טובים בלחרטט? כנראה שאתם אינטיליגנטים :-)

[sense9]

המחקר מצא שככל שאנשים טובים יותר בהמצאת הסברים ומידע בנושאים שהם לא מבינים בהם, הם נוטים להיות גם חכמים יותר מאנשים שמתקשים "לחרטט" (to bullsit, באנגלית).

החוקרים, ממספר אוניברסיטאות בקנדה, בדקו 1,017 משתתפים ובחנו את הקשרים בין יכולות קוגניטיביות, הנכונות "לרטט" והיכולת לעשות זאת היטב. לנבדקים הוצגו עשרה נושאים שהם התבקשו לדרג עד כמה הם מכירים אותם, החל מ"מעולם לא שמעתי על הנושא" וכלה ב"מכיר את הנושא היטב ומבין אותו". שישה מהנושאים האלה היו אמיתיים, כמו "General Relativity" ו-"Sexual Selection Theory", וארבעה היו מומצאים - כמו "Subjunctive Scaling" ו-"Genetic Autonomy". הנכונות לחרטט נמדדה על סמך הטענות של הנבדקים בנוגע לידע שלהם לגבי הנושאים המומצאים.

כדי למדוד את היכולת לחרטט, 534 נבדקים התבקשו לנפק הסבר משכנע ככל הניתן לכל אחד מהנושאים האלה. נאמר להם לא לדאוג בנוגע לשאלה האם ההסבר אמיתי, אלא רק להיות יצירתיים ומשכנעים בהסבר שלהם. נבדקים אחרים התבקשו לדרג עד כמה מדויקות ומשכנעות היו התשובות האלה.

החוקרים מצאו שהמשתתפים שיכולו ליצור את ההסברים המומצאים הטובים והכביכול-מדויקים ביותר על הנושאים המומצאים, קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחנים שבדקו אינטליגנציה, בעיקר באוצר המילים שלהם וביכולת שלהם לנתח ולפתור בעיות. באופן מעניין, המחקר מצאתי שאלה שהיו טובים בלחרטט, לאו דווקא היו מעוניינים לעשות זאת רק מפני שהם יכלו. למעשה, אנשים חכמים יותר נטו פחות לחרטט למרות יכולותיהם הגבוהות. החוקרים משערים שהיכולת לייצר בולשיט מוצלח יכולה לסייע לאינדיבידואלים לתמרן את דרכם בעולמם החברתי, גם כאסטרטגיה שמאפשרת להרשים אחרים וגם כדרך לסמן לאנשים סביבם שהם חכמים.

 

[uzi2]

1. תמיד טענתי שפוליטיקאים יותר אינטליגנטים מאיך שהם נשמעים

2. שנית, מאוד שיעשעה אותי העובדה שהמילה BS הפכה להיות מילה "מדעית". מקווה שלא צינזרו את המאמר עקב כך, בכל מיני מערכות אוטומטיות, או מקומות שמרניים.

3. המאמר מתכתב עם זה, שתמיד בחזית החשיבה שלנו, באם תהליך החשיבה אפקטיבי, אנחנו מדברים "שטויות". כאשר אדם נמצא בחזית החשיבה שלו, ומתמודד עם סוגיות שלא התמודד עם דומות להן בעבר, חשיבה חופשית ופתוחה - כזאת שבה מרגישים נוח לחרטט ולהגיד כל מחשבה ראשונית שמגיעה, היא חשיבה מאוד יעילה. ל-"שטויות" יש זמן חיים קצר, אבל היכולת לא לפחד מלדבר שטויות עוזרת בחשיבה. כמובן שהמחקר לא בדק בדיוק את זה. כאן, כמו עורכי דין טובים, או אנשי שיווק טובים, אנחנו צריכים לשכנע בדברים שייתכן שאנחנו לא מסכימים איתם או יודעים שזה שטויות (מעניין שנתקלתי במחקרים שמראים שאנשי שיווק בד"כ מאמצים אמונה שמה שהם משווקים, שזה מה שאמרו להם לשווק, זה באמת הכי טוב). אבל כאן לפחות הוסכם כי "מותר לכתוב דברים לא נכונים ומה שחשוב זו היצירתיות, ויכולת השכנוע", וזה בהחלט דורש אינטליגנציה. שהרי איך בדיוק אדם יחרטט על גנטיקה אוטונומית, או על שקמ"ת (שינוי קנה מידה תילויי), בלי להיות יצירתי, אם כי לפעמים עדיף לדעת פחות כדי לחרטט ביתר יעילות. בכל מקרה, זה מתכתב אצלי עם כל מיני תרגילים לשחרור חשיבה פתוחה ויצירתית. כשאתה צריך להתמודד עם דברים מוזרים.

