חשוב לך ביטחון בהנהגה? ביכולת העמיד
, מה דעתכם ? עד כמה חשוב לך הביטחון בהנהגה של המדינה והנהגת הצבא? היש עדיין תחושת ביטחון כזו ? הדרך למשבר האמון בהנהגת המדינה - חזקי לפני כשנה עברה על ישראל חוויית ההינתקות. חוויה זו השפיעה על התומכים בנסיגות והן על המתנגדים להן. העובדות היבשות בהינתקות מספרות על תושבים אזרחי המדינה שנשלחו להתיישב באזור ספר שם מכרה או החכירה להם המדינה קרקעות או בתים חתמה עמם חוזים לדורות . לאחר תקופה בה שונתה מדיניות הממשלה, באה החלטה חדשה ובתקופה קצרה נעקרו תושבים אלו מרכושם ועמל ידם נעקרו מעשיהם ועברם ויישוביהם הוחרבו. בביצוע מעשה העקירה ההחרבה והפינוי, שיתפה המדינה את צבא העם , צבא שהמתיישבים המפונים הם חלק ממנו ונטועים בתוכו עמוק , כך שחלקם הכיר הדדית אישית הן מהמפנים והן מהמפונים. במשך השנה קראנו ושמענו על אוזלת היד של המערכת השלטונית בשיקום חיי המפונים. התנהלות זו באה לביטוי בהתנהלות שיקום איטית שהביאה חלק ניכר מהמפונים לחיות ארעית כפליטים תקופה ארוכה. הוויה זו הייתה נדבך שלילי נוסף על השבר הנפשי האישי והחברתי שפגע ברובם. הכישלון שבשיקום היה מנוגד להבטחותיו של השלטון שנתנו לציבור במסע השכנוע לתכנית ההינתקות . גם אלו מתוכנו, אשר סבורים כי יש לסגת משטחים למטרת השגת שלום והסדרים מדיניים, אלו שיש בלבם רגשות הזדהות אנושיים לסבל הזולת , אני מניח שלא יכולים שלא להרהר על האמון שנתנו בממשלה ובמערכת השלטון של תקופת ההינתקות, או אולי בכלל לתהות על מידת האמון שיש לתת במערכת הממשל והמבנה הפוליטי הקיים. שנה לאחר מכן אותה חבורה שבשלטון בהרכב מעט שונה הובילה את מדינת ישראל למלחמה בעקבות תוקפנות ופגיעה בריבונותה של ישראל בגבולה הצפוני. המערכה ותוצאותיה חוללו סערה רבה בציבוריות הישראלית ועלו שאלות ותמיהות רבות. שאלות וביקורת על דרך קבלת ההחלטות בדרגי הממשל והצבא. שאלות וביקורת על הנחפזות בהפעלת הכוח ללא כל השהיה. תמיהות על דרכי ניהול הקרב, כמו הפעלת התוכניות או אי הפעלתן או על מוכנות הצבא ברובד המבצעי והמודיעיני. במערכה זו הותקף העורף הישראלי כפי שלא הותקף וכפי שלא נפגע מעודו בהיקף שלדעת רבים לא נצפה ואף לא נמצאה לו תרופה. נשמעו קולות רבים של אנשי האזורים המותקפים אשר חשו כנטושים אל מול המלל והרהב של מנהיגי הממשל והצבא . כתוצאה מכל אלו התערערה עד מאוד תחושת הביטחון והאמון בהנהגת השלטון הן האזרחי והן הצבאי ועלו דרישות להחלפתן של השורות המובילות. מנגד קם חשש בציבור כי אולי אין לישראל מנהיגות חלופית ראויה ואולי החלפת המנהיגות העכשווית תוביל את מדינת ישראל לסכנות בעקבות חוסר ניסיון המחליפים. כך או כך החברה הישראלית והבית הלאומי היהודי בסכנה , העניין ראוי לדיון יסודי בשאלה האם יש צורך או כיצד מקימים מנהיגות חלופית. מה אתם סבורים שיש לעשות ? או שאתם סבורים שמוטב לא לעשות דבר ולהשאיר את עתידינו ביד הגורל האקראי.
