזה חלק מהשלום העצמי, גם החלקים האלה עושים איזה שינוי ומתקרבים. . אני עדיין מחכה לסימן בורא עולם. שהדרך שאני הולכת בה ושהבחירות שלי הם מהמקום הנכון. אני יודעת שרק הזמן יגיד אבל כ"כ חשוב לי להיות ערה לדברים, רק כדי לא להגיד שישנתי בזמן שקרו פה כל מיני דברים ואני התנהלתי מתבניות. . אמרתי לה שהיום אני מחולקת לשלוש [שבגדול זה הרבה פחות מפעם בחלק הזה] 90% אני 9% מחכה לו 1% מה שיגיע ברכה. וזה כבר שונה שיש לי 90% מעצמי. או שלפחות זו התחושה. ולא אכפת לי מלמחוק הודעות, כי זו מי שאני והחלטתי להפסיק להתחבא. ונכון אולי זה לא אומר המון, אבל זה מקום, הרבה יותר ממקומות אחרים, שאפשר להקליד את מה שמרגיש בקצות האצבעות וישר הופך למילים שמרגישות. למילים שמרכיבות אותי כרגע. . בורא עולם. עכשיו זו פנייה ישירה אלייך. בנוסף לתפילותיי, אנא ממך, הסר כל עיכוב מדרכי וקרב את אוהבי אליי. משם אני מקווה שהדרך תהיה קלה יותר. לילה טוב.