לדעתי זה בהחלט בודק יעילות של התנעת תהליך מהיר של חשיבה יצירתית. אני דווקא לא כל כך טוב בזה: לפעמים עשו לנו תרגילים כאלו, ותמיד הייתי בינוני, אם כי תמיד ביממה שאחרי, באו לי הרעיונות היותר טובים. אני חייב את האינקובציה הזאת של היממה, שבה אני לאו דווקא חושב על הדברים (במודע).

 

[sense9]

מצד שני, צריך גם להיות אינטיליגנטי כדי לא לקנות כל שטות שנשמעת משכנעת.

 

[uzi2]

יש מידה של צדק בדברייך, אבל יש מדד אחר, כמעט בלתי תלוי, שנקרא "מדד רציונליות" (RQ). אנשים יכולים להיות מאוד אינטליגנטיים, אבל מרביתנו מאוד לא רציונליים.
לכל אחד קל מאוד לראות את חוסר הראציונליות אצל אלו שלא מסכימים עימו, בייחוד כאשר מעורבות אמוציות, אבל מאוד קשה לנו, לזהות את חוסר הרציונליות שלנו עצמנו.
אנחנו רואים אנשי מדע מאוד רציניים שמאמינים בתורת ישראל, ואנשי מדע מאוד רציניים שהם אתאיסטים, וכל אחד יביא נימוקים מאוד משכנעים (עבורו) מדוע זו האמת. אנחנו (אוקיי - חלקינו) רואים אנשים מאוד חריפים ואינטליגנטיים גם בימין הפוליטי בישראל, וגם בשמאל בישראל. גם אלו וגם אלו, כשיראו את אותה המציאות יפרשו אותה בצורה שונה באופן קיצוני. אוהדי ספורט, או אוהדי מדינה יפרשו באופן שונה לגמרי את אותו הארוע.
יש קורלציה חזקה מאוד בין אמונה דתית, ובין השאלה איפה גדלנו.... רק שהתשובה לשאלה האם ישו, ו/או מוחמד, ו/או משה, היו נביאי אמת, לא קשורה לשאלה איפה נולדנו.

קבעתי לעצמי מערכת חוקים מאוד נוקשה, כדי לצמצם אצלי את חוסר הראציונליות, ואשמח להרחיב, אבל כרגע אין לי ממש זמן לכתוב את זה. עדיין, אני תופס את עצמי מרמה את עצמי מדי פעם.

ראציונליות מחייבת ידע. היא מחייבת להבין באמת את העובדות. היא מחייבת אותנו לבדוק כל הנחה והנחה שלנו בקפידה - גם ברמה העובדתית. חוקרים בתחומי המדעים המדויקים, למדו ובד"כ בדרך הקשה עד כמה קשה להבין באמת את המציאות ועד כמה קל לרמות את עצמנו ולחשוב שאנחנו מבינים אותה. גם אז, לפעמים הם למדו בדרך הקשה לעשות את זה, רק באותו תחום מדעי שבו הם עוסקים (ויש מעט יתרון על פני אחרים, אבל לא מאוד גדול).

 

[sense9]

אני חושבת שאחד המדדים המשמעותיים לרמת אינטיליגנציה זה היכולת להסיק מסקנות. אדם שיש בפניו את הנתונים ובכל זאת מגיע למסקנות עגומות ולא נכונות..ובכן, יש כאן בעיה. אז הם לא רציונליים כי אולי הם מעורבים רגשית אבל מה הופך אותם לאינטיליגנטים?

 

[uzi2]

ההגדרה הכי פשוטה ואינטואיטיבית של אינטליגנציה, גם אם מעט גסה, היא "יכולת לפתור בעיות שטרם נתקלנו בהם".

לגבי מסקנות, יש נושאים שבהם אם אנחנו טועים, אנחנו מקבלים סטירה כואבת. למשל, אם הנחנו שאנחנו יכולים לגעת במשהו כי "לא הגיוני שהוא יהיה חם מדי", וטעינו. ככה גם במרבית המקרים במדעים המדויקים. הבעיה היא בתחומים בהם תמיד יהיה ויכוח מי צודק. "האם שר מסוים היה מעולה או שהיה גרוע?" כאן, מה שבעיני האחד יראה כמסקנות עגומות ולא נכונות בעליל, יראה הגיוני לשני, ולהיפך, וכל אחד מוצא "חוסר הגיון" אצל השני.

המדהים אצל אנשים זה שהם יכולים להיות מאוד אינטליגנטים, כל עוד זה לא סותר את מערכת האמונות הבסיסית שלהם, ו/או אם הם מעורבים גם רגשית בדעות. אנחנו לא יצורים ראציונליים, ואסור לנו להוציא את עצמנו מהכלל בעניין הזה, אפילו שמרביתנו לא רואים את חוסר הראציונליות אצלנו (בקירוב, אף אחד כמעט לא רואה את חוסר הראציונליות אצלו). כמובן שזה לא שחור ולבן, בדיוק כמו שאינטליגנציה אינה שחור ולבן.

