טוב. אז, שינה. או יותר נכון חוסר שינה.

behappy

New member
טוב. אז, שינה. או יותר נכון חוסר שינה.

פותחת שרשור חדש. אני יודעת שזה נושא שנטחן כאן, מן הסתם. פשוט, אנחנו נמצאים עכשיו עמוק בבוץ (או שיש יותר גרוע מזה? קיטרנו גם עם מה שהיה לפני כן..) ואני די אובדת עצות.

המצב אצלנו הוא כזה: הגברת (בת חצי שנה), יונקת+ בקבוקי תמ"ל ושאוב אצל המטפלת, מבססים כרגע ארוחת צהריים של מרק טחון. אני מציינת את זה כי לדעתי חלק מבעיות השינה שנוצרו היו על רקע יניקה לא יעילה שלה והרבה זמן שלקח לי לבסס את ההנקה בגלל שניתחנו מאוחר לשון קשורה. לכן הרבה פעמים הייתי פשוט מרדימה עם ציצי/ על הציצי והיא לפעמים הייתה פשוט מתעייפת ונרדמת תוך כדי יניקה. מעולם, חוץ מאולי שבועיים, לא הצלחנו לבסס שנות יום טובות ומסודרות. היו תקופות שישנה יותר, היו תקופות שפחות. היא עכשיו אצל מטפלת (שלה ושל עוד תינוק) שמתקשה גם היא להרדים אותה ולבסס לה סדר יום. מה שכן הצלחנו לבסס: טקס שינה שמתחיל ב-18:00 וכולל אמבטיה, שיר קבוע, החשכת החדר, הנקה, ואז אנחנו מניחים אותה במיטה כשלרוב היא עדיין לא רדומה. בהתחלה היא משחקת, אח"כ מתחילה להיות עצבנית, לבכות וכו. אנחנו מתחילים בללטף אותה ולהסביר לה שעכשיו צריך לישון, מה שלא עוזר. אחרי כמה דקות הבכי הופך לחזק יותר והיסטרי יותר, מרימים אותה, מחבקים, מסבירים שצריך לישון, מחזירים למיטה. ושוב בכי, וצרחות, ובסוף אני באה ונותנת ציצי. בשלב הזה אם אני לא אנתק אותה היא יכולה בכיף להירדם על הציצי שלי, לישון איזה שעתיים שלוש ואז להתעורר שוב בבכי, ושוב ציצי ועניינים. אם אני מנתקת אותה לפני הירדמות, אנחנו חוזרים לשלב הבכי ההיסטרי. הרמה על הידיים, חיבוקים, הסברים, תחנונים (כן כן), בסוף שוב ציצי, וכו וכו עד שהיא נרדמת מותשת ברוב המקרים על הידיים של הבנזוג או על הציצי שלי.
אחרי מס שעות די קטן- סביבות 10-11 בלילה- היא שוב מתעוררת, ציצי / ידיים, וחוזרת לישון.
ואז מתחילה להתעורר כל 1-2 שעות.
בלילה המצב גם חמור יותר. היא רוצה ר ק ציצי. ורק ככה נרגעת. רק כשהיא עליי יונקת.
אני חושדת שכל כך חסרה לה היניקה במהלך היום כשהיא אצל המטפלת.. אבל מה אני יכולה לעשות

אנחנו מותשים. אבל ממש.
המליצו לנו את שיטת 5 דקות. ואת ה"הרם הורד". ושאר "שיטות לוחשת". קשה לי להתחבר אליהן. במיוחד בגלל שאני ממש מפחדת שהבכי הממושך הזה עלול ליצור אצלה איזשהו נזק פסיכולוגי..
מצד שני, אני כבר ממש מיואשת מהמצב. שנינו חולים, עייפים, מפורקים פיזית ונפשית. המצברוח נאחס ואנחנו רבים יותר. לא כיף בכלל.
אני רוצה לישון!!!
איך לעזאזל עושים את זה בלי לגרום לילדה נזק ובלי שיטות של בכי קורע לב??