, מה דעתכם ? עד כמה חשוב לך הביטחון בהנהגה של המדינה והנהגת הצבא? היש עדיין תחושת ביטחון כזו ? הדרך למשבר האמון בהנהגת המדינה - חזקי לפני כשנה עברה על ישראל חוויית ההינתקות. חוויה זו השפיעה על התומכים בנסיגות והן על המתנגדים להן. העובדות היבשות בהינתקות מספרות על תושבים אזרחי המדינה שנשלחו להתיישב באזור ספר שם מכרה או החכירה להם המדינה קרקעות או בתים חתמה עמם חוזים לדורות . לאחר תקופה בה שונתה מדיניות הממשלה, באה החלטה חדשה ובתקופה קצרה נעקרו תושבים אלו מרכושם ועמל ידם נעקרו מעשיהם ועברם ויישוביהם הוחרבו. בביצוע מעשה העקירה ההחרבה והפינוי, שיתפה המדינה את צבא העם , צבא שהמתיישבים המפונים הם חלק ממנו ונטועים בתוכו עמוק , כך שחלקם הכיר הדדית אישית הן מהמפנים והן מהמפונים. במשך השנה קראנו ושמענו על אוזלת היד של המערכת השלטונית בשיקום חיי המפונים. התנהלות זו באה לביטוי בהתנהלות שיקום איטית שהביאה חלק ניכר מהמפונים לחיות ארעית כפליטים תקופה ארוכה. הוויה זו הייתה נדבך שלילי נוסף על השבר הנפשי האישי והחברתי שפגע ברובם. הכישלון שבשיקום היה מנוגד להבטחותיו של השלטון שנתנו לציבור במסע השכנוע לתכנית ההינתקות . גם אלו מתוכנו, אשר סבורים כי יש לסגת משטחים למטרת השגת שלום והסדרים מדיניים, אלו שיש בלבם רגשות הזדהות אנושיים לסבל הזולת , אני מניח שלא יכולים שלא להרהר על האמון שנתנו בממשלה ובמערכת השלטון של תקופת ההינתקות, או אולי בכלל לתהות על מידת האמון שיש לתת במערכת הממשל והמבנה הפוליטי הקיים. שנה לאחר מכן אותה חבורה שבשלטון בהרכב מעט שונה הובילה את מדינת ישראל למלחמה בעקבות תוקפנות ופגיעה בריבונותה של ישראל בגבולה הצפוני. המערכה ותוצאותיה חוללו סערה רבה בציבוריות הישראלית ועלו שאלות ותמיהות רבות. שאלות וביקורת על דרך קבלת ההחלטות בדרגי הממשל והצבא. שאלות וביקורת על הנחפזות בהפעלת הכוח ללא כל השהיה. תמיהות על דרכי ניהול הקרב, כמו הפעלת התוכניות או אי הפעלתן או על מוכנות הצבא ברובד המבצעי והמודיעיני. במערכה זו הותקף העורף הישראלי כפי שלא הותקף וכפי שלא נפגע מעודו בהיקף שלדעת רבים לא נצפה ואף לא נמצאה לו תרופה. נשמעו קולות רבים של אנשי האזורים המותקפים אשר חשו כנטושים אל מול המלל והרהב של מנהיגי הממשל והצבא . כתוצאה מכל אלו התערערה עד מאוד תחושת הביטחון והאמון בהנהגת השלטון הן האזרחי והן הצבאי ועלו דרישות להחלפתן של השורות המובילות. מנגד קם חשש בציבור כי אולי אין לישראל מנהיגות חלופית ראויה ואולי החלפת המנהיגות העכשווית תוביל את מדינת ישראל לסכנות בעקבות חוסר ניסיון המחליפים. כך או כך החברה הישראלית והבית הלאומי היהודי בסכנה , העניין ראוי לדיון יסודי בשאלה האם יש צורך או כיצד מקימים מנהיגות חלופית. מה אתם סבורים שיש לעשות ? או שאתם סבורים שמוטב לא לעשות דבר ולהשאיר את עתידינו ביד הגורל האקראי.