 

[sense9]

אני חושבת שאדם חכם כן יזהה אצלו חוסר רציונליות, גם אם בדיעבד.
מעבר לכך, גם כאשר פועלים בחוסר רציונאליות - וזה קורה אצל רבים - החכמה היא לדעת לזהות את זה בזמן. כי בטווח הקצר רובנו פועלים בחוסר רציונאליות, השאלה מה קורה בטווח הארוך.

 

[uzi2]

חכמה, היא מילה כללית שכל אחד מפרש מעט אחרת. יש קורלציה בין אינטליגנציה (על פי מדד IQ, נניח), ובין ראציונליות (על פי מדדים, נניח של CART). יש הרבה עדיין בעיות במדידת מידת ראציונליות. אבל ברור לי שגם אנשים שבאופן כללי הם מאוד חכמים - בנושאים שבהם הם חונכו מגיל מאוד צעיר לתפישת עולם מאוד ברורה (מערכת אמונות), כשיראו את אותה המציאות, יפרשו אותה (ככלל) באופנים סותרים והרבה פעמים בנחרצות.

חוסר ראציונליות היא לא תמיד דבר שלילי. בסופו של דבר, מה קובע מהם הדברים שיעשו אותנו מאושרים? הגאווה שלנו בהישג של הילד שלנו? שקבוצת הכדורסל שאנחנו אוהדים ניצחה בדרבי? שספורטאית שלנו זכתה במדליה? תחושת שייכות? (לקבוצה? לעם? למשפחה?) המוטיבציות שלנו מושפעות מדברים שאינם ראציונליות, ואם נדכא את זה, נתכחש לתכונה שלנו... זה לא ראציונלי לצפות מבני אדם שיהיו ראציונליים.
מבחינה מסוימת - עדיף לכבד את חוסר הראציונליות האנושית. זה גם עוזר לחשיבה ראציונלית, שכן אם אנחנו מכבדים את חוסר הראציונליות שלנו, אנחנו כבר פחות מרגישים צורך לעשות ראציונליזציה להחלטות שלנו. זה בהרבה מקרים בסדר לקבל החלטות שלא בצורה ראציונלית.

אבל אסור לזלזל בכוחה של מערכת האמונות שלנו להשפיע על היכולת שלנו להעריך מידע חדש, ואנשים יכולים להיות מאוד חכמים, אבל עדיין לא באמת להעמיד למבחן את מערכת האמונות הבסיסית שלהם (בכל תחום). בגלל זה אפשר לראות אנשים שבתחומים רבים כבר הוכיחו את עצמם כמאוד חכמים, רואים את אותה המציאות ומפרשים אותה בנחרצות באופנים ממש הפוכים.

יש הלצה שהוספתי לה תוספת שיש שיאשימו אותה כפלספנית, אבל היא הופכת את ההלצה למשל. זה עובד ככה. (אם אני מדלג על משהו בספירה):
אני: נו טוב... אתה יודע, יש שלושה סוגים של אנשים בעולם. אלו שיודעים לספור.... ואלו שאינם יודעים לספור.
הצד השני: המממ.... (ואז נופל האסימון).... אוקיי (ולפעמים יש צורך לפרש): אז אתה מאלה ששייכים לקבוצה שלא יודעת לספור...
אני (התוספת שלי): מבחינה לוגית, לא ניתן לקבוע את זה. כל מה שניתן מבחינה לוגית לקבוע זה שלפחות אחד מאיתנו לא יודע לספור.
שהרי זה שצד אחד הגיע למסקנה שהצד השני לא יודע לספור, זה רק בגלל שאותו הצד סומך על זה שהוא כן יודע לספור. אבל זה תקף לכל צד. חייבים מדד יותר טוב. גם בכל מה שקשור לראציונליות זה די דומה. יש מדדים לראציונליות, ויש מחלוקות עליהם, ולדעתי גם יש להבדיל בין מדדים בראציונליות של קבלת החלטות, ובין מדדים של ראציונליות בניתוח עובדות (מנגנונים למניעת הטיות פסיכולוגיות), כי כאמור אין רע בכל שמה שיקבע מה עושה אותנו מאושרים או אומללים יהיו דברים שאינם ראציונליים, ולכן לגיטימי שחוסר ראציונליות ישפיע על ההחלטות שלנו (כי זה עדיין ראציונלי להכיר בחוסר הראציונליות שלנו ולכבד את זה כחלק מהאישיות שלנו).