ועכשיו למטרה שלשמה פתחתי שרשור חדש.
אני ממש אשמח לקרוא איך התמודדתן עם מצבים דומים. מה עזר לכן? שיטות מסוימות? כמה זמן זה לקח עד שהיה שיפור?
איך גורמים לתינוק ללמוד להירדם?
כל עצה תהיה מבורכת
 

behappy

New member
ועכשיו ראיתי שיש שרשור בדיוק כזה פה. סוריייי. טמטמת. עייפות.

 

yoyo268

New member
מנסה לעזור

אקדים ואומר שאנחנו עשינו ייעוץ שינה סביבות הגיל הזה בדיוק מהסיבה שאת מתארת-התעוררות חמש פעמים בממוצע בלילה. גם אצלנו היתה הנקה בלבד. כלומר-זה אפשרי ומאוד מובן הקושי שלכם. לפני שמתחילים-חשוב לוודא שלא מדובר בקושי שיש לה על רקע התחלת מסגרת, קפיצה התפתחותית או כאבי צמיחת שיניים. אם מדובר באחת מהסיבות הנ'ל, אין מה להתחיל שינוי בהרגלי השינה שלה כרגע. זה לא יצליח ורק יגרור תסכול של כולכם. הדברים העיקריים שעזרו אצלנו היו-להקפיד שתישן מספיק במהלך היום ולא תגיע בעייפות יתר ללילה, לסגל שיגרת ערב קבועה ומהנה, לנתק קשר הנקה-שינה (אצלנו לא היתה נרדמת בהנקה גם אם רציתי, אבל זה משהו שעלול להפריע לשינה רציפה בלילה-אם כי לא תמיד), לקבע הנקות בשעות חתך, וללמד באופן מדורג ועקבי הירדמות עצמאית. אנחנו עשינו את זה על ידי טפיחות ו'שששש' כאשר בלילות הראשונים ישבנו ליד המיטה וטפחנו עד שנרדמה, ולאט לאט התרחקנו עם הכסא עד שיכולנו להניח במיטה ולצאת מהחדר. זה לוקח זמן! העקביות חשובה ולכן כדאי לבחור שיטה שמתחברים אליה. העניין הזה של לעבור בין דרכים, מאמא לאבא ושוב וכל מיני ניסיונות, יוצרים בלבול אצל כולם ותסכול. אני לא עשיתי הרם הורד כי הבת שלי נכנסה מזה לעוד יותר היסטריה בכל פעם שניסיתי. אבל יש ילדים שזה עוזר להם. אם יש לך דרך להשאיל או לקנות את הספר 'לישון בלי לבכות' של אליזבת פנטלי, יש שם הרבה עצות טובות לטעמי. אני גם מאוד לא מתחברת ללוחשת ולדעתי היא לא מתאימה בכלל לתינוקות יונקים. מקווה שזה עוזר.
 

poly1982

New member
אבל איך יודעים

אם זו קפיצה התפתחותית או כאבי שיניים?
אצלי הוא כל הזמן מכניס דברים לפה ולועס כל מה שהוא מצליח לשים עליו את היד (חוץ מנשכנים ומוצצים כמובן
). ומרייר המון. ובמקביל למד ממש עכשיו לזחול אחורה ולהתהפך לשני הכיוונים. ובמקביל אבא שלו בחו״ל השבוע אז התקפלתי איתו לאמא שלי, וגם אצלי הוא מתעורר כל הזמן בלילה. אז זה אומר שזה לא זמן טוב להתחיל?...
(שואלת כי גם אני כבר אובדת עצות. פיצקול בן 5 חודשים)
 

yoyo268

New member
לא. זה לא נשמע לי זמן מתאים להתחיל

אבא לא בבית והוא צריך להיות חלק מהתהליך. וודאי שהתהליך צריך להיעשות בבית שלכם במיטה שלו. איך יודעים? כשזה שיניים יש קיטורים/בכי של כאב ולא רק ידיים בפה, שזה תהליך התפתחותי תקין. קפיצה התפתחותית שמפריעה בשינה בד'כ מתבטאת בזה שהם מנצלים גם את השהות במיטה לאימונים....
 

poly1982

New member
בדיוק!

