טור של עתודאי

ולדי

New member
טור של עתודאי

אהלן וסהלן לכל העתודאים והמתעניינים! בתחילת השנה, כשעשיתי את צעדיי הראשונים באוניברסיטה, החלטתי לכתוב על זה טור, לפרסם אותו, וכך לאפשר להמונים המסתובבים באינטרנט הצצה לחיי העתודאי המצוי. הטור יצא לדרך כבר מזמן, וכולכם מוזמנים לקרוא אותו. אני מקווה שאולי זה יעזור למישהו להחליט אם ללכת או לא, ואם לא - אז לפחות שתיהנו לקרוא. לינק לטור מצורף.
 

raky

New member
אחלה כתבות

הממ.. ממש נהניתי לקרוא את זה. ישר כח..:)
 

peach & cream

New member
תגובה

בסלנג של ימינו: פצצות של טורים!!!!!!!!!!!!! הכושר ביטוי שלך מדהים! כ"כ מתאים לך להיות עיתונאי, אל תוותר על החלום, פעם מישהו אמר לי שאם תגיד את החלום הגדול שלך בקול אז תוכל גם לממש אותו. זה פשוט מדהים, אני אומרת את זה, כי הימים אלו אני לומדת הבעה, וכשאני עושה חיבורים קשה לי לסדר דברים, ואתה כותב בדיוק כמו שהמורה שלי הייתה רוצה, "תלמיד למופת" (אולי תעשה לי חיבורים...). טוב, מספיק ***נתי ת´שכל על דברים לא קשורים. הדרך שלך לעתודה בהחלט מעניינת, ותאמין לי הלוואי ציונים כאלה אצלי. חייבים 106 ממצוע בגרויות? כי לא נראה לי שזה מה שיהיה אצלי. שאלה כללית: אך ההם שם בצב"א בוחרים את האנשים שהם שולחים אליהם, ובמילים אחרות, למה בחרו אותי ולא את האנשים שסביבי למשל (אני מכירה עוד כמה אנשים ששלחו אליהם, אבל הם לא מתענינים בזה בכלל). ביי ביי
 

ולדי

New member
תודה רבה!!!

טוב, אז קודם כל תודה רבה על הביקורת הנלהבת! רק שתדעי, שגם המורה שלי להבעה התקשתה להיפרד ממני, אבל איך נאמר, בבגרות הייתה קצת פאשלה. אולי הייתי ציני מדי... בכל מקרה אני לא הייתי תלמיד למופת - את כל התיכון העברתי עם מחברת אחת לכל המקצועות, ועשיתי הכל חוץ מללמוד ולהשקיע. הממוצע הוא תוצאה של בחירה נכונה של מגמות לימוד (תקשורת ומדעי המחשב) ושל המון המון ג´סטות מהמורים וכנראה גם מהבוחנים בבגרות. בכל מקרה, ממוצע גבוה הוא טוב, אך לא תמיד הכרחי. אם יש לך פסיכומטרי גבוה, אפשר קצת להנמיך את רף הבגרויות, וההפך. בסך-הכל ניתן לחשב די בקלות מה הציון המינימלי שצריך עם פסיכומטרי מסוים, והאוניברסיטאות אפילו מספקות את הכלים המתאימים באתרי האינטרנט שלהן. ותשובה לשאלה הכללית: הצבא בוחר את האנשים שאותם הוא מעוניין לראות בעתודה לפי הקב"א שנקבע לך בצו הראשון. בעיקרון מצפים שיהיו לך נתוני קצונה (מ-52 ומעלה). בעיקרון הם לא מצפים מאף אחד להביע התעניינות בזה בשלב כלשהו - הם מזמינים את כולם לכנס, ומי שרוצה מגיע. גם מי שלא רוצה להגיע, יכול להירשם. אני למשל נרשמתי פחות מ-10 ימים לפני סגירת הרישום (בסוף אפריל). מקווה שעניתי לך, ושוב תודה על התגובה הלבבית!!! בכל מקרה,
 

lironbll

New member
ולדי...ולדי

מי היה מאמין ולדיסלב ד. שדרכנו יפגשו שוב ושוב (ושוב). אז מה שלומך בעתודה? נראה כי אתה עושה כיף חיים.... בכל מקרה הייתי בטוח שאני אפגש איתך בתחום התקשורת- כנראה שלא לעת זו, אולי בעתיד. בכל מקרה אני בטוח שעוד ניפגש (שוב).... בהצלחה, ידידך (לא בדיוק אבל בערך), לירון ל.
 

ולדי

New member
כרמלה, אורחים נוספים הגיעו!!!

אהלן, מה קורה גבר!!! אכן צדקת - נכון לעכשיו אני בהחלט נהנה בעתודה. רצים פה קטעים לא נורמליים!!! ו... איך נאמר - לא בדיוק זנחתי את תחום התקשורת. אני עדיין כותב בכל מיני מקומות, ואמשיך לכתוב כל עוד יהיה לי זמן לזה. תודה רבה ובהצלחה גם לך!!
 

lironbll

New member
עוד יבוא היום

שלום ולדיסלב (עניין של הרגל, קשה לי עם ולדי)! גם אני עתודאי אבל באוניברסיטת בן גוריון- מסלול מיוחד: משאבי אנוש (תוך שנתיים מסיימים את התואר) ואחר כן אני אהיה שליש שבטח בגלל הפרופיל שלי אני אהיה בשלישות ברמת-גן (לגבי שיבוץ מסויים זה הזמן להתחנף). בכל מקרה למה בחרת רפואת שיניים? לקראת היום שתהיה רופא שיניים אני ממליץ לך לשפר את העיתון בהמתנה לרופא (תכתוב אחד). C. U ביי
 

ולדי

New member
האמת, הסידור שלך יותר טוב משלי...

סביר להניח שכשאתחיל את השירות שלי, אתה כבר תהיה בדרכך החוצה מהצבא! יפה, יפה. למה בחרתי רפואת שיניים, אתה שואל? האמת, בגלל התענוג הסדיסטי שבעניין! סתם... פשוט איכשהו לא בא לי להיות ג´ובניק כלל צה"לי, ובין העתודות התאים לי ללכת לרפואה, ואם כבר רפואה - לא רציתי להיות רופא כללי, כי בזמן האחרון זה לא כיף גדול במיוחד להיות רופא כללי בארץ, אז הלכתי לשיניים. והאמת - אני לא מצטער לרגע. זה פשוט כיף. עם הרבה קריעת תחת אמנם, אבל כיף, ונכון להיום אני נהנה. ואגב - גם אני ניסיתי להתקבל לבן-גוריון (רפואה), והעיפו אותי משם על-סמך הראיון בלבד (ביוני!!!). כנראה שהאופי שלי שיחק את תפקידו, או מה שיותר סביר - לא אוהבים עתודאים ב"מדעי הבריאות" בב"ש! See you!!
 

lironbll

New member
../images/Emo44.gif

דווקא היתי בטוח שתבחר ללמוד תקשורת בעתודה. אני בחרתי את שלי מכיוון שהגעתי לאן שרציתי לעת-עתה בתחום הקולנוע (המילגה של השש-עשרה אלף), ומכיוון שניהול משאבי אנוש עוסק במה שאני אוהב- מדעי ההתנהגות מינהל עסקים ומשאבי אנוש.
 
למעלה