אם אני שמה אותו ער במיטה הוא ישר מתחיל להתהפך / לזחול אחורה... נראה לי שדנתי את עצמי להמשיך להרדים על ציצי לנצח
 

behappy

New member
אין לי תשובות

אבל קוראת אותך ולבי יוצא אליך...
חזק, תחזיקי מעמד.. זה יעבור!! ואני מקווה בשבילך שכמה שיותר מהר...
 

etib2310

New member
קודם כל קבלי חיבוק ענק :)

אני באמת לא יודעת כמה אוכל לעזור כי הקטנה עם תמל כבר מגיל 3 חודשים בערך אבל ללא ספק היא ישנה הרבה יותר טוב עם התמל מאשר עם ההנקה. במיוחד מאז שהתחלנו להוסיף לה קורנפלור / דייסת וניל בבקבוק לפני השינה. היא נרדמת משעה 18-30 או 19 אחרי מקלחת ובקבוק. ממש כמה דקות והיא ישנה שינה רצופה עד 2 בלילה בערך. אוכלת שוב ואז חוזרת לישון עד 5-6 בבוקר בערך. העצה היחידה היא האם תהיי מוכנה לשקול זה אולי בקבוק לפני השינה ? אני מבינה את הרצון להניק כי אני הייתי הכי בעד וסלדתי מאוד מתמל (עד שהתחילו להפחיד בטיפת חלב שהיא רזה מידי) אבל אין ספק שהתמל עושה אותה רגועה ושבעה יותר לאורך זמן והוריד לנו אבן גדולה מהלב... גם אנחנו היינו כמו זומבים 3 חודשים כולל הריבים והתסכול הרב.
 

bertik

New member
רק לידיעה:

השיטה של הלוחשת (הרם הורד) לא כוללת בכי קורע לב.
אבל כוללת עצבים מברזל (שלך). כי זה לוקח הרבה זמן.
 

yoyo268

New member
לא נכון. זה תלוי בילד

אצלנו בכל פעם שרק קלטה שאני עומדת להניח אותה שוב במיטה פרצה בבכי היסטרי וקורע לב. לפי הלוחשת הרי לא אמורים להרים שוב מיד מהמיטה אלא להמתין דקה שתיים *גם אם הילד בוכה את נשמתו במיטה*. אצלנו זה רק הטריף אותה ונכנסה להיסטריה וממש לא היה קרוב ללעזור לה להרגע.
 

bertik

New member
לא זכור לי שכך היא כותבת

אם אני מניחה את הקטן והוא מתחיל לבכות, אני מרימה, מרגיעה ומניחה שוב.
גילוי נאות: בפעמים הראשונות זה לקח 40 (!!!!!) דקות של הרגעה, הנחה במיטה, בכי, הרמה, הרגעה וחוזר חלילה.
אחר כך זה מתקצר ועכשיו הוא כבר יודע להירדם לבד (555, טפוטפוטפו, שום בצל חומוס ציפס סלט)
&nbsp
&nbsp
 

yoyo268

New member
הלוחדת כותבת בדיוק כך

זה בדיוק מה שהיא מנחה-לא להרים מיד אם בוכה ברגע שמניחים במיטה, אלא להמתין כדי דלא יילמד שאם הוא בוכה מרימים אותו...ההרדמות הראשונות אצלנו בלימוד שינה עצמאית לקחו גם שעה וחצי ושעתיים. ארבעים דקות לא נשמע לי הרבה ואשרייך שזה התאים לכם.
 

behappy

New member
אני לוקחת 40 דקות עכשיו...

במספר הערבים הבודדים שבהם ניסיתי שיטות מהלוחשת, אחרי שעה רק נשברנו והתחלנו להבין שעל הגברת שלנו זה לא ממש משפיע, חוץ מלהתיש אותה ולגרום לה להירדם מרוב תשישות ובכי. וזו ממש לא החוויה שאני רוצה לתת לה. הלוחשת לא מתאימה לכולם ואישית יש לי בעיה קשה עם "פורמולות" שמנסים להנחיל לכל התינוקות כאילו מדובר בשטאנץ אחד.
 
מוכר מאוד ונפתר בשיטת הלוחשת לתינוקות עם שינויים קלים של אמא

הקטנה שלנו עד גיל חמישה חודשים היתה מתעוררת הרבה בלילה ונרדמת רק על הציצי או בנדנוד על הידיים.
ואז לפני שאמא נכנסה לבית משוגעים קראתי שני ספרים-הלוחשת והתינוק יודע-ושילבתי ביניהם וכך יצא:
הקטנה נכנסת למיטה אחרי טכס שינה ארוך שכולל אמבטיה, עיסויים ושירים מרגיעים ובסוף הנקה באור בלי להרדם.
אחר כך אני מכבה את האור, נותנת לה את המוצץ (שתכניס לבד לפה כדי שתלמד גם בלילה להכניס לבד) אומרת לילה ונשיקה ומניחה במיטה.
אחרי כמה דקות (או שניות...) היא מתחילה לבכות. לפי הלוחשת לא מחכים אלא מנסים להרגיע קודם בדרכים אחרות כמו יד על הגב (לא עבד אצל הקטנה שלנו ואז מרימים ומחבקים בלי לנדנד, בלי ללכת ובלי לעשות שום דבר שגורם לתלות בהרדמות (כמו הנקה).
מחכים עד שהבכי נפסק (כן, לפעמים גם חצי שעה) ואז מניחים שוב.
אם היא שוב מתחילה לבכות אז חוזר התהליך מהתחלה.
בהתחלה ההרדמות יכולה להמשך גם יותר משעה אבל בסוף היא נרדמת וכל יום התהליך נמשך פחות זמן.
היום היא כבר נרדמת לבד במיטה.
תוספות לשיטה:
הלוחשת אומרת שכשהילד מתחיל להאבק בך אז להוריד אותו למיטה ושוב להרים.
אני לא מורידה אותה אלא מחזיקה אותה חזק ונותנת לה לבכות ולהתפרק.
לפי הספר השני שקראתי-התינוק יודע- הבכי הוא חלק ממנגנון של שחרור רגשות והורמונים של לחץ ולכן נורמלי ואף הכרחי שהתינוק יבכה.
הבכי קורה יותר בערב ולפני השינה כי אז התינוק עייף ולא מסוגל להדחיק רגשות ואז הכל יוצא.
תינוקות שנאבקים ומקשיתים את הגב לאחור חווים תהליך של התפרקות גם בפן הגופני.

אני לא יודעת אם יצא לך להתפרק פעם באמת בבכי אבל מנסיון זה גם מה שקורה למבוגרים וגם הם רק צריכים שמישהו יחבק אותם חזק עד שהם יסיימו לבכות.

ברגע שהבנתי את הדבר הזה על הבכי החיים שלי השתנו כי כשהיא בוכה אני לא מנסה להרגיע אותה אלא רק מחבקת אותה עד שהיא נרגעת.
אחרי הבכי היא נרדמת בשלווה במיטה ולא מתעוררת עד הבוקר. אם זה קורה באמצע היום היא חוזרת לשחק שלווה ומאושרת.
אני אף פעם לא נותנת לה לבכות לבד במיטה.

תוספות לשיטה משלי:
לפעמים אני באמת מרגישה שהיא עוד רעבה ולמרות שכבר השכבתי אותה במיטה אני מרימה אותה ומניקה שוב עם אור דלוק!!! זה חשוב כי זה מראה לה שעכשיו אוכלים ושאי אפשר להרדם על הציצי.

אז זה נכון שזה קשה בהתחלה אבל זה עובד. צריך להיות חזקים ולהתחיל את זה בסופשבוע שאתם יותר פנויים.
אגב, עדיף שאבא יעשה את זה ולא אמא, ככה זה מנטרל גם את עניין ההנקה.

בהצלחה!!!
 
